ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שורש הכל – חורבן המקדש, תיקון הכל – בניין המקדש, וכל אחד מרגיש בדרכו את החיסרון הנוגע בו.
חיסרון מיוחד הצטנע לו בין שאר החסרונות, ומצא את ביטויו ברמזיהם של חכמי הנסתר. אולם, בימינו חיסרון זה מבצבץ ופורץ, עד אשר הופך הוא לזעקה גדולה ומרה, זעקה אילמת.
קמים חכמי הנסתר בחצות לילה לבכות על החורבן, בתיקון חצות, ומכוונים על נקודה מיוחדת. בוכים הם על אשר 'רזי תורה לחיצונים נמסרו'. גווילי התורה נשרפים, אותיותיהם פורחות אל על, והתורה לא נקראת בבהירות בארץ. בעיני המתבונן הרגיל, נראה שחסרון זה קשה רק לקדושי עליון, אך אם נעמיק מבט נגלה, שכל אחד מאיתנו חש בו מאד.
דיונים רבים נערכים בעמנו ובעולמנו, מהם ציבוריים ומהם פרטיים. כלי התקשורת אוהבים מטבעם ללבות דיונים אלה, שהרי זהו לחם חוקם של העיתונאים. וכך, זוכים אנו לשמוע זוויות שונות ומשונות המקיפות את העניין מכל הצדדים. ואכן, במבט שטחי מתקיים לו דיון הוגן הפורש את הצדדים השונים לפני כל הציבור. לעיתים יהיו שיטענו שקולו של מחנה אחד נשמע יותר מחברו, אך בסופו של דבר כל הצדדים באו לידי ביטוי.
אולם, מי שמתבונן במבט מעמיק יודע שהאמת שונה לחלוטין. השאלה הגדולה היא איננה – כמה יביאו דעה מסוימת לידי ביטוי, אלא – אלו שאלות יעלו לסדר היום? עצם העובדה, שהתקשורת קובעת שנקודה מסוימת מעניינת את הציבור ונקודה אחרת לוקה ב'חוסר עניין לציבור', כבר חורצת את השיח הציבורי. יתר על כן, גם בתוך הדיון, התקשורת קובעת באילו נקודות ובאיזה רובד יתקיים הדיון. לדוגמא – עצם העובדה שאחרי פיגוע עוסקים בשאלה – על איזה גדר דילגו המפגעים, ולא בשאלה – מהם הגורמים המהותיים לשנאת ישראל שלהם, חורצת את כל הדיון.
לתורתנו הקדושה יש זוויות עומק, ואמירות חשובות, שביכולתם לרפא את שבר העם והיחיד בסוגיות העומדות על הפרק, אולם לעיתים קרובות נגזר על נושאי אמירות אלו להישאר אילמים, מפני שהלך הרוח הציבורי לא מאפשר התחלה של דיון בהם.
זכורני, שבעת שירותי הצבאי שאלני חבר שאינו שומר תורה ומצוות – מי לדעתי ראוי לכהן כראש ממשלה? לתדהמתו, נקבתי בשמו של תלמיד חכם אחד בעל נגיעה ציבורית ופוליטית. הוא התפלא ושאל – הרי לאותו אדם אין כלל סיכוי להיבחר לכך במציאות הנוכחית. השבתי לו, שמעשית הוא צודק, אך הוא שאל – מי ראוי ולא מי יכול. באותו רגע, חשבתי במרירות על כך שהשדה הציבורי לא מאפשר לבעלי החזון התורני האמיתי להתחיל לומר את דבריהם ברמה.
וכך, אותיות התורה פורחות ונישאות אל על, אך בארץ אינם באות לידי ביטוי בשלמות. סתרי התורה נותרים נסתרים, והיכולת לגלותם נמצא כביכול בידי כוחות חיצוניים וזרים. בחורבן המקדש הסתלקה השכינה בגילויה בארץ, ונגזר על התורה להפוך לאילמת. וכל פעם שאנו מרגישים באמת גדולה שצריכה להיאמר ואינה נאמרת, כי איש אינו מקשיב, נדע שעל כך אנו בוכים בתשעה באב.
השנה, ט' אב חל בשבת חזון. נתפלל שהתורה תצא ממאסר שתיקתה, והחזון ישוב להיאמר בשלמות, ובא לציון גואל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
