ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
בימים אלה, כולנו גם רואים שוב את העובדה הפשוטה, שלעם ישראל יש את האמצעים הפיזיים להילחם ולהכות באויביו, אך החיסרון נעוץ בתחושת צדקת הדרך, והתובנה שכיוון שאנו צודקים יש לנו את הזכות והחובה לעשות שימוש באמצעים המתאימים כדי להכות באויבינו מכה ניצחת. כדי לקנות את תודעת צדקת הדרך, עלינו לברר מבחינה רוחנית ותורנית את זכותינו על ארצנו הקדושה.
כמובן, עיקר העניין הוא לקרוא למנהיגנו לקום ולהילחם באויבינו בצורה תקיפה ונחושה, ולהשיב לידינו את כל מרחבי ארץ קדשנו.
בצד זאת, חשוב מאוד שנשתדל כולנו, אנו וילדינו, לבנות בקרבנו חוסן נפשי, וכמיטב יכולתנו נאמין בה', ולא נירא ולא נפחד מהאויבים, כפי שנצטווינו במפורש בעת מלחמה: "כי תצא למלחמה על אויבך... לא תירא מהם, כי ה' אלוקיך עימך" (דברים כ, א). (לצערי, לא זכיתי בעוניי להגיע למדרגה זו, אך אני משתף כאן בדברים שאני לומד, ובוודאי זו עבודת נפש לכולנו לנסות וליישמם).
כבר בפסוק זה יש קריאת כיוון, שמי שחדור בתודעה שה' אלוקינו עימו, זוכה ואינו ירא מהאויבים. ובאמת מי שלקח קריאת כיוון זו, ונתן עיצות כיצד להופכה לתודעה פנימית וחיה, הוא הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, שבשבועות הקרוב יחול יום ההילולא שלו, וננסה לאחוז בשיפולי גלימתו.
כדרכי אפתח בסיפור. מספרים שפעם רבי ישראל מרוז'ין, עבר דרך כפר אחד ששמו הזכיר את השם 'ישראל'. הוא ביקש להיפגש עם זקן הכפר, וזה סיפר לו על מקור השם המיוחד.
פעם, לפני הקמת הכפר, כך סיפר אותו זקן, הייתי רועה צאן כאן באיזור. והנה בא זאב גדול אחד, וטרף כבשים מהעדר. חששתי לצאת למרעה, אך חברי הבטיחו לי שהם יבואו עימי למרעה, ויבריחו את הזאב באבנים ובמקלות.
אולם, כשהזאב התקרב לעדר, כל 'הגיבורים הגדולים' ברחו ונותרתי לבדי. בהר הסמוך התבודד יהודי קדוש בשם ישראל, (הלא הוא הבעל שם טוב הקדוש), קראתי לו לעזרה, והוא הלך אל הזאב, והזאב נותר דומם במקומו. לאחר מכן, פני אלי אותו קדוש, ואמר לי: ראה אין בזאב חיות, פשוט את עורו ועשה לך מעיל. כך עשיתי, ובהמשך הקמנו כאן את הכפר, וקראנו לו על שם הצדיק.
סיפור זה מבטא יסוד חשוב מאוד בדרכו של הבעש"ט, ומלמד אותנו כיצד להתגבר על הפחד. וכך כותב בצוואת הריב"ש (עמ' כה) – "כל דבר הוא מהתפשטות הקדוש ברוך הוא... ביראה, אם ירא מגוי (עכו"ם) או מחרב, יאמר בליבו – מה יש לירא מאדם כמוני? אלא בוודאי הוא יתברך הבורא, מלובש בזה האדם, וכמה יש לי לירא ממנו יתברך...". וכן בעוד מקומות.
ובאמת, יש כאן עיצה מרכזית מהבעל שם טוב. בדרך כלל, אנו מנסים להתגבר על הפחד, הכך שאנו אומרים לעצמינו, אמנם יש כאן איש או חיה עם כוח, אבל ה' מנהל את העולם, ובכוחו לגבור על הגוי הזה. אך הבעל שם טוב הולך כאן בדרך אחרת. הוא מלמד אותנו להביט בפחד בעיניים, ולרומם ולקשר אותו לה'.
עלינו להפנים, שכל העניינים בעולם, הם חלק ממעשה והתגלות ה' בעולם. ממילא גם כל עניין שמפחיד אותנו, זה למעשה פחד מהקב"ה, אלא שכרגע הפחד הזה מתלבש בנקודה חלקית וקטנה בעולם. לפיכך, עלינו להתבונן בדבר זה, לחבר אותו אל ה', ולהפוך את הפחד ליראת ה'. עלינו לומר לעצמינו, עד שאנו מפחדים מעניין חלקי, עלינו לירא מה' האין סופי, שכל העולם הוא גילוייו.
וכך בסיפור, כל הגיבורים הגדולים פחדו מהזאב, אך הבעל שם טוב 'קילף' את הזאב, ראה בו רק את החיות האלוקית, וממילא שאב ממנו את חיותו, והזאב מת, וכל שנותר ממנו הוא פרווה חיצונית.
וכך בכל פעם, כשיש היתקלות בינינו לאויבינו, (וכעת, רוב הארץ חזית), חשוב שננקוט במשנה זהירות, ויחד עם זאת נשנן לעצמנו שהכל דבר ה'.
וכשכולנו נפנים זאת, גם ההנהגה תפנים זאת, ונזכה להכות באויבינו מכה ניצחת, וניוושע בעזרת ה' לגאולה שלימה. חג שמח!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











