(כח: משנה שנייה – כט: 8-)

תפילת עמידה / שמונה עשרה

(נתחיל בגמרא ואחר כך נראה את המשנה)

א. מספר הברכות

A. 18 כנגד מה?
אנשי כנסת הגדולה ניסחו את הברכות, אך מאוחר יותר ביבנה שמעון הפקולי הסדיר את תפילת 18, ומאוחר יותר שמואל הקטן תיקן את ברכת המינים. 

אגב:

1. כמות הכריעה -

ר' תנחום- ריב"ל – צריך לכרוע עד שיבלטו החוליות שבשדרה.

עולא – שיראה איסר כנגד ליבו.

ר' חנינא – מספיק לנענע ראשו (רבא – בתנאי שנראה שמצטער לכרוע יותר).

2. הטועה בברכת המינים – מעלים אותו.

למה את שמואל הקטן לא העלו?

1. כי הוא תיקנה, (אביי) - ולא סביר שהפך למין.

קושיות:

1. ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עוול.
   תשובה – שם היה תחילה רשע.
2. יוחנן כהן גדול נהיה צדוקי.

תשובת אביי – גם הוא היה רשע (ינאי).

אך רבא סובר שלא היה רשע.

1. כבר התחיל בברכה.

3. שאר המספרים –

7 בשבת – 7 קולות במזמור כ"ט הנ"ל.

9 בר"ה – 9 אזכרות בתפילת חנה (שנפקדה בר"ה),

24 בתענית – 24 ביטויי תפילה בתפילת שלמה (מל"א, ח) – ונאמרים דווקא ביומא דרחמי.

ב. במשנה – היקף התפילה (18 או מעין 18)

ר"ג – 18, ר' יהושע – מעין 18, ר"ע – תלוי אם שגורה בפיו.
ר' יהושע מוסיף – יש תפילה עוד יותר קצרה שמתפלל במקום סכנה.

A. מה זה "מעין 18"?

רב – קיצור של כל ברכה בנפרד.
שמואל – "הביננו" - ריכוז של כל הברכות יחד.

B. באמוראים -

אביי – קילל את מי שהתפלל הביננו.

דעות אחרות - אפשר הביננו, חוץ מימים שיש תוספות:

1. 1. ר"נ-שמואל – מוצאי שבת.
   קושיות:
   1. רבה בר שמואל - שנוסיף אותה אחרי הביננו (ברכה רביעית) כר"ע? לא פוסקים כר"ע.
   2. מר זוטרא - שנשלב אותה בנוסח של הביננו? קשיא.
2. 2. רב ביבי בר אביי – בחורף.

קושיות:
1. מר זוטרא - שנשלב אותה בנוסח של הביננו? יבוא להתבלבל.
(באתה חוננתנו לא מתבלבל כי זה בהתחלה).
2. רב אשי - שנשלב אותה בסוף (לפני שומע תפילה? (שאז לא מתבלבל, וכמו שאמר רב אסי שבתפילה הארוכה אם שכח שאלת גשמים אומרה בשומע תפילה). רק בטעה אומרה בשומע תפילה.

(כט. 6-)

C. אגב, לגבי שכחת הוספות בתפילה:

1. שכח גבורות גשמים – חוזר. הבדלה – לא חוזר.
2. [גופא - לגבי מי ששכח שאלת גשמים -
   רב אסי – לא חוזר אלא אומר בשומע תפילה.
   קשה מברייתא שכתוב שחוזר!

תשובות:

1. בציבור לא חוזר כי ישמע בחזרת הש"ץ.
   דחייה – רב אסי אמר מפני שאומרה בשומע תפילה!
2. חוזר אם נזכר אחרי שומע תפילה.
3. שכח יעלה ויבוא חוזר לעבודה, ואם סיים – לראש.
   מגביל - רב פפא בריה דרב אחא בר אדא – הסיום זה דווקא בעקר רגליו.

רב נחמן בי"צ מוסיף לגבי התחנונים שאחרי התפילה - –

גירסא אחת – מקל – אם רגיל בהם, גם עקירת רגליו אינה סיום,

גירסא שנייה – מחמיר – אם לא רגיל בהם, גם לפני עקירת רגליו נחשב סיום,

ג. ר"א – העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים.

מאי קבע?

1. ר' אושעיא – דומה עליו כמשוי,
2. רבנן – שאינו אומרה בלשון תחנונים,
3. רבה ורב יוסף – שאינו יכול לחדש בה דבר
   ר' זירא חשש להוסיף שלא יתבלבל.
4. אביי בר אבין – שלא מתפלל עם דמדומי חמה בבוקר ובערב.

במערבא דווקא קיללו את מי שעושה כך בערב, שלא יפספס זמן תפילה.

ד. תפילה קצרה

ר' יהושע הוסיף שבמקום סכנה מתפלל תפילה קצרה.
A. נוסח התפילה - יש 4 נוסחים (1 של ר' יהושע במשנה ועוד 4 בברייתא, והלכה כאחרים. הגר"א מוחק את ר' יהושע בברייתא).

B. פירוש "בכל פרשת העיבור" בנוסח במשנה,
מר עוקבא: שיהיו צרכיהם לפניך אפילו ש - שתי גרסאות:

1. שה' מתמלא על עמ"י עברה כאישה עוברה.
2. אפילו שעוברים על התורה.