ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אודליה נחמה בת מיכל
נמנו וגמרו, שכדי לבדוק את דרכם, עליהם להתנהג באחד מימי החול בדיוק כמו בשבת, ואם ירגישו את קדושת השבת הרי שדרכם אינה נכונה, אך אם ירגישו כמו ביום חול, ודאי דרכם אמיתית היא.
ואכן עשו כמחשבתם. באחד מימי החול, לבשו שניהם את בגדי השבת, ערכו סעודת שבת, ואף אמרו דברי תורה בפני תלמידיהם. והנה... הפלא ופלא, שניהם חשו בקדושת השבת. נפלה רוחם של שני הצדיקים, שהרי התברר להם שכל דרכם בטעות יסודה.
נסעו השניים לרבם – רבי דב בר ממזריטש, וסחו לו את אשר בלבבם. אמר להם הרבי: "אם לבשתם מלבושי שבת, הרי בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן יש בכוחם של מלבושי השבת להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת, ואינכם צריכים לחשוש כלל".
במבט ראשון - האמירה היסודית העולה מהסיפור תמוהה במקצת, שהרי המלבושים מייצגים את הצד החומרי, וכיצד בכוחם להמשיך את האור הרוחני של היום הרוחני בשבוע. אולם, בכך חידושו ויחודו של הסיפור – אכן הרבדים החומריים והרוחניים קשורים זה בזה, והיום הרוחני בשבוע לובש גם אדרת גשמית במאכל ומלבוש, ובכך ייחודנו.
אם נתבונן היטיב בפרשתנו – פרשת עקב, נגלה שנקודה זו חורזת והולכת בכל הפרשה. למרבה הפלא, השכר על שמירת המצוות אינו שכר רוחני או חיי עולם הבא, כי אם שכר גשמי במגוון צורות כך אנו מתבשרים בברכה בפרי הבטן, בפרי האדמה ובעשתרות הצאן. רפואה שלימה מכל המחלות, וניצחון על הגויים אשר בארצנו.ושוב חוזרות ההבטחות על הארץ הטובה.
שיאם של הדברים בפרשית 'והיה אם שמוע' הנאמרת על ידינו מספר פעמים ביום, שבה ההבטחות מפורטות לרמת הגשמים בעיתים והעשב לבהמה. כל ההבטחות הן גשמיות, ואילו חיי העולם הבא מוזכרים רק ברמז המפוענח על ידי הגמרא, המביאה שאריכות הימים כוונתה לעולם שכולו ארוך.
מכאן למדנו, שהתורה מעריכה את העולם הגשמי ורואה בו חשיבות. אמת, התורה גם מצרפת בפרשתנו אזהרה לבל נטעה ונחשוב שעולם זה הוא העיקר. וכך, לכל ההבטחות הללו מצורפת גם אזהרה לבל ירום לבבנו ונשכח את ה' אשר נתן לנו את העושר ואת הכוח לעשות חיל.
על האדם לזכור שמטרת המלבושים להמשיך עליו את אור קדושת השבת. מטרת השפע הגשמי להיות לבוש לשפע הרוחני. לגלות את דבר ה' בעולמנו. וכך מי שיעשה חיל, ויזכור שה' הוא הנותן לו כוח לעשות זאת, יופיע את שם ה' בשלמות.
וכך יצא שכרו בשכרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
