ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(י: במשנה - יא: שליש תחתון)
א. תנוחת הגוף בקריאת שמע
A. המחלוקת והמקורות
| המחלוקת | ב"ש – בבוקר בעמידה, | ב"ה – איך שרוצה |
| המקור | בשכבך ובקומך | ובלכתך בדרך |
| מה עושה הלימוד של השני | ובלכתך בדרך – | זמן שכיבה וקימה |
| מה עושה עם הדין של השני | התורה יכלה לכתוב בערב ובבוקר | לומדים ממילא |
B. עוסק במצווה פטור מן המצווה
a. שני שלבים בלימוד –
בשבתך בביתך – פרט לעוסק במצווה
ובלכתך בדרך – פרט לחתן (טרדה, גם ללא עיסוק).
b. פטור חתן – טרוד + מצווה.
ולכן -
כונס אלמנה חייב (אינו טרוד),
טבעה ספינתו חייב וכן (רב) אבל חייב בתפילין (אינה טרדה של מצווה).
C. פסיקת ההלכה – האם ניתן לנהוג כב"ש?
1. מעשה ברי"ש ור"א ב"ע
שר"א ב"ע הטה כב"ש, ורי"ש דווקא נעמד,
אמר לו ר"א – למה דווקא להקל כב"ה ("יהיה כנגד המשחיתים"),
ענה רי"ש – כיוון שראו שהיטית, שלא יפסקו הלכה כב"ש.
2. דעת רב יוסף
תני רב יחזקאל – עשה כדברי ב"ש – עשה.
רב יוסף – לא עשה כלום.
הראיה – במחלוקת ב"ש וב"ה לגבי ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בבית, לפי ב"ש, מי שעשה כב"ה לא עשה כלום (אפילו שזו רק גזירה), לכן גם כאן מי שעושה בדווקא כב"ש, ב"ה יגזרו שלא עשה כלום.
3. רנבי"צ – עשה כב"ש חייב מיתה!
הראיה – ממשנתנו – שאמרו לר"ט כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה.
חלק ב - ברכות קריאת שמע וברכות התורה
א. משנה - סקירת הברכות
לפניה – 2, אחריה – בבוקר 1 בערב 2.
אסור לשנות ממטבע הברכה – ארוכה/קצרה, עם חתימה/בלי חתימה.
ב. נוסח הברכות לפני
1. ברכת יוצא אור -
ניסוח תחילת הברכה – "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכל".
זה מבוסס על ישעיהו מה - יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה".
את הסוף שינו (רע-כל) בגלל "לישנא מעליא", אז למה לא שינו את ההתחלה (ובורא נוגה – האור שיש בחושך)?
תשובה – כדי להזכיר מדת לילה ביום (ויום בלילה – גולל אור מפני חושך).
2. ברכת אהבה -
ניסוח תחילת הברכה -
אהבה רבה – ר"י-שמואל, ר' אלעזר, ברייתא
אהבת עולם – רבנן ("ואהבת עולם אהבתיך").
ב. ברכות התורה
A. ר"י-שמואל - ברכת אהבה היא תחליף לברכות התורה (ללמוד וללמד לשמור ולעשות וכו').
B. על איזה לימוד צריך לברך?
רב הונא – רק מקרא,
ר' אלעזר – גם מדרש (מכילתא, ספרי, ספרא),
רי"ח – גם משנה
רבא – גם תלמוד
(סיפור על רב שברך לפני לימוד הספרא).
C. ניסוח ברכות התורה
1. ר"י-שמואל – אשר קדשנו...
2. רי"ח – הוסיף גם - הערב נא...
3. רב המנונא – אשר בחר בנו (וזו היא מעולה שבברכות).
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
