ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכוונה בתפילה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מהעבודה שבמשכן נגזרת גם מהות העבודה בימינו אלה, שאין לנו לא מקדש ולא כלים, לא עבודה ולא כוהנים בעבודתם, לא לווים בדוכנם ולא ישראל במעמדם, תרתי משמע. התפילה היא התחליף לקורבנות, זו העבודה שבלב שנותרה לנו לאחר החורבן. הקדושה שבמקום מוחלפת בקדושה שבאדם, שהרי שלושה סוגים של קדושה יש בעולם: קדושת המקום וקדושת הזמן וקדושת האדם, וכיוון שאין לנו קדושת המקום, ניתן להשרות שכינה על האדם בכוח התפילה.
במקדש ישנה עבודת הפרט, קורבנות יחידים, ובדומה לה יש לנו תפילה אישית של כל אדם לעצמו. כמו כן, ישנם קורבנות ציבור וכנגדם יש לנו את תפילת הציבור, שיש לה מעלה מיוחדת משל עצמה. התפילה ראוי לה שתהיה זכה ללא מחשבות פיגול, ללא סיגים של הרהורי עבירה וללא מחשבות זרות, תפילה טהורה. גם הקורבן צריך להיות תמים וללא מום.
לדעת להתפלל זו אומנות, לא כל אחד יכול. על האדם לסגל לעצמו את המיומנות של התפילה ולהתבונן בה לפניה ולאחריה, לשהות קודם התפילה ואחריה שעה אחת, לגלות את היסוד של הקשר והחיבור אל ה' דרכה. כי הדבקות היא המטרה של יהודי בעולם, זו המטרה של כל עולם התורה והמצוות שמחויב בהם יהודי. ויותר טוב שיהא זה רצונו להיות קרוב אל ה' בכל שעות היום. לכן, התפילות כנגד תמידים תיקנום, כי בכל השתנות היום משתנה גם האדם, ולכן הוא צריך לחדש את הקשר עם הבורא כמה פעמים ביום, בבחינת "שויתי ה' לנגדי תמיד".
יסוד נוסף במשכן הוא קידוש החומר. דבר נפלא הוא שיהודי מקריב בשר ועל ידי זה הוא, למעשה, מבטא את העיקרון שהחומר טפל לעומת הרוח. לכן, יכול החומר, בשר הקודשים, להתעכל על המזבח ולהישרף כליל, כי לגשמיות אין מקום בעולם אלא רק ככלי לקיומו של הרוח. פרה אדומה נשרפת לאפר דק, ובעזרתה נטהר העולם. יהודי אוכל קורבן פסח ולא מותיר ממנו עד בוקר, ומכוח זה הוא יכול לגלות לעולם כי הרוח היא העיקר.
לכן, מקומה הטבעי של התורה הוא במרכז של המשכן, בתוך קודש הקודשים, כי הרוח האלוקית שירדה לעולם מתגלמת בלוחות האבן ובספר התורה הנמצאים בארון העדות. הרש"ר הירש קבע כי המשכן עיקרו הוא התורה, וקראו משכן התורה. במשכן, התורה היא במרכז.
נמצינו למדים כי שלושת העקרונות: של הרוח במרכז החיים, ואפסות הגשמיות הנגזרת מכך, הכוח המחבר של התפילה ושל הקורבנות לדבקה בו, והתורה, שהיא במרכז ומגלמת שני עקרונות אלו ביחד, יכולים להיגלות גם אצלנו, בחיי הפרט ובחיי הכלל.
כחלק מהתיקון החברתי הנדרש מאיתנו, עלינו לתקן את היחס שלנו לעולם החומר, להבין כי תורה ותפילה חשובים יותר מפרנסה. ואין חס ושלום לזלזל בגשמיות, אך עלינו להבין, ולא מן הפה ולחוץ, כי הרוח היא העיקר, כי מטרתנו בעולם היא להגיע לדבקות האלוקית וכסף לא עונה את הכל.
גם התפילה מונחת לנו בקרן זווית, כואב הלב כשנכנסים לבתי הכנסת של הציבור שלנו ורואים את האיחורים העצומים, ואפילו בשבת, את השיחות וההפרעה בזמן התפילה. ניכר בנו שלא הפנמנו את ערכה של התפילה מספיק. בואו ביחד נשים את התפילות במרכז חיינו גם כשטרדות הזמן משבשות את המחשבה.
ואת התורה נניח במרכז, לא בקרן זווית אלא במרכז החיים, וגם אם אנחנו לא מקדישים את רוב הזמן אל התורה, ניתן לה את החשיבות הראויה לה. נהפוך את החברה הדתית-לאומית למשכן בו התורה היא במרכז. קשה להשתחרר מהמחשבה שזה לא קורה אצל רובנו. רבים חושבים כי לימוד תורה הוא מיותר. שוכחים מה שקראו בספר שמות, על המרכזיות של מתן תורה. בל נחייה חיים כפולים, של הפרדה בין הערכים שלנו כיהודים לבין עולם החול שנמצא בחוץ.
אם נשכיל לעשות כך, נמצא כי כל החברה שלנו כאן משתנה וחיים שלמים יותר, איכותיים יותר, רוחניים יותר יהיו מנת חלקנו. ואם נהיה ראויים נזכה שייבנה בית המקדש על ידינו בימינו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
