ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
אילו היתה לנו תקשורת הגונה, בפתח כל דיון על המצב הביטחוני בדרום היא היתה משמיעה הקלטות של דברי השטות והרהב של התומכים ב'התנתקות' מחבל עזה.
כיצד מתווכחים עם הורים
שאלה: האם מותר להתווכח בחריפות עם הורים?
תשובה: מצוות כיבוד הורים כוללת את החובה להתייחס אליהם במורא, שנאמר (ויקרא יט, ג): "איש אמו ואביו תיראו". ואמרו חכמים (קידושין לא, ב): איזהו מורא? לא עומד במקומו המיוחד לו, ולא יושב במקומו המיוחד לו, ולא סותר את דבריו. כלומר מותר להתדיין עם האב או האם, ואף להעלות עמדות שונות, אבל אסור לומר בדרך של הכרעה "אתה טועה" או "את טועה".
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
345 - המצב הכלכלי טוב, תודה לא-ל
346 - כיבוד הורים - עד היכן?
347 - שמחת פורים בקדושה
טען עוד
החובה לעזור להורים זקנים
שאלה: האם יש מצווה לעזור להורים בכל מה שהם מבקשים?
תשובה: נאמר (שמות כ, יב): "כבד את אביך ואת אמך". וביארו חכמים (קידושין לא, ב) שהמצווה היא לסייע להורים, להאכיל ולהשקות, ואם צריך - להלביש ולכסות, להכניס ולהוציא.
הרי שעיקר המצווה היא כאשר ההורים זקנים או חולים ונזקקים לסיוע באכילתם ולבישת בגדיהם ולסעד בהליכתם בעת שהם צריכים ללכת לבית הכנסת או למקום אחר.
וכן אם הם צריכים עזרה בניקוי הבית - מצווה לעזור להם. וכן כאשר הם צריכים סיוע בשליחויות, כגון שהם מבקשים מבנם שיקנה עבורם מזון או בגדים, או יביא להם תרופות מבית המרקחת - מצווה עליו למלא שליחותם.
ואף אם הסיוע אורך זמן רב, כיוון שהם נזקקים לעזרה - על הבן להתפנות מעיסוקיו האחרים ולסייע להוריו. ואפילו אם העזרה להוריו מצריכה אותו לבטל מעט מעבודתו או מהזמן שהוא מקדיש לאשתו וילדיו, כל זמן שהוריו זקוקים לעזרתו, והעזרה להם אינה דורשת ממנו להפסיד את מקור פרנסתו - חובה עליו להתפנות מעבודתו ומעיסוקיו השונים כדי לסייע להוריו.
הורים מבוגרים המבקשים שבנם יבקר אצלם בכל יום
שאלה: אִמי אלמנה כבר חמש שנים. לפני יותר מעשר שנים יצאה לפנסיה, והיא מבקשת ובמידה מסוימת אף דורשת שאבוא לבקרה כל יום, או לכל הפחות אחת ליומיים. מנגד, יש לי אישה ושישה ילדים, הגדולה בגיל תיכון, ואשתי טוענת שעלי לעזור לה בעבודות הבית וחינוך הילדים, ולא ייתכן שאקדיש את רוב שעות הפנאי שלאחר העבודה לביקורים אצל אמי. יש לציין שאנחנו שני אחים בלבד ואחי השני גר רחוק, ולכן עיקר העול נופל עלי. מה עלי לעשות על פי ההלכה?
תשובה: מצוות כיבוד הורים מחייבת את הילדים לעזור להוריהם כאשר הם נזקקים לעזרה ממשית, כגון שהם צריכים סיוע בהכנת מאכליהם והחזקת ביתם. אבל כאשר ההורים אינם זקוקים לעזרה ממשית, אלא מבקשים ליהנות מחברתו של בנם בכל יום, אין עליו חובה לפנות את כל זמנו כדי לשמחם. ולכן אם הוא מעדיף באותו זמן ללמוד או לעבוד או לשהות בחברת אשתו וילדיו - אין עליו חובה לבקרם בכל יום. ומכל מקום חובה עליו לבקרם לעיתים קרובות, כפי שמקובל אצל בנים טובים במצב כמו שלו. ואי אפשר לקבוע לזה שיעור מדויק, כי הדבר תלוי במרחק שבין ביתו לביתם, ובעומס שמוטל עליו בעבודתו ובמשפחתו, ובמידת הצורך של ההורים בביקוריו, באופיו ובאופיים של הוריו. ואע"פ כן ניתן להעריך פחות או יותר מה נחשב עדיין התנהגות ראויה, ואם הוא מבקר אותם פחות ממה שראוי ומקובל במצב כמו שלו - הרי שהוא פוגע בכבודם ומבטל מצוות כיבוד הורים (עיין בפניני הלכה ליקוטים ג' א, ח).
האם בן מבוגר צריך לשמוע בקול הוריו
שאלה: האם מצווה לבן לשמוע בקול הוריו שתובעים ממנו ללמוד מקצוע מסוים שהם סבורים שמתאים לו? למשל, הם מפצירים בו שילמד מחשבים, ומצטערים מאוד מכך שהוא החליט להיות רועה צאן. האם עליו לשמוע בקולם?
תשובה: הבן אינו חייב לשמוע בקול הוריו בדברים הנוגעים לחייו, ואינם קשורים באופן ישיר לענייני הכיבוד או המורא כלפיהם. ואף אם ההורים יטענו שבנפשם הדבר, ואם לא ילמד מחשבים יחיו כל ימיהם ביגון - אינו חייב לשמוע בקולם, כי אין זה דבר שקשור ישירות אליהם. ואם הוא בטוח שעדיף לו להיות רועה צאן, זכותו לעסוק בכך. כמובן שעליו להציג זאת בפני ההורים בדרך ארץ ולא בחוצפה.
אמנם כאשר יש באפשרותו לשמוע בקולם, והדבר לא יגרום לו להרגיש מתוסכל מדי - אם ישמע בקולם יקיים מצווה. עוד צריך לדעת שפעמים רבות ההורים צודקים, ולכן כדאי לבן לשקול היטב את עמדת הוריו.
מנגד, גם ההורים צריכים להתאזר בסבלנות, כי גם אם הם בטוחים שבנם טועה, עליהם להכיר בעצמאותו ובזכות שהקב"ה העניק לו, כמו לכל אדם אחר, לבחור ואף לטעות. בדרך כלל הורים שלמדו להכיר בעצמאותם של ילדיהם, ואינם מקימים שערורייה סביב כל החלטה עצמאית שלהם, יכולים להשפיע עליהם יותר לטובה (פניני הלכה ליקוטים ג' א, טז, 9).
האם ילדים ונערים חייבים לשמוע בקול הוריהם
אמנם ילד קטן שסמוך על שולחן הוריו, חייב לשמוע בקולם, מפני שהם אחראים עליו ויודעים טוב ממנו מה עדיף לו.
וגם לאחר שהגיע לגיל מצוות, ואחריותו לקיים מצוות כרוכה במידה רבה של עצמאות - מכל מקום כיוון שהוא עוד מתגורר אצל הוריו והם מפרנסים אותו, עליו להתחשב מאוד בבקשותיהם, מפני שאין ראוי להסתייע בהם ולא להתחשב ברצונם. ובוודאי שבכל מה שקשור לסדרי הבית - חובה עליו לשמוע בקול הוריו.
כאשר ההורים מבקשים מהבן שיקיים מצווה, הרי שהוא חייב לקיים את המצווה גם מצד מצוות כיבוד הורים. ואפילו אם יבקשו ממנו לקיים מנהג שאינו חובה, כל עוד הוא נמצא בביתם עליו להתאמץ לשמוע בקולם.
האם צריכים לקיים הוראות מוזרות
שאלה: אם שדורשת מבנה בן ה-17 ללבוש סוודר בקיץ החם, מתוך דאגה מופרזת שמא יתקרר, האם חובה עליו לשמוע בקולה ולשים עצמו ללעג וקלס בין חבריו?
תשובה: כיוון שהוא כבר עבר את גיל בר המצווה, הרי שהוא עצמאי, ובכל מה שקשור לחייו האישיים אינו חייב לשמוע בקולם. ואמנם כל עוד הוא מתגורר אצל הוריו, עליו להתחשב מאוד בבקשותיהם, אולם כאשר מדובר בבקשה מוזרה ולא מובנת - אינו חייב לשמוע לה. אמנם אם ישמע יקיים מצווה, אבל אין עליו חובה לשמוע. ואין בזה ביטול מצוות 'מורא הורים', כי עיקר המורא הוא שלא לפגוע בכבודם, אבל אין חובה לציית להם בדברים שנוגעים לחייו האישיים.
האם אפשר לחייב ילד לעזור להשתתף בעבודות הבית
שאלה: האם מותר לי לדרוש מבניי ובנותיי לעזור לי בעבודות הבית, כאשר בפועל אני מסוגלת להתאמץ יותר ולעשות את הכל לבדי? פעם אחת ביקשתי מבתי לשטוף את הסלון, והיא ענתה לי בערך בסגנון כזה: "אמא, מצוות כיבוד הורים שלי היא לעזור לך במידה וחס ושלום לא תוכלי להסתדר בכוחות עצמך, אם למשל לא תוכלי לאכול או לשתות לבד, או לא תוכלי ללכת ללא עזרה. אבל ברוך ה' את בריאה וחזקה, ובעזרת ה' תוכלי לשטוף את הסלון עד מאה ועשרים, ולכן עכשיו אני יכולה להמשיך לקרוא בספר ולא חייבת לעזור לך". האם היא צודקת בטענתה?
תשובה: בנוסף לחובה לעזור להורים בעת שהם נזקקים לעזרה, ישנו חיוב נוסף - להתנהג בדרך ארץ כלפי כל אדם. לפיכך, כל מה שאדם הגון חייב לעשות על פי כללי דרך ארץ, חייבים גם הילדים לעשות כלפי הוריהם כחלק ממצוות כיבוד הורים. והרי גם אם היית מסכימה לארח נערים זרים למשך מספר חודשים בביתך, מצד כללי המוסר הם היו צריכים להשתתף עמך בעבודות הבית, קל וחומר כאשר מדובר בבתך, שמצוות כיבוד הורים מחייבת אותה לשאת איתך בנטל עבודות הבית. לפיכך, כל אימת שההורים מבקשים מהילד לשאת בעול הטיפול בבית והילד מסרב, הרי הוא מבטל מצווה מהתורה של כיבוד הורים. רק במקרים קיצוניים, שההורים משתמטים מעבודות הבית ומטילים על הילדים עבודות רבות מדי, יש מקום לומר שאין על הילדים חובה לבטל את עיסוקיהם ולעבוד בביתם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
