ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: משנה שנייה – כט: 8-)
תפילת עמידה / שמונה עשרה
(נתחיל בגמרא ואחר כך נראה את המשנה)
א. מספר הברכות
A. 18 כנגד מה?
אנשי כנסת הגדולה ניסחו את הברכות, אך מאוחר יותר ביבנה שמעון הפקולי הסדיר את תפילת 18, ומאוחר יותר שמואל הקטן תיקן את ברכת המינים.
|
| 18 | ברכת המינים |
| ר' הלל בן ר' שמואל ב"נ | 18 אזכרות בתהילים כט | אל הכבוד הרעים |
| רב יוסף | 18 אזכרות בק"ש | אחד שבק"ש |
| ר' תנחום-ריב"ל | 18 חוליות (אחרי הצלעות) | החוליה הקטנה |
אגב:
1. כמות הכריעה -
ר' תנחום- ריב"ל – צריך לכרוע עד שיבלטו החוליות שבשדרה.
עולא – שיראה איסר כנגד ליבו.
ר' חנינא – מספיק לנענע ראשו (רבא – בתנאי שנראה שמצטער לכרוע יותר).
2. הטועה בברכת המינים – מעלים אותו.
למה את שמואל הקטן לא העלו?
- כי הוא תיקנה, (אביי) - ולא סביר שהפך למין.
קושיות:
- ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עוול.
תשובה – שם היה תחילה רשע. - יוחנן כהן גדול נהיה צדוקי.
תשובת אביי – גם הוא היה רשע (ינאי).
אך רבא סובר שלא היה רשע.
- כבר התחיל בברכה.
3. שאר המספרים –
7 בשבת – 7 קולות במזמור כ"ט הנ"ל.
9 בר"ה – 9 אזכרות בתפילת חנה (שנפקדה בר"ה),
24 בתענית – 24 ביטויי תפילה בתפילת שלמה (מל"א, ח) – ונאמרים דווקא ביומא דרחמי.
ב. במשנה – היקף התפילה (18 או מעין 18)
ר"ג – 18, ר' יהושע – מעין 18, ר"ע – תלוי אם שגורה בפיו.
ר' יהושע מוסיף – יש תפילה עוד יותר קצרה שמתפלל במקום סכנה.
A. מה זה "מעין 18"?
רב – קיצור של כל ברכה בנפרד.
שמואל – "הביננו" - ריכוז של כל הברכות יחד.
B. באמוראים -
אביי – קילל את מי שהתפלל הביננו.
דעות אחרות - אפשר הביננו, חוץ מימים שיש תוספות:
- 1. ר"נ-שמואל – מוצאי שבת.
קושיות:
1. רבה בר שמואל - שנוסיף אותה אחרי הביננו (ברכה רביעית) כר"ע? לא פוסקים כר"ע.
2. מר זוטרא - שנשלב אותה בנוסח של הביננו? קשיא. - 2. רב ביבי בר אביי – בחורף.
קושיות:
1. מר זוטרא - שנשלב אותה בנוסח של הביננו? יבוא להתבלבל.
(באתה חוננתנו לא מתבלבל כי זה בהתחלה).
2. רב אשי - שנשלב אותה בסוף (לפני שומע תפילה? (שאז לא מתבלבל, וכמו שאמר רב אסי שבתפילה הארוכה אם שכח שאלת גשמים אומרה בשומע תפילה). רק בטעה אומרה בשומע תפילה.
(כט. 6-)
C. אגב, לגבי שכחת הוספות בתפילה:
- שכח גבורות גשמים – חוזר. הבדלה – לא חוזר.
- [גופא - לגבי מי ששכח שאלת גשמים -
רב אסי – לא חוזר אלא אומר בשומע תפילה.
קשה מברייתא שכתוב שחוזר!
תשובות:
- בציבור לא חוזר כי ישמע בחזרת הש"ץ.
דחייה – רב אסי אמר מפני שאומרה בשומע תפילה! - חוזר אם נזכר אחרי שומע תפילה.
- שכח יעלה ויבוא חוזר לעבודה, ואם סיים – לראש.
מגביל - רב פפא בריה דרב אחא בר אדא – הסיום זה דווקא בעקר רגליו.
רב נחמן בי"צ מוסיף לגבי התחנונים שאחרי התפילה - –
גירסא אחת – מקל – אם רגיל בהם, גם עקירת רגליו אינה סיום,
גירסא שנייה – מחמיר – אם לא רגיל בהם, גם לפני עקירת רגליו נחשב סיום,
ג. ר"א – העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים.
מאי קבע?
- ר' אושעיא – דומה עליו כמשוי,
- רבנן – שאינו אומרה בלשון תחנונים,
- רבה ורב יוסף – שאינו יכול לחדש בה דבר
ר' זירא חשש להוסיף שלא יתבלבל. - אביי בר אבין – שלא מתפלל עם דמדומי חמה בבוקר ובערב.
במערבא דווקא קיללו את מי שעושה כך בערב, שלא יפספס זמן תפילה.
ד. תפילה קצרה
ר' יהושע הוסיף שבמקום סכנה מתפלל תפילה קצרה.
A. נוסח התפילה - יש 4 נוסחים (1 של ר' יהושע במשנה ועוד 4 בברייתא, והלכה כאחרים. הגר"א מוחק את ר' יהושע בברייתא).
B. פירוש "בכל פרשת העיבור" בנוסח במשנה,
מר עוקבא: שיהיו צרכיהם לפניך אפילו ש - שתי גרסאות:
- שה' מתמלא על עמ"י עברה כאישה עוברה.
- אפילו שעוברים על התורה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









