ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מלכה בת רחל
אינני נביא, וכל תשובה לשאלה טעונה כל-כך מצריכה זהירות גדולה ותבונה רבה, אם צריך בכלל להשיב לשאלה כזאת. עם זאת, מאחר שנאלצתי להתעמת עם השאלה הזאת בעצמי במהלך הפקת הסרט, אני מרשה לעצמי לחלוק עם קוראי הנאמנים כמה מהרהוריי.
אין ספק שיש בעולמנו היום הקבלות מטרידות לאווירה ששררה בשנות ה-30 של המאה שעברה: יש היום בעולם בעיות כלכליות גדולות, לאומיות ואישיות, כפי שהיו גם אז. המנהיג הלאומי של מדינה לא-דמוקרטית גדולה מטיח עלבונות בעם היהודי ומאיים להשמיד את מדינת ישראל. האנטישמיות, על כל צורותיה ותחפושותיה, משגשגת בעולם כולו, ושבעתיים בחברה המוסלמית ובארצות אירופה.
כל הדברים האלה היו גם בשנות ה-30. נראה שמנהיגי העולם המערבי אדישים, במקרה טוב, לאיום הזה על היהודים, ממש כפי שהיו גם בשנות ה-30. אפשר לטעון שקיים דמיון גדול בין 1933 ל-2012. לכן העולם היום מפחיד כל כך עבור היהודים.
עם זאת, ישנם הבדלים יסודיים וגדולים שבאמת מרחיקים את ימינו ואת מצבנו ממה שהיה לפני 80 שנה. עצם העובדה שהשואה התרחשה מקטין מאוד את הסיכוי שתתרחש שוב, חס וחלילה. העולם המערבי אמנם לוקה בדעות קדומות ובמרמה בכל הנוגע ליהודים, אך הוא רואה באיראן ובאיומיה סכנה לא רק למדינת ישראל וליהודים אלא גם לאינטרסים של המערב עצמו.
לא סביר שמדיניות הפיוס בכל מחיר, מדיניות שנכשלה, תאומץ שוב. ארה"ב איננה דוגלת עוד בהתבודדות, ואם יתגרו בה מספיק, היא בוודאי תפעל להגן על האינטרסים האסטרטגיים שלה. אך ההבדל העיקרי בין מה שיש כיום למה שהיה אז הוא קיומה וכוחה של מדינת שראל.
איש אינו יכול לדעת איך שנות השואה היו נראות אילו הייתה מדינת ישראל קיימת אז. אך לא יכול להיות שום ספק שעצם עובדת קיומה היה משנה דברים. מעניין לציין שלראשונה מזה 1,900 שנה מעצמות העולם חוששות ממה שהיהודים עלולים לעשות כדי להגן על עצמם, ועכשיו מבקשים מאתנו שלא לעשות שום דבר! גם זה הבדל עצום בין העשור שאנחנו מצויים בו לשנות ה-30 של המאה שעברה.
אני סבור שמבחינה פנימית, בתוך העם היהודי עצמו, מצבנו טוב יותר ממה שהיה לפני 80 שנה. על אף שעולם התורה באירופה של שנות ה-30 נהרס אם לא הושמד לגמרי בשואה – וטרם השלמנו את מספר ההרוגים – עולם התורה בתוך העם היהודי התחדש, התחזק והתמלא חיים.
לימוד התורה הפך לפופולרי ונפוץ מאוד בכל רחבי העולם היהודי. בשנות ה-30 איש לא היה משער שנמלא את בנייני האומה, וכל שכן ולהבדיל את אצטדיון מט-לייף בניו ג'רזי כדי לחגוג את השלמת מחזור לימוד הדף היומי של הגמרא.
חצרות ושושלות החסידים הגדולות שיקמו את עצמן במספרים, בעושר ובהשפעה. כבר יש להן מספיק ביטחון עצמי כדי לעסוק בקרבות פנימיים על הירושה ועל הכוח, קרבות שאפיינו את עולם החסידות במאה ה-19.
כוח המשיכה של השמאל האתיאיסטי הדוגמטי בעולם היהודי דעך. השמאל עצמו, ובייחוד ברית המועצות הכושלת, השמידו את עצמם לנגד עינינו ממש. האידיאולוגיה החילונית פינתה את מקומה לחומרנות ולצרכנות. היא כבר לא דת לוחמנית בפני עצמה, וכלי רכב וטיולים, ולא משנה כמה הם יפים ויקרים, כבר לא מדברים אל לבנו או נותנים סיפוק לנשמה שלנו. כל אלילי השקר של שנות ה-30 במאה שעברה התנפצו והושלכו לערימת הפסולת של ההיסטוריה.
מכל הסיבות האלה, למרות הדמיון שיש בין שנות ה-30 לימינו, לעניות דעתי, השוני בין שתי התקופות גדול הרבה יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
