ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
בימים אלה, כולנו גם רואים שוב את העובדה הפשוטה, שלעם ישראל יש את האמצעים הפיזיים להילחם ולהכות באויביו, אך החיסרון נעוץ בתחושת צדקת הדרך, והתובנה שכיוון שאנו צודקים יש לנו את הזכות והחובה לעשות שימוש באמצעים המתאימים כדי להכות באויבינו מכה ניצחת. כדי לקנות את תודעת צדקת הדרך, עלינו לברר מבחינה רוחנית ותורנית את זכותינו על ארצנו הקדושה.
כמובן, עיקר העניין הוא לקרוא למנהיגנו לקום ולהילחם באויבינו בצורה תקיפה ונחושה, ולהשיב לידינו את כל מרחבי ארץ קדשנו.
בצד זאת, חשוב מאוד שנשתדל כולנו, אנו וילדינו, לבנות בקרבנו חוסן נפשי, וכמיטב יכולתנו נאמין בה', ולא נירא ולא נפחד מהאויבים, כפי שנצטווינו במפורש בעת מלחמה: "כי תצא למלחמה על אויבך... לא תירא מהם, כי ה' אלוקיך עימך" (דברים כ, א). (לצערי, לא זכיתי בעוניי להגיע למדרגה זו, אך אני משתף כאן בדברים שאני לומד, ובוודאי זו עבודת נפש לכולנו לנסות וליישמם).
כבר בפסוק זה יש קריאת כיוון, שמי שחדור בתודעה שה' אלוקינו עימו, זוכה ואינו ירא מהאויבים. ובאמת מי שלקח קריאת כיוון זו, ונתן עיצות כיצד להופכה לתודעה פנימית וחיה, הוא הבעל שם טוב הקדוש זיע"א, שבשבועות הקרוב יחול יום ההילולא שלו, וננסה לאחוז בשיפולי גלימתו.
כדרכי אפתח בסיפור. מספרים שפעם רבי ישראל מרוז'ין, עבר דרך כפר אחד ששמו הזכיר את השם 'ישראל'. הוא ביקש להיפגש עם זקן הכפר, וזה סיפר לו על מקור השם המיוחד.
פעם, לפני הקמת הכפר, כך סיפר אותו זקן, הייתי רועה צאן כאן באיזור. והנה בא זאב גדול אחד, וטרף כבשים מהעדר. חששתי לצאת למרעה, אך חברי הבטיחו לי שהם יבואו עימי למרעה, ויבריחו את הזאב באבנים ובמקלות.
אולם, כשהזאב התקרב לעדר, כל 'הגיבורים הגדולים' ברחו ונותרתי לבדי. בהר הסמוך התבודד יהודי קדוש בשם ישראל, (הלא הוא הבעל שם טוב הקדוש), קראתי לו לעזרה, והוא הלך אל הזאב, והזאב נותר דומם במקומו. לאחר מכן, פני אלי אותו קדוש, ואמר לי: ראה אין בזאב חיות, פשוט את עורו ועשה לך מעיל. כך עשיתי, ובהמשך הקמנו כאן את הכפר, וקראנו לו על שם הצדיק.
סיפור זה מבטא יסוד חשוב מאוד בדרכו של הבעש"ט, ומלמד אותנו כיצד להתגבר על הפחד. וכך כותב בצוואת הריב"ש (עמ' כה) – "כל דבר הוא מהתפשטות הקדוש ברוך הוא... ביראה, אם ירא מגוי (עכו"ם) או מחרב, יאמר בליבו – מה יש לירא מאדם כמוני? אלא בוודאי הוא יתברך הבורא, מלובש בזה האדם, וכמה יש לי לירא ממנו יתברך...". וכן בעוד מקומות.
ובאמת, יש כאן עיצה מרכזית מהבעל שם טוב. בדרך כלל, אנו מנסים להתגבר על הפחד, הכך שאנו אומרים לעצמינו, אמנם יש כאן איש או חיה עם כוח, אבל ה' מנהל את העולם, ובכוחו לגבור על הגוי הזה. אך הבעל שם טוב הולך כאן בדרך אחרת. הוא מלמד אותנו להביט בפחד בעיניים, ולרומם ולקשר אותו לה'.
עלינו להפנים, שכל העניינים בעולם, הם חלק ממעשה והתגלות ה' בעולם. ממילא גם כל עניין שמפחיד אותנו, זה למעשה פחד מהקב"ה, אלא שכרגע הפחד הזה מתלבש בנקודה חלקית וקטנה בעולם. לפיכך, עלינו להתבונן בדבר זה, לחבר אותו אל ה', ולהפוך את הפחד ליראת ה'. עלינו לומר לעצמינו, עד שאנו מפחדים מעניין חלקי, עלינו לירא מה' האין סופי, שכל העולם הוא גילוייו.
וכך בסיפור, כל הגיבורים הגדולים פחדו מהזאב, אך הבעל שם טוב 'קילף' את הזאב, ראה בו רק את החיות האלוקית, וממילא שאב ממנו את חיותו, והזאב מת, וכל שנותר ממנו הוא פרווה חיצונית.
וכך בכל פעם, כשיש היתקלות בינינו לאויבינו, (וכעת, רוב הארץ חזית), חשוב שננקוט במשנה זהירות, ויחד עם זאת נשנן לעצמנו שהכל דבר ה'.
וכשכולנו נפנים זאת, גם ההנהגה תפנים זאת, ונזכה להכות באויבינו מכה ניצחת, וניוושע בעזרת ה' לגאולה שלימה. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
