ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכוונה בתפילה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נריה בן אורה יוכבד
שירות מילואים. אני עומד בפינת המוצב ומשוחח בפלאפון, והנה יוצא לחצר אחד החבר'ה המכונים חילונים, ומניע בידו בתנועות סיבוביות מהירות, חבל שבקצהו משקולת. הבחור עושה זאת בהתלהבות מרובה, עד שהוא נכנס לאקסטאזה. אני מביט בו בהשתאות - ממה ההתלהבות?
הבחור מבחין בפליאתי, וצועק לי: "זה בשבילי, כמו תפילה בשבילך".
אני מחייך, ולפתע מבריקה בי מחשבה - ואני? האם אני יודע מהי תפילה אידיאלית?
הבחור מבחין בפליאתי, וצועק לי: "זה בשבילי, כמו תפילה בשבילך".
אני מחייך, ולפתע מבריקה בי מחשבה - ואני? האם אני יודע מהי תפילה אידיאלית?
קישור לכלל
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים וראש הישיבה
התפילה מקשרת את האדם לבוראו, לכן כדי שתהא התפילה לפניו שלימה, צריכים שיתקיימו שני תנאים: א. שתהיה התפילה ראויה לעמוד בה לפני בורא עולם. ב. שיהיה המתפלל עומד במיטבו לפני בוראו.
התנאי הראשון - התפילה השלימה . התפילה הראויה לעמוד בה לפני מלכו של עולם, זוהי התפילה לשלום העולם והצלחתו המלאה . הצלחה זו היא, כדברי הרמח"ל בפירושו לתפילת ראש השנה, שיהיה הטוב שולט בעולם והרע נכפף תחתיו. וכיוון שהטוב המגלה את מלכות ד' בעולם הוא מרוכז בישראל, לכן התפילה השלימה ביותר היא התפילה להצלחתם של ישראל, שהם אלו שיביאו לקידוש ד' בעולם כולו. וכדי שתתחזק הקדושה כראוי צריך שיהיו ישראל בארץ ישראל, כי היא הארץ הנבחרת והם העם הנבחר, וצריך שבישראל ימלוך מלך מבית דוד כי הוא המלך הנבחר ועל כך אנו מתפללים בימים נוראים - "שמחה לארצך... וצמיחת קרן לדוד עבדך".
התנאי השני - האדם מתפלל בשלמות. כדי שיהיה האדם במיטבו בתפילה, עליו להתפלל מקירות ליבו, שהרי התפילה נקראת עבודה שבלב. לתפילה כזו יכול האדם לזכות, רק אם הוא משתף את חייו ואת נשמתו בחיי האומה ונשמתה הכללית, עד שהוא מרגיש כאב לב וצער על צערם של ישראל כאילו היה זה צערו הפרטי . רק כך אפשר להתפלל באמת, וכפי שמצאנו בתפילת דוד בתהילים בפסוק "כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי", חילול ד' הכאיב לדוד כאילו פגעו בעצם חייו.
ועוד נקודה חשובה להצלחת התפילה היא, שבשעה שיקרא בשם ד' יידע האדם שאין לסמוך על אף אחד מלבדו, ויאמין המתפלל בכל ליבו ששווא תשועת אדם כי "באלוקים נעשה חיל והוא יבוס צרינו". ואם, חלילה, יתגנב ספק בליבו שיש גבול ליכולתו יתברך ח"ו יאמר בפה ובלב "ד' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה", בכל ממש כי אין עוד מלבדו. והוא השומע תפילת כל פה ישמע ויענה לתפילתנו ברצון.
עמידה לפני ה'
הרב מרדכי גרינברג שליט"א - ראש ישיבת 'כרם ביבנה'
אחד השבחים שנשתבחו בהם ישראל הוא התפילה - "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו" (דברים ד'). בשבח זה התקשו האחרונים - הרי גם גויים מתפללים וה' נענה להם, כמו שביקש שלמה "וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל... והתפללו אליך... ושמעת השמים מכון שבתך את תפילתם ואת תחינתם" (מלכים א' ח')?
התשובה לשאלה זו מלמדת אותנו עומק חדש בחשיבות התפילה - ייחודה של תפילת ישראל היא לא בכך שביכולתנו לבקש מה' והוא נענה לתפילתנו, אלא בעצם קרבת האלקים שבתפילה - "אלקים קרובים אליו". העמידה לפני ה', הזכות לדבר עמו מתוך קרבה ובלשון נוכח - "ברוך אתה ה'", מיוחדת היא לישראל.
לעיקרון זה ישנם כמה וכמה ביטויים בהלכה:
א. האדם צריך להתפלל בלחש בניגוד למלאכים שמתפללים בקול - "ואשמע אחרי קול רעש גדול" (ישעיהו ו'). הסביר זאת הילקוט שמעוני (ואתחנן תתכ"ה): "ומי גוי גדול... אתה מוצא כשאדם מתפלל, מתפלל בלחישה בינו לבין המקום, למה? כי קרוב אני להם. ראה כבוד שחלק הקב"ה לישראל יותר ממלאכי השרת, שהמלאכים כשהן מקלסין, בקול גדול הן מקלסין... ואף החיות מקלסות בקול גדול... למה? שהן רחוקים מן הקב"ה ואינם יודעים היכן הוא, אבל ישראל עומדים ומתפללים ויודעים שהקב"ה עומד אצלם... אמר דוד "לא עשה כן לכל גוי".
ב. בסוף התפלה חוזרים ג' פסיעות לאחור, "מפני שכשאדם עומד בתפלה, עומד במקום קדוש, ושכינה למעלה מראשו של אדם שנאמר 'שויתי ה' לנגדי תמיד', ותוך ד' אמות למקום עמידתו מקום קדושה הוא. לכן גם אסור לאדם לישב בד' אמות של המתפלל" (שבלי הלקט סי' י"ח). זו גם הסיבה שאסור לעבור כנגד המתפלל, כיון שמפסיק בין המתפלל לשכינה (חיי אדם כלל כ"ז).
ג. מצאנו סתירה בדברי הרמב"ם בהלכות תפילה: בפרק ד' כתב שאם לא כיוון בכל התפילה חוזר ומתפלל, ואילו בפרק י' כתב שרק אם לא כיוון בברכת אבות חוזר ומתפלל?
מתרץ ר' חיים מבריסק - יש שני מיני כוונות בתפלה. הבנת פירוש התפלה מעכבת רק באבות אך תפלה מתוך כוונת עמידה לפני ה', זוהי עצם התפלה, כפי שכתב הרמב"ם (תפילה ד', ט"ז) על התפילה - "שיפנה עצמו מכל המחשבות ויראה עצמו כאילו עומד לפני השכינה", לפיכך כשאינו רואה עצמו עומד לפני ה' אין זו תפלה ועל כך חוזר על כולה.
נמצאנו למדים, שעיקר התפלה היא העמידה לפני ה'. ההיענות לבקשות אינה אלא דבר נלווה, שקיים גם בתפלת אומות העולם, אך הקרבה לה' קיימת רק בישראל - "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קוראינו אליו".
כל ישראל במקדש
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל מר"ץ, מבשרת ציון
תפילה אידיאלית היא מעל ומעבר למה שאפשר להגדיר בקיצור. אך אנסה לעזור למתפללים הרוצים להעצים את תפילתם, בהלכה "שאין לה מזל", (כלומר - הלכה לא מוכרת).
במסכת ברכות (דף ל') למדנו: "היה עומד בחוץ לארץ - יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל... היה עומד בארץ ישראל - יכוון את לבו כנגד ירושלים... היה עומד בירושלים - יכוון את לבו כנגד בית המקדש... היה עומד בבית המקדש - יכוון את לבו כנגד בית קודשי הקודשים... היה עומד בבית קודשי הקודשים - יכוון את לבו כנגד בית הכפורת... נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד".
הפירוש המקובל למאמר חז"ל זה הוא, שכל אחד מתכוון ככל יכולתו למקום הקרוב ביותר למקדש. לכן בני חוץ לארץ מכוונים לארץ ישראל, בני הארץ לירושלים וכן הלאה.
אבל הרמב"ם ועוד ראשונים, מפרשים שכוונת הגמרא עמוקה יותר - בחוץ לארץ לא מספיק לעמוד מול ארץ ישראל, צריך גם לכוון במחשבה לקודש הקודשים, כי בשעה שישראל מכוונים בשעת התפילה למול בית קודש הקודשים, הרי מבחינה רוחנית כל ישראל נמצאים שם ביחד. דהיינו: בני חוץ לארץ מכוונים כנגד ארץ ישראל ובזה הם כבר "נמצאים" בארץ ישראל. בני ארץ ישראל (וזה כולל גם את בני חוץ לארץ שמכוונים עצמם לארץ) מכוונים לבם כנגד ירושלים, ועל ידי זה נמצאים בירושלים גם בני חוץ לארץ וערי הארץ. בני ירושלים עם כל המצטרפים אליהם - מכוונים כנגד בית המקדש וכו'. ובזה מוסבר היטב סיום המאמר: "נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד".
וכך פוסק המחבר בשו"ע (או"ח סימן צ"ד): "בקומו להתפלל, אם היה עומד בחוץ לארץ, יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוון גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים . היה עומד בארץ ישראל, יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוון גם למקדש ולבית קדשי הקודשים . היה עומד בירושלים, יחזיר פניו למקדש ויכוון גם כן לבית קודשי הקודשים ".
לעניות דעתי, הכנה לקראת התפילה, הכוללת את ההתכוונות לעמוד בבית מקדשנו יחד עם כל ישראל (מעמד מרגש פי כמה וכמה מתפילת מאות האלפים לפני הגרוש מגוש קטיף והשומרון, מעמד הקהל ועוד), ולשפוך שיחנו המשותף לפני בורא עולם במקום המקודש הנורא הזה - נותנת מימד אדיר לתפילה . מרכזת את מחשבותינו לתוכן תפילותינו, ומאדירה את כוחה של התפילה להתקבל ברצון לפני בורא עולם, כדברי שלמה בתפילתו (מלכים א' ח'): "ושמעת אל תחינת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה, ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
