ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ציון וירושלים הם חלק משמותיה הרבים של העיר, אך הם משמעותיים יותר מן השמות האחרים. ביחד הם מבטאים שתי בחינות בהשפעת קדושתה של העיר, זו שרוב קדושות הארץ נמצאות בה. השם 'ציון' מבטא את הנקודה, המעיין הנובע של הקודש המקורי. ואילו 'ירושלים' מסמל את ההתפשטות, ההתרבות וההתפתחות של הקדושה אל תוך המציאות. יראו הרבים את השלמות וישאבו ממנה מלא חופניהם שפע ממעייני הישועה...
תכונה נוספת יש לה לירושלים, היא עירם של עולי הרגלים שמתאחדים בעלייתם סביב ערים של מעמד, בהתכנסותם לעלייה סביב התורה. לכן, בירושלים רוח מיוחדת של קירבה מפעמת בעם כולו. זו עיר שעושה את כל ישראל חברים, כולם כשרים וכולם מתרוממים ממדרגת עם הארץ ומקבלים על עצמם הנהגות של קדושה, של אחווה ושל חיבור. זהו כוחה של ירושלים בזמן הרגלים, לאחד ולחבר.
לאחדות יש כוח עצום, דבר זה נתגלה כבר בתקופתו של אחאב, שכיוון שלא היו בהם מלשינים היו נוצחים במלחמה ולא נפל מהם אחד, למרות שהיו עובדים עבודה זרה. וכך אמר רבי אלעזר הקפר: "גדול השלום שאפילו ישראל עובדים אלילים ועושים חבורה אחת אין מידת הדין נוגעת בהם". הסיבה היא שאחדות מורה כי שורש אחד לנו, מקור אחד לכולנו, השורש הקדוש מהאבות הקדושים.
אילו קירבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, כיוון ששם הושגה רוח גדולה של אחדות המתייצבת בתחתיתו של הר. כך ישראל ראויים לקבל את התורה, מאוחדים וחזקים, מאמינים ומתרגשים. ברגעי אחדות נדירים אלו מקבל עם ישראל את דרכו החדשה, את התורה, ומכוח קבלה זו הוא ממשיך ובונה את ירושלים ואת בית המקדש.
מזה אנו למדים כי תורה לא יכולה להופיע על עם ישראל מתוך פירוד. האחדות היא תנאי בסיסי להופעה של תורה, ומי שחושב כי התורה היא רק אצלו, פוגם הוא בקשר החי בין העם ובין התורה. זה משתלב עם העיקרון של האמת הגדולה המופיעה בצורה של אמיתות רבות קטנות יותר הנחלקות לעדרים עדרים ומגיעות אל יעקב אבינו, המסוגל לגלות ולגלגל את האמת הגדולה מעל פי הבאר וממנה שותים כולם.
בכל אחד נגלית התורה בצורה אחרת. שישים ריבוא אותיות יש בתורה כנגד שישים ריבוא הופעות שונות בקרב כל אחד ואחד מאיתנו. וכשם שפרצופינו אינם דומים, כך התורה הבסיסית של כל אחד ואחד אינה דומה, ומתוך השונות מתרכבת התורה הגדולה, העליונה, המקפת את כל.
ירושלים היא עיר כללית, היא לא נתחלקה לשבטים, ולכן אפילו בתיה הם של הכלל ו"אין משכירין בתים בירושלים מפני שאינן שלהן". האידיאל של האחדות הוא לא רק בשמיים, בעולמות עליונים, אלא אפילו בתוך המציאות היומיומית של ההלכות הפשוטות.
אך עצוב לראות את הפער בין הדרשות היפות שאנחנו דורשים בבית המדרש לבין הביצוע שלהן הלכה למעשה. הרי רואים אנו כמה חוסר הקשבה יש בין חלקי החברה השונים. כמה זלזול ולשון הרע, פירוד ואפילו רחמנא לצלן שנאה. כמה ארס מפעפע נמצא בתוך חיינו גם בתוך שלמי האמונה והמצוות, כמה קנאות וחוסר קבלה.
גם בציבור שומר התורה לגווניו השונים אין אחדות ואין נתינת מקום האחד לשני. הפירוד הרי הביא לחורבן בית שני, והוא השורש של שנאת חינם, שהאחד לא יכול לגור בכפיפה עם חברו, גם במובן הרוחני של המושג. מצער לשמוע כי בבתי מדרש מסוימים נעדרים ספרי בית מדרש אחר, גם אם לא חצו הם את גבולות השולחן ערוך וערכיו. הרי רק כך תתגלה האמת הגדולה והמורכבת.
ההתאחדות הירושלמית סביב הרוח הגדולה הנובעת מערכי הנצח, הכבוד ההדדי וההבנה העמוקה למהותו של העם לגווניו השונים. זהו המסר של יום ירושלים ושל חג השבועות, מתן תורה הבא בעקבותיו, להוריד את האידיאל של החיבור והאחדות אל תוך חיי המעשה ולהתחיל לבצע זאת בפועל ממש.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
