ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(לב. שליש עליון – לג. במשנה)
כיון שעסקנו במשה שהטיח דברים בחטא העגל, ממשיכים בדרשות חטא העגל.
א. דרשות על משה
A. דרשות על תפילת משה בחטא העגל
- לך רד – רד מגדולתך, עכשיו שישראל חטאו – אתה למה לי. תשש כוחו.
- הניחה לי – משה הבין שבכ"ז זה תלוי בו והתפלל
- ואעשה אותך לגוי גדול – תגובת משה: 1. כסא של 3 רגליים לא שרד... 2. יאמרו שביקש גדולה לעצמו במקום להתפלל עליהם.
- ויחל, לשון :
- חולי – שהתחנן עד שהחלהו.
- הפרת הנדר של ה' (לא יחל דברו),
- חלל – שמסר עצמו למיתה (מחני נא)
- חלות – שהחיל עליהם מדת הרחמים
- חולין – חולין הוא לך לעשות זאת.
- אחילו – אש עצמות (דומה ל-1)
- אשר נשבעת להם בך – כשם ששמך קיים לעולם כך שבועתך.
- וכל הארץ הזאת אשר אמרתי... ונחלו לעולם – 1. ר"א – מכאן דברי ה'. 2. ר' שמואל ב"נ – אמרתי בשמך שינחלו את הארץ, מה אומר להם עכשיו?
- מבלתי יכולת ה' (לשון נקבה) – הגויים יאמרו שתשש כוחו כנקבה, שאינו יכול בפני 30 מלכים.
- תגובת ה' –
סלחתי כדבריך – אתה צודק שכך יאמרו הגויים.
ואולם חי אני – החייתני בדבריך – בפני האומות.
(לב. 4-)
B. לימודים ממשה לגבי תפילה
- ר' שמלאי: יסדר שבחו ואח"כ יתפלל[1] - "אשר מי אל בשמיים ובארץ... אעברה נא ואראה".
- ר' אלעזר: תפילה > מעשים טובים (שנענה בתפילתו לראות את הארץ, ולא במעשיו).
עוד דרשות של ר' אלעזר –
- i. תענית > צדקה (גופו > ממונו).
- ii. תפילה > קרבנות (למה לי רוב זבחיכם, ואפילו – ובפרשכם כפיכם).
- iii. בהקשר לתפילה (וקרבנות) – מהחורבן ננעלו שערי תפילה (אך לא דמעות).
- iv. עוד דבר מהחורבן – חומת ברזל בין ישראל לה'.
- ר' חנין: תפילה שמאריכין בה אינה חוזרת ריקם (שהתפלל 40 יום).
והרי רי"ח – סוף בא לכאב לב! תשובה – דווקא כשמעיין בה ומצפה שתתקיים.
(לב: באמצע)
[אגב זה – ר' חמא בר"ח – אם לא נענה – שיתפלל שוב (קוה אל ה', חזק... וקוה אל ה').
אגב זה – ארבעה דברים צריכים חיזוק: תורה, מע"ט, תפילה ודרך ארץ,
והמקור לתפילה זה הפסוק הנ"ל – (קוה... חזק).
[C. לסיום – דרשה שקשורה לחטא העגל, קרבנות ור' אלעזר –
"ותאמר ציון – עזבני ה', וה' שכחני" – ר"ל – גם עזב וגם שכח.
ה' – לא שכחתי (1. את כל הכוכבים בראתי לכבודך. אני זוכר את הקרבנות שהקרבת לי במדבר).
ציון – אז אולי גם את חטא העגל לא תשכח? ה' – "גם אלה תשכחנה".
ציון – אז אולי תשכח גם מעשה סיני? ה' – "ואנוכי לא אשכחך".
וכך דרש גם ר' אלעזר – ר' אושעיא].
(לב: רבע תחתון)
ב. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת
ריב"ל +ברייתא:
- מקור - אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה.
- צריך לשהות גם אחרי (אך צדיקים יודו לשמך, ישבו ישרים את פניך)
ואכן בברייתא – החסידים שהו שעה לפני ושעה אחרי (והתפללו שעה), ומתוך שחסידים הם – תורתם ומלאכתם התברכו.
ג. אפילו המלך/נחש – לא ישיבנו/יפסיק
A. לגבי המלך –
רב יוסף מגביל – במלך גוי מפסיק (פיקוח נפש).
קשה – אפילו רואה קרון מולו לא יפסיק אלא יקצר? תשובה – כשזה אפשרי.
מצד שני – מעשה בחסיד שלא הפסיק לשר ופייסו שגם הוא לא היה מפסיק אם היה מול המלך, קו"ח לקב"ה.
(לג. 8+)
B. לגבי נחש –
a. רב ששת מגביל – בעקרב פוסק.
קשה – בברייתא נחש ועקרב ממיתים בוודאות כשנופל לבור שלהם. תשובה – כי נפל.
b. ר' יצחק מוסיף שור (שהרי מרחיקים ממועד כמלא עיניו (ומתם 50 אמה)).
אגב – שור שחור בימי ניסן מאוד מסוכן וצריך לעלות על עץ מיד!
c. מצד שני – מעשה בר' חנינא בן דוסא שהרג את הערוד – לא הערוד ממית אלא החטא ממית!
[1] בדף הקודם ראינו עיקרון זה פעמיים: 1. תפילה מתוך שמחה של מצווה (רש"י – שבח לה'). 2. משלמה – לשמוע אל הרינה ואל התפילה. ראה גם להלן בדף לד. – שישאל צרכיו רק בשלוש אמצעיות.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










