ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כח: משנה שנייה – כט: 8-)
תפילת עמידה / שמונה עשרה
(נתחיל בגמרא ואחר כך נראה את המשנה)
א. מספר הברכות
A. 18 כנגד מה?
אנשי כנסת הגדולה ניסחו את הברכות, אך מאוחר יותר ביבנה שמעון הפקולי הסדיר את תפילת 18, ומאוחר יותר שמואל הקטן תיקן את ברכת המינים.
|
| 18 | ברכת המינים |
| ר' הלל בן ר' שמואל ב"נ | 18 אזכרות בתהילים כט | אל הכבוד הרעים |
| רב יוסף | 18 אזכרות בק"ש | אחד שבק"ש |
| ר' תנחום-ריב"ל | 18 חוליות (אחרי הצלעות) | החוליה הקטנה |
אגב:
1. כמות הכריעה -
ר' תנחום- ריב"ל – צריך לכרוע עד שיבלטו החוליות שבשדרה.
עולא – שיראה איסר כנגד ליבו.
ר' חנינא – מספיק לנענע ראשו (רבא – בתנאי שנראה שמצטער לכרוע יותר).
2. הטועה בברכת המינים – מעלים אותו.
למה את שמואל הקטן לא העלו?
- כי הוא תיקנה, (אביי) - ולא סביר שהפך למין.
קושיות:
- ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עוול.
תשובה – שם היה תחילה רשע. - יוחנן כהן גדול נהיה צדוקי.
תשובת אביי – גם הוא היה רשע (ינאי).
אך רבא סובר שלא היה רשע.
- כבר התחיל בברכה.
3. שאר המספרים –
7 בשבת – 7 קולות במזמור כ"ט הנ"ל.
9 בר"ה – 9 אזכרות בתפילת חנה (שנפקדה בר"ה),
24 בתענית – 24 ביטויי תפילה בתפילת שלמה (מל"א, ח) – ונאמרים דווקא ביומא דרחמי.
ב. במשנה – היקף התפילה (18 או מעין 18)
ר"ג – 18, ר' יהושע – מעין 18, ר"ע – תלוי אם שגורה בפיו.
ר' יהושע מוסיף – יש תפילה עוד יותר קצרה שמתפלל במקום סכנה.
A. מה זה "מעין 18"?
רב – קיצור של כל ברכה בנפרד.
שמואל – "הביננו" - ריכוז של כל הברכות יחד.
B. באמוראים -
אביי – קילל את מי שהתפלל הביננו.
דעות אחרות - אפשר הביננו, חוץ מימים שיש תוספות:
- 1. ר"נ-שמואל – מוצאי שבת.
קושיות:
1. רבה בר שמואל - שנוסיף אותה אחרי הביננו (ברכה רביעית) כר"ע? לא פוסקים כר"ע.
2. מר זוטרא - שנשלב אותה בנוסח של הביננו? קשיא. - 2. רב ביבי בר אביי – בחורף.
קושיות:
1. מר זוטרא - שנשלב אותה בנוסח של הביננו? יבוא להתבלבל.
(באתה חוננתנו לא מתבלבל כי זה בהתחלה).
2. רב אשי - שנשלב אותה בסוף (לפני שומע תפילה? (שאז לא מתבלבל, וכמו שאמר רב אסי שבתפילה הארוכה אם שכח שאלת גשמים אומרה בשומע תפילה). רק בטעה אומרה בשומע תפילה.
(כט. 6-)
C. אגב, לגבי שכחת הוספות בתפילה:
- שכח גבורות גשמים – חוזר. הבדלה – לא חוזר.
- [גופא - לגבי מי ששכח שאלת גשמים -
רב אסי – לא חוזר אלא אומר בשומע תפילה.
קשה מברייתא שכתוב שחוזר!
תשובות:
- בציבור לא חוזר כי ישמע בחזרת הש"ץ.
דחייה – רב אסי אמר מפני שאומרה בשומע תפילה! - חוזר אם נזכר אחרי שומע תפילה.
- שכח יעלה ויבוא חוזר לעבודה, ואם סיים – לראש.
מגביל - רב פפא בריה דרב אחא בר אדא – הסיום זה דווקא בעקר רגליו.
רב נחמן בי"צ מוסיף לגבי התחנונים שאחרי התפילה - –
גירסא אחת – מקל – אם רגיל בהם, גם עקירת רגליו אינה סיום,
גירסא שנייה – מחמיר – אם לא רגיל בהם, גם לפני עקירת רגליו נחשב סיום,
ג. ר"א – העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים.
מאי קבע?
- ר' אושעיא – דומה עליו כמשוי,
- רבנן – שאינו אומרה בלשון תחנונים,
- רבה ורב יוסף – שאינו יכול לחדש בה דבר
ר' זירא חשש להוסיף שלא יתבלבל. - אביי בר אבין – שלא מתפלל עם דמדומי חמה בבוקר ובערב.
במערבא דווקא קיללו את מי שעושה כך בערב, שלא יפספס זמן תפילה.
ד. תפילה קצרה
ר' יהושע הוסיף שבמקום סכנה מתפלל תפילה קצרה.
A. נוסח התפילה - יש 4 נוסחים (1 של ר' יהושע במשנה ועוד 4 בברייתא, והלכה כאחרים. הגר"א מוחק את ר' יהושע בברייתא).
B. פירוש "בכל פרשת העיבור" בנוסח במשנה,
מר עוקבא: שיהיו צרכיהם לפניך אפילו ש - שתי גרסאות:
- שה' מתמלא על עמ"י עברה כאישה עוברה.
- אפילו שעוברים על התורה.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
