ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
וכל כך למה? אלא כל זמן שישב בבית אביו יצחק די היה לו בחכמה שקנה עד אז. אולם עתה כאשר הוא יוצא והולך בגלות, לבית לבן הארמי, בית המלא תרפים ורמאות (רע למקום ורע לבריות), עליו להתחזק במיוחד. עליו להכין את עצמו לעמוד במשימה שכאשר ישוב לבית אביו יוכל לומר, עם לבן גרתי, עם לבן הרשע גרתי, ותרי"ג מצות שמרתי, (רש"י, לב, ה). כי אכן הרדיפה שנרדף יעקב אבינו נחלקת לשני סוגים, האחת, עשו מבקש ליטול את נפשו ולהמיתו. והשניה, לבן מבקש ליטול את נשמתו. אין דבר קשה מלגור עם לבן הארמי ולשמור תרי"ג מצות שכן מצינו שיעקב הודיע לאחיו עשו הרודף אחריו, שקיים תרי"ג מצות בבית לבן ולפיכך עליו להניחו בזכות צדקתו, משמע שזו גדולה עצומה העשויה להשפיע אף על עשו הרשע.
על מנת שיעקב יוכל לעמוד בנסיון עליו להכשיר את עצמו במיוחד. עבודת ה' רצופה ללא שכיבה לישון על מטה במשך יד שנים ביטלה לגמרי את נטיתו החומרית. אמרו במדרש (סח, יב):
"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ רבנן אמרי כיבה השמש. מלמד שהשקיע הקדוש ברוך הוא גלגל חמה שלא בעונתה כדי לדבר עם יעקב אבינו בצינעה. משל לאוהבו של מלך שבא אצלו לפרקים, אמר המלך, כבו הנרות כבו הפנסים שאני מבקש לדבר עם אהובי בצינעה. ר' פנחס בשם ר' חנין דציפורי אמר, שמע קולן של מלאכי השרת אומרים, בא השמש בא השמש. בשעה שאמר יוסף, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, אמר יעקב, מי גילה לו ששמי שמש".
לדעת רבנן נעשה יעקב אוהבו של מלך. משמע שיש כאן דבר שלא היה אצל אברהם ולא אצל יצחק. יעקב לאחר ארבע עשרה השנים הללו כאילו שנעשה מנותק מעולם הזה, לפיכך רצה הקדוש ברוך הוא לדבר רק עמו. כיבוי האורות מורה שאין לערב מישהו אחר בהתיחדות זו, הקדוש ברוך הוא ואהובו בלבד. ועוד רמז יש כאן, כאילו שהעולם לא קיים. פעילות היום בטלה לגבי יעקב כמו שאמרו במסכת עירובין (סה, א), לא נבראה לבנה אלא לגירסא.
ר' פנחס מדגיש את הצד ההפוך באישיותו של יעקב, הוא נקרא, שמש, שמש היא כמלך העולם. לאורה העולם עובד ופועל ואנשים נדברים אחד עם השני. כאשר שוקעת השמש נח העולם מפעילותו. יעקב אבינו הוא עצמו השמש, כל זאת לאחר ביטול הוייתו הגשמית בבית שם ועבר. יעקב השתקע בביתם מפני שהוא עתיד לצאת לעולם המעשה. הוא יוצא לדרך העבודה והפעילות הרגילה של בני אדם החיים על פני כדור הארץ. השייכות לעולם המעשה מתוך דבקות אלהית עליונה אשר במהלכה יעקב מבטל את גופו לגמרי בעבודתו עם צאן לבן ללא התחשבות ביום ובלילה בקור ובחום, היא המקנה לו את כתר מלכות העולם. כולם עובדים וחיים מכוחו ובשבילו. והנה דוקא כאשר הוא מגיע להר המוריה הוא שוכב לישון, וכאן נגלה עליו הקדוש ברוך הוא. כך אמרו במדרש (שם, יח):
"מאן דאמר עולים המלאכים ויורדים ביעקב שנאמר, יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיהו, מט ג). עולים למעלה ורואים איקונים שלו (דמותו חקוקה בכסא הכבוד). יורדים למטה ומוצאים אותו ישן. לפיכך היו המלאכים אפזים בו קפזים בו סונטים בו".
לגבי מלאכים שאינם בעלי גוף, שאינם מתעייפים לעולם, זה פלא כיצד דמות יעקב החקוקה למעלה ישנה למטה, ברואי מעלה אין שינה בעיניהם. ברם כאמור, דוקא כאן מתגלית גדלותו של יעקב אבינו. הוא שייך לגוף, הוא ישן ובכל זאת דמותו נמצאת למעלה. יתכן שלכך הראה לו הקדוש ברוך הוא את המקדש בשנתו (עיין רש"י, כח, יז) כי בזה נרמז לו יחודן של ישראל. אף על פי שהם בני אדם יכולים הם וחייבים הם להדבק בקדוש ברוך הוא באמצעות הקרבנות והתפילה (כי המקדש אינו רק מקום הקרבת הקרבנות אלא הוא עיקר מקום התפילה שבהם האדם מבטל את עצמו לנכח הבורא וכך הוא מתעלה).
יעקב כאשר קם משנתו העמיד את האבן אשר היתה מראשותיו ויצק שמן על ראשה. אין במקדש ניסוך שֶׁמֶן ואם כן מה משמעות יציקת השמן?
אלא שמן מאיר, בו מדליקים במקדש את מנורת המאור, לרמוז שבישראל טמון כוח הארה לעולם. אותה אבן שהיתה בתחילת הלילה שתים עשרה אבנים נפרדות שנצמדו ונעשו לאחת באה ללמד ששנים עשר השבטים הינם עם אחד אשר ממנו יוצאת תורה ואורה לכל העולם. אותו עם שהוא חלק מכלל העולם בהיותו בעל חומר, כאותה אבן שהיא המדרגה הנמוכה של גשמיות בעולם בהיותה דומם, יציקת השמן עליה הופכת אותה לרוחנית יותר כדוגמת האור שהוא דומם ואי אפשר למששו בידים ובכל זאת השפעתו ניכרת בכל מקום.
זו מעלתם של יעקב אבינו ובניו אחריו במשך הדורות, שהם מקדשים את גופם ועל ידי כך מרוממים את העולם כולו (עיין עוד בדברינו פרשת כי תשא בענין לוחות האבן לוחות הברית).
גם נדרו של יעקב אבינו הוא חלק מאידאה זו, וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך חלק מעולם החומר הופך להיות קודש. כי אין הפרדה בין העולם הגשמי והרוחני (עיין עוד בדברינו לפרשת וישב).
_________________________________
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758.
או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
