ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(יט. רבע תחתון – כ. במשנה למטה)
א. המשך הפטורים מק"ש בהקשר למת
A. במשנה (בשילוב ביאורי הגמרא)
נושאי המיטה (תוס') – מי שהולך להחזיק – פטור מק"ש, מי שלא – רק מתפילה.
בהליכה לשורות – מה שיכולים לומר יאמרו (בגמרא (סוף העמוד) – אפילו פסוק אחד).
בשורות –
במשנה - רק הפנימיים פטורים.
בברייתא – גם החיצוניים, אם רואים פנימה – פטורים.
ר"י – מי שבא לנחם – פטור, בא לראות – חייב.
עוד הערות:
B. ת"ר- (כדי למנוע את הפטור) לא מוציאים את המת סמוך לק"ש (אך אדם חשוב כרב יוסף שונה).
C. המספידים לא פטורים –
כשהמת שם – נשמטים אחד אחד לקרוא,
כשהמת לא שם – קוראים ביחד שם (והאבל בינתיים מצדיק עליו את הדין שחטא וכו').
(יט: 4+)
ב. "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה כנגד ה'"
ר"י-רב – פושט מעליו בגד כלאיים אפילו בשוק
(אין חכמה וכו', וכל מקום שיש חילול ה' (חטא) אין חולקים כבוד לרב).
קושיות וראיות:
- (ההקשר לסוגייתנו) אם האבל הולך בדרך טמאה, באים אתו משום כבודו.
תשובה – מדובר בבית הפרס (שדה שנחרש בו קבר) והחשש רק מדרבנן.
(מה הבעיה בזה שבכלל ייטמאו? 1. ריטב"א – יש אתם כהן. 2. יש דעות שגם לישראל יש עניין לא להיטמא)
- ר"א ב"צ (כהן) - רצנו על הארונות כדי לקבל פני המלך כדי לכבדו.
תשובה – ברוב הארונות יש טפח בין הגולל לבין המת, ויש רק גזירה דרבנן על הרוב מפני המיעוט.
- 3. גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה!
תשובת רב שבא (עם הסבר רב כהנא) – הכוונה בדיני דרבנן ("לא תעשה" = "לא תסור"). - 4. "והתעלמת מהם" – זקן ואינה לפי כבודו פטור מלהשיב האבדה.
תשובה – שם יש לימוד מפורש.
(ולא לומדים משם, כי לא לומדים איסור מממון).
- באדם שהולך לשחוט פסחו לומדים מ"...ולאחותו לא יטמא" – שנטמא למת מצווה על חשבון הפסח (משום כבוד המת).
תשובה – שם יש לימוד מפורש שייטמא.
(ולא לומדים משם, כי שם זה שב ואל תעשה, אך אולי לבטל בידיים את הדין – נחמיר).
(כ. 4+)
סיפור להדגמה –
רב פפא שאל את אביי למה לדורות הראשונים התרחשו ניסים הרי בימינו לומדים תורה יותר טוב!
תשובה – כי מסרו נפשם על התורה, כפי שרב אדא בר אהבה ראה אישה עם בגד אדום ותלשו ממנה (אין תבונה ואין עצה כנגד ה') (בסוף התברר שהיא בכלל גויה ונאלץ לשלם לה קנס 400 זוז).
עוד דוגמא לאמוראים שלא חששו מיצר הרע, וישבו על פתח מקווה הנשים -
| מי | למה ישב | למה לא חשש: |
| רב גידל | ללמדם איך לטבול | דומות בעיניו לאווזים לבנים |
| רי"ח | שיהיו להם ילדים יפים | לזרע יוסף אין עין הרע: |
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
