ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ו. שורה 4 – ו: שורה אחרונה)
א. המשך הברייתות של אבא בנימין
A. שדים
(גם קשור לק"ש על המיטה, שמגינה מפני המזיקין)
אבא בנימין - לו יכולנו לראות את המזיקין, לא היינו עומדים בזה.
עוד אמירות על השדים:
כמות –
- 1. אביי –יותר מאיתנו, וכחפירה סביב העץ
- 2. רב הונא – אלף משמאל ורבבה מימין.
- 3. רבא – הדוחק בדרשה – בגללם.
(וכן הברכיים והרגליים הכושלות, והבגדים המתבלים).
לראות אותם -
- 1. את עקבותיהם – באפר על המיטה.
- 2. אותם – ישים על עיניו אפר של שליית חתולה בכורה ושחורה בת בכורה ושחורה.
B. בית כנסת
אבא בנימין – אין תפילה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת.
עוד מימרות על בית הכנסת:
- 1. רבין בר רב אדא-רב יצחק – השם נמצא בבית הכנסת, וכן בעוסקים בתורה (10, 3 בדין, 2, 1).
(החידוש בכל מספר: 2 נכתבים דבריהם בספר הזכרונות, 3 – דין נחשב לימוד תורה, 10 – השכינה מקדימה עוד לפני שכולם מגיעים).
אגב זה, עוד מימרא שלו – השם מניח תפילין.
מקור – התפילין נקראים עוז, והשם נשבע "בזרוע עוזו".
מה כתוב בהם – 6 פסוקי שבח לעם ישראל (כפי שאנו מייחדים את ה' כך הוא מייחדנו "וה' האמירך היום"). בתפילין של יד הם באותו בית, בשל ראש מחולקים כך:
1. ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.
אשריך ישראל
2. כי מי גוי גדול.
ומי גוי גדול.
3. או הניסה
4. ולתתך עליון
- 2. רבין בר רב אדא-רב יצחק – (ו: 2+) הרגיל לבוא לבי"כ ולא בא, השם שואל עליו ובודק אם הלך לדבר מצווה או רשות.
- 3. רי"ח – ה' כועס כשלא מוצא מניין בבי"כ (מדוע באתי ואין איש...).
- 4. ר' חלבו-רב הונא – כל הקובע מקום לתפילתו הוא מתלמידיו של אברהם,
"וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד (-התפלל) שם". - 5. ר' חלבו-רב הונא – לא יצא בפסיעה גסה מבית הכנסת
אביי – אך מצווה לרוץ אל ביה"כ.
ואגב, ר' זירא תחילה ביקר את הרצים בשבת לתפילה אך אחרי ששמע את ריב"ל הצטרף אליהם.
עד כדי כך שאמר ר' זירא – אגרא דפרקא – הריצה. (ועוד רשימה של שכר מפתיע).
- 6. רב הונא – המתפלל אחורי בית כנסת נקרא רשע.
מקור – "סביב רשעים יתהלכון, כרום זולות לבני אדם" (תהלים יב).
אביי – אא"כ מכוון פניו לבית הכנסת.
סיפור על אחד שהתפלל מאחורה ולא כיוון לביה"כ, ואליהו הרגו.
. אגב, דרשות על "כרם זלות":
- 1. דברים העומדים ברומו של עולם (תפילה), אנשים מזלזלים בהם.
- 2. מי שנצרך לבריות (זולות) נעשים פניו ככרום (דג שצבעו משתנה).
[ועוד על זה – ר' אמי ור' אסי – כאילו נידון באש ומים].
ב. עוד דרשות של ר' חלבו – רב הונא
A. לעולם יהא זהיר בתפילת מנחה (שבה נענע אליהו).
ורי"ח מוסיף את ערבית ורנבי"צ את שחרית.
B. הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמישה קולות (קול ששון...).
ואם משמחו זוכה ב:
ריב"ל – זוכה לתורה (שכתוב בנתינתה 5 קולות).
ר' אבהו – כאילו הקריב תודה (המשך הפסוק של קול ששון כתוב "מביאים תודה בית ה'").
ר' יוחנן – כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים (המשך הפסוק "כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה".
C. ירא שמים דבריו נשמעים (סוף קהלת "הכל נשמע את האלקים ירא").
["כי זה כל האדם" -
ר"א – כל העולם נברא בשבילו,
ר' אבא בר כהנא – שהוא שקול כנגד כל העולם,
ר' שמעון בן עזאי/זומא – שכל העולם נברא לצוות לזה].
D. להקדים שלום לחבר שרגיל לומר לו שלום.
ואם לא משיב על שלום נקרא גזלן.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









