ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
- מדורים
- דפי עבודה / הנחיה ללימוד עצמי
- אליבא דהלכתא ברכות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
__________________________________________________________________________________________________________
2. מה שואל תוספות ד"ה נשים על רש"י וכיצד הוא מבאר את צדדי הספק?
__________________________________________________________________________________________________________
3. עיין ברשב"א המובא לקמן ושים לב שהקשה קושיה אחרת מתוספות [למעיינים: נסו לשער מדוע קושית תוס' לא קשה לו].
כתוב מה הקשה, מה תירץ, והאם זה יכול להסתדר עם רש"י או תוספות.
ואם תאמר, אם כן אף בעבדים וגרים כן שאף הן לא נטלו חלק בארץ, וליבעי מיניה נשים ועבדים וגרים. וי"ל דשאני גרים שהם זכרים ושֵם זכרים נטלו חלק בארץ.
__________________________________________________________________________________________________________
4. עיין ברמב"ם בפרק ה מהלכות ברכות וכתוב כיצד למד את המסקנה ההלכתית של הסוגיה [למעיינים: השוו לשון השו"ע קפו, א]:
נשים ועבדים חייבין בברכת המזון, וספק יש בדבר אם הן חייבין מן התורה לפי שאין קבוע לה זמן או אינם חייבין מן התורה, לפיכך אין מוציאין את הגדולים ידי חובתן
__________________________________________________________________________________________________________
5. לפני כארבע מאות שנה חי תלמיד חכם גדול בהונגריה בשם רבי אפרים הכהן, מחבר שו"ת 'שער אפרים' וחברו של הש"ך, שהקשה קושיה שכולם עוסקים בה בסוגיה שלנו.
בסימן יא' בשו"ת שלו הוא מקשה מדוע הגמרא אומרת שהנ"מ אם ברכת המזון מדאורייתא או מדרבנן לנשים היא להוציא רבים ידי חובתן, שתגיד שהנ"מ היא לחזור בספק, שבדאורייתא חוזרים ובדרבנן לא.
כתוב כיצד עונה הצל"ח למסכת ברכות על שאלה זו.
הקשה בתשובת שער אפרים [סי' י"א] למה לא אמר נפקא מינה שאם היא מסופקת אם בירכה ברכת המזון, שאם היא דאורייתא צריך לברך דספק דאורייתא לחומרא, ואם היא מדרבנן אינה צריכה לחזור ולברך. וזה שנים רבות הקשה אותי קושיא זו אחד מתלמידיי מק"ק יאמפאלא, והשבתי לו כי ברכת המזון שלש ברכות יש בו, וכולהו כתיבי בתורה כמבואר לקמן דף מ"ח ע"ב, ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן, על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים. ואמנם הני תלתא לא בזמן אחד ויחד נתקנו אלא בזמנים חלוקים, כמפורש שם משה תיקן ברכת הזן ויהושע ברכת הארץ דוד ושלמה ברכת ירושלים, וא"כ כבר נתייסדה ברכת הזן קודם שנכנסו לארץ. ועד כאן לא נסתפקו כאן בנשים אם מדאורייתא אם מדרבנן אלא בברכת הארץ, אי מטעם שלא נטלו חלק בארץ ואי מטעם ברית ותורה לרש"י ולתוס' לכל מר כדאית ליה, אבל בברכת הזן ודאי שחייבות מן התורה, וא"כ אם מסופקות אם ברכו ברכת המזון או לא עכ"פ חייבות בברכת הזן שהיא ספק דאורייתא, וכיון שחייבים לברך ברכה ראשונה שוב חייבים לברך כל הברכות כתיקון חכמים עד כאן לא נסתפקו כאן בנשים אם מדאורייתא אם מדרבנן אלא בברכת הארץ, אי מטעם שלא נטלו חלק בארץ ואי מטעם ברית ותורה לרש"י ולתוס' לכל מר כדאית ליה, אבל בברכת הזן ודאי שחייבות מן התורה, וא"כ אם מסופקות אם ברכו ברכת המזון או לא עכ"פ חייבות בברכת הזן שהיא ספק דאורייתא, וכיון שחייבים לברך ברכה ראשונה שוב חייבים לברך כל הברכות כתיקון חכמים.
__________________________________________________________________________________________________________
6. מהי ההברקה המדהימה של הרב עובדיה זצ"ל (יחוה דעת חלק ו סימן י) ליישב את קושיית השער אפרים?
לא שייך לומר ספק ברכות להחמיר אי ברכת המזון דאורייתא, דנהי דקימא לן ספקא דאורייתא לחומרא, הני מילי באופן שלא יפגע באיסור תורה בקום ועשה, מה שאין כן לענין ברכה דהוי בשב ואל תעשה לא שייך לומר כן, אלא מספקא אמרי' שב ואל תעשה עדיף.
__________________________________________________________________________________________________________
7. אישה שאכלה שיעור שביעה ומסופקת האם ברכה ברכת המזון האם תחזור מספק? ענה לפי הצל"ח, לפי הרב עובדיה, ולפי המ"ב:
כתב בשאגת אריה אישה שאכלה כדי שביעה ונסתפקה אם בירכה חייבת לברך, עי"ש טעמו, וכן הסכים בחיי אדם ובמגן גבורים, אכן בחידושי רבי עקיבא אייגר וכן בברכי יוסף פסקו שאינה צריכה לחזור ולברך, וכן מצדד בפרי מגדים, ומכל מקום נראה דהרוצה לסמוך על דעת שאגת אריה וסייעתו אין למחות בידו.
__________________________________________________________________________________________________________
8. עיין בדברי הרא"ש כאן בסימן יג:
ולא אפשיטא הבעיא הלכך נשים אינן מוציאין את אחרים ידי חובתן. ואם תאמר, מאי שנא מהא דאמרי' לקמן בפרק שלשה שאכלו (דף מח א) להוציא את אחרים ידי חובתן עד שיאכל כזית דגן, ובשיעור כזית אינו חייב אלא מדרבנן, ואפילו הכי מוציא אחרים שאכלו כדי שביעה וחייבין מן התורה. ואם כן באשה נמי אף על פי שאינה חייבת אלא מדרבנן תוציא אחרים שחייבין מן התורה. י"ל דלא דמי, דאיש אף על גב שלא אכל כלום דין הוא שיפטור את אחרים, דכל ישראל ערבים זה בזה, אלא מדרבנן אמרו שלא יברכו ברכת הנהנין בלא הנאה, לפיכך כשאכל כזית אף על פי שאינו נתחייב אלא מדרבנן מוציא את אחרים שאכלו כדי שביעה. שערב הוא בעבורם ועליו הוא להצילן מן העון ולפטור אותן מן המצות. אבל אשה אינה בכלל הערבות לכך אינה מוציאה אלא מי שחיובו מדרבנן:
א. כיצד מכריע הרא"ש בספק של הגמרא?
ב. _______________________________________________________________________
ג. מה מקשה הרא"ש על הכרעה זו מהגמרא בדף מח?
ד. ______________________________________________________________
ג. כיצד מתרץ?
______________________________________________________________________________________________
ה. מה היסוד הכללי שעולה מדברי הרא"ש?
ו. _______________________________________________________________________
9. הנודע ביהודה כתב חיבור על פסקי השולחן ערוך בשם 'דגול מרבבה'.
בהלכות קידוש בשבת (סימן רעא) הוא מסתפק שמא לפי דברי הרא"ש הנ"ל בעל שהתפלל תפילת ערבית בליל שבת בבית הכנסת וחוזר הביתה, לא יכול להוציא את אשתו ידי חובת קידוש!
אם הנשים לא התפללו ערבית, והאיש כבר התפלל ערבית, וא"כ האיש אינו מחויב מן התורה והנשים שלא התפללו חייבות מן התורה, א"כ איך יוצאין בשמיעתן מן האיש, ואף שכל הברכות אף שיצא מוציא היינו מטעם ערבות שכל ישראל ערבים זה בזה, והרי כתב הרא"ש (ברכות דף כ ע"ב) שהאשה אינה בכלל ערבות לכך אינה מוציאה אלא למי שחיובו מדרבנן, ואני מסתפק אם האשה דאינה בכלל ערבות דהיינו שהיא אינה עריבה בעד אחרים, אבל האנשים שקבלו ערבות נתערבו גם בעד הנשים כו', או דילמא כשם שהנשים לא נכנסו בכלל ערבות כך לא קבלו האנשים ערבות בשביל נשים.
באר את שני צדדי הספק של הדגול מרבבה:
______________________________________________________________________
__________________________________________________________________________________________________________
10. עיין בהגהה היפהפיה של רבי עקיבא אייגר לשולחן ערוך שדחה את דברי הדגול מרבבה ופירש את הרא"ש אחרת:
ולעניות דעתי אין חילוק בין אנשים לנשים לעניין ערבות. ולא מצינו בשום דוכתא דבנשים אין הדין דאם יצא מוציא. והרי גבי ינאי מלכא ומלכתא דכריכי ריפתא בהדי הדדי משמע דאם היה אוכל שמעון בן שטח כזית, שפיר מוציא אותם. והם אם נשים מחויבות בברכת המזון מדאורייתא, איך היה יכול להוציא לאשת ינאי? דהיא מחויבת מדאורייתא ושמעון בן שטח מדרבנן, והא ליכא ערבות! זולת שנאמר דנשים אין ערבים לאחרים אבל אנשים ערביםגם לנשים, ואם כן נפשט ספקו דהגאון הנ"ל.
אבל נראה דכוונת הרא"ש דהערבות היה רק לגבי מי שמחויב במצוה זו הוא ערב גם על אחרים. ואם נשים בברכת המזון דאורייתא באמת אם יצאו מוציאים לאנשים. דכיון שהם שייכים במצוה הזו ישנם גם כן בכלל ערבות. אבל במצוה שאין חייביים בה, דהיינו אם נשים בברכת המזון דרבנן, אין להם דין ערבות במצוה. ובתשובה כתבתי ראיה ברורה לזה מהא דמבואר בסוגיה דמגילה אם חרש שאינו יכול להשמיע לאזנו לא יצא, אין יכול להוציא אחרים, דהוא אינו מחויב בדבר, ובזה יקשה קושית הרא"ש דהא התם מיירי באנשים דישנן בכלל ערבות. אלא על כרחך דאין כוונת הרא"ש לחלק בין נשים לאנשים לענין ערבות, אלא דמי שאינו בר חיוב במצוה זו אינו בכלל ערבות על אחרים.
א. מה מקשה רעק"א על הדגו"מ משמעון בן שטח?
ב. _________________________________________________________________
ג. כיצד הוא כותב שהדגו"מ יישב שאלה זו?
ד. _______________________________________________________________________
ג. לפי רעק"א כשהרא"ש כותב 'אשה אינה בכלל הערבות' הוא לא מתכוון לומר שבכל התורה כולה אין לה ערבות עם אנשים, אלא רק ב _____________________________________________________________________________________________________
ד. ולכן לפי רעק"א גבר שהתפלל יוכל להוציא את אשתו בקידוש כי
___________________________________________________
ה. לסיכום, לפי הדגו"מ דין ערבות (=להוציא אחרים י"ח) תלוי ב ___________________ ולפי רעק"א תלוי ב _________________________.
11. מה הראיה שמביא הגאון הרב צבי פסח פרנק (הר צבי אור"ח קכב) רבה של ירושלים, לדעת רעק"א מהתוספות בו פתחנו?
דאי כהדגו"מ דבכל דין ערבות יש חילוק בין איש לאשה ולא בבר חיובא תליא, א"כ אין מקום לתמיהת התוס' דתיבעי לי' נמי בכהנים ולוים אי מוציאין לאחרים בבהמ"ז, הא כהנים ולוים שאני דפשיטא דמוציאים לאחרים דהא ישנם בדין ערבות, ורק באשה דלית לה דין ערבות מיבעיא לי' אי מוציאין או לא, אלא ודאי דס"ל להתוס' כרעק"א וכשיטתו דדין ערבות תליא בבר חיובא, לכן תמהו שפיר דהך איבעיא גופא הו"ל למיבעיא גם בכהנים ולוים דמה"ט דנשים פטורות גם הם יהיו פטורים, וממילא דיש ספק לענין זה אי מוציאין אחרים או לא.
__________________________________________________________________________________________________________
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
