ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בכל בניין גשמי ישנה סכנה שאחרי הגמר שלו, לא יידעו למלא אותו בתוכן הרוחני הראוי לו. אולם משה הוא המנהיג הנכון במקום הנכון כדי להכניס את הקדושה ואת הרוח אל תוככי האוהל הגשמי המורכב מבדי עצי שיטים ויריעות, קרסים אדנים ועמודים, וכמובן - עבודת הקרבנות הבאה לכפר על ישראל ולתקן את הנשמה העדינה שייתכן שנפגמה במעשיה בין בשוגג בין במזיד.
משה מצוי במדרגה מעל המלאכים. הם לא יודעים מקומו של ה' - שואלים זה אל זה איה, אבל משה מדבר פה אל פה והדיבור נשמע אליו בכל עת שיבוא אל הקודש. במשה מתגלמת האידיאה האנושית, כך צריך להיות האדם השלם.
משה מבין שהמדרגה של המשכן היא מעל למדרגתו של הר סיני. בהר סיני השכינה שכנה רק באופן זמני, ואילו כאן היא תשכון בקביעות. לכן משה מחכה שה' ידבר אליו. בדומה להר סיני, נשא משה קל וחומר בעצמו בעניין זה. ואכן, התחלת העבודה נקבעת על פי ה', בציוויו הישיר. מכאן אנו למדים כי מעמד הר סיני לא תם, הוא רק שינה צורה אל בין הכפורת, ושם ממשיך ה' לדבר אל ישראל.
גם ה' קורא אל משה, מתוך גילוי של חיבה מיוחדת. זאת בניגוד לפגישה המקרית של ה' עם בלעם, כי "ויקר" זה לשון טומאה, ואילו "ויקרא" - לשון חיבה. שני כוחות מנוגדים הם בלעם ומשה, מאבק איתנים מתחולל ביניהם, האחד מגלה את החסד בעולם ולא מוכן שיבולע העם, ואילו השני כל עניינו מידת הדין בעלת העין הצרה שמוכן לבלע עם.
גם אם באומות העולם קם נביא, אין הוא שווה בדרגתו ובכוחותיו אל משה. את בלעם הורגים בחרב נוקמת מידה כנגד מידה. אותה החרב ששוחטת את הקורבנות ומתקנת את נשמת האומה, אותה החרב שבה בלעם רוצה להרוג את האתון, יודע הוא לכוון לעת של זעם ולקלל. ואילו משה יודע רק לברך, לתקן, לגלות את הטוב והיפה שבכל דבר.
למרות כל הסגולות הגדולות הללו של משה, עדיין הוא נשאר העניו מכול. האל"ף הקטנה של ויקרא מגלה לנו כי משה מקטין את מקומו ואפילו דיבור אלוקי ישיר לא גורם לו להרגיש חשוב, להתגאות על עמו ועל אחרים. משה מבין כי הוא שליח ולית לו מגרמיה כלום, הוא כל כולו מלא להט אידיאלי לעשות את דבר ה' ולתקן עולם.
משה הוא הסמל למנהיגים הישראלים בכל הדורות כולם. "צאי לך בעקבי הצאן, מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא למשה כל רועיהם ופרנסיהם של ישראל עד העקב עד סוף כל הדורות". משה הוא אבי הרועים בישראל, ואנחנו צריכים ללמוד ממנו דרכי הנהגה.
לא רק אל משה ה' קורא, אלא אל כל אחד ואחד מאיתנו ובמיוחד אל המנהיגים שבתוכנו. זו קריאה גדולה שלא פוסקת, גם אם אין מזבח ואין כרובים, דבר ה' מהדהד אלינו מסוף העולם ועד סופו. אנחנו רק צריכים אוזניים רגישות כדי לשמוע אותה.
בימים אלו של מעשה מרכבת הממשלה, על מנהיגנו כולם ללמוד ממשה כיצד למלא בתוכן רוחני את כל המסגרות המדיניות הגשמיות, ללמוד מהי רוח של שליחות למען ישראל ואלוקיו, לעשות הכול בעוז ובענווה, באמת ובאמונה. להיות מתלמידיו של אברהם אבינו הגומל חסד עם הבריות, ולא מתלמידיו של בלעם הדואג לעצמו ורוצה להרע לאחרים.
בטוחני כי הכוח שניתן לנבחרי הציבור שלנו, אותם אנשים ראויים משכמם ומעלה, יביא לידי ביטוי את כוחות הטוב והחסד, וכך נוכל להתקדם במעלה הקשה כל כך של גאולה המתעוררת לה לאטה, אך ודאית בהופעתה.
פורסם בעיתון "בשבע"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
