(לב. שליש עליון – לג. במשנה)

כיון שעסקנו במשה שהטיח דברים בחטא העגל, ממשיכים בדרשות חטא העגל.

א. דרשות על משה

A. דרשות על תפילת משה בחטא העגל

1. לך רד – רד מגדולתך, עכשיו שישראל חטאו – אתה למה לי. תשש כוחו.
2. הניחה לי – משה הבין שבכ"ז זה תלוי בו והתפלל
3. ואעשה אותך לגוי גדול – תגובת משה: 1. כסא של 3 רגליים לא שרד... 2. יאמרו שביקש גדולה לעצמו במקום להתפלל עליהם.
4. ויחל, לשון :
5. חולי – שהתחנן עד שהחלהו.
6. הפרת הנדר של ה' (לא יחל דברו),
7. חלל – שמסר עצמו למיתה (מחני נא)
8. חלות – שהחיל עליהם מדת הרחמים
9. חולין – חולין הוא לך לעשות זאת.
10. אחילו – אש עצמות (דומה ל-1)
11. אשר נשבעת להם בך – כשם ששמך קיים לעולם כך שבועתך.
12. וכל הארץ הזאת אשר אמרתי... ונחלו לעולם – 1. ר"א – מכאן דברי ה'. 2. ר' שמואל ב"נ – אמרתי בשמך שינחלו את הארץ, מה אומר להם עכשיו?
13. מבלתי יכולת ה' (לשון נקבה) – הגויים יאמרו שתשש כוחו כנקבה, שאינו יכול בפני 30 מלכים.
14. תגובת ה' –

סלחתי כדבריך – אתה צודק שכך יאמרו הגויים.

ואולם חי אני – החייתני בדבריך – בפני האומות.

(לב. 4-)

B. לימודים ממשה לגבי תפילה

1. ר' שמלאי: יסדר שבחו ואח"כ יתפלל[1] - "אשר מי אל בשמיים ובארץ... אעברה נא ואראה".
2. ר' אלעזר: תפילה > מעשים טובים (שנענה בתפילתו לראות את הארץ, ולא במעשיו).

עוד דרשות של ר' אלעזר –

1. i. תענית > צדקה (גופו > ממונו). 
2. ii. תפילה > קרבנות (למה לי רוב זבחיכם, ואפילו – ובפרשכם כפיכם).
3. iii. בהקשר לתפילה (וקרבנות) – מהחורבן ננעלו שערי תפילה (אך לא דמעות).
4. iv. עוד דבר מהחורבן – חומת ברזל בין ישראל לה'.
5. ר' חנין: תפילה שמאריכין בה אינה חוזרת ריקם (שהתפלל 40 יום).

והרי רי"ח – סוף בא לכאב לב! תשובה – דווקא כשמעיין בה ומצפה שתתקיים.

(לב: באמצע)

[אגב זה – ר' חמא בר"ח – אם לא נענה – שיתפלל שוב (קוה אל ה', חזק... וקוה אל ה').

אגב זה – ארבעה דברים צריכים חיזוק: תורה, מע"ט, תפילה ודרך ארץ,
והמקור לתפילה זה הפסוק הנ"ל – (קוה... חזק).

[C. לסיום – דרשה שקשורה לחטא העגל, קרבנות ור' אלעזר –
"ותאמר ציון – עזבני ה', וה' שכחני" – ר"ל – גם עזב וגם שכח.
ה' – לא שכחתי (1. את כל הכוכבים בראתי לכבודך. אני זוכר את הקרבנות שהקרבת לי במדבר).
ציון – אז אולי גם את חטא העגל לא תשכח? ה' – "גם אלה תשכחנה".
ציון – אז אולי תשכח גם מעשה סיני? ה' – "ואנוכי לא אשכחך".
וכך דרש גם ר' אלעזר – ר' אושעיא].

(לב: רבע תחתון)

ב. חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת

ריב"ל +ברייתא:

1. מקור - אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה.
2. צריך לשהות גם אחרי (אך צדיקים יודו לשמך, ישבו ישרים את פניך)
   ואכן בברייתא – החסידים שהו שעה לפני ושעה אחרי (והתפללו שעה), ומתוך שחסידים הם – תורתם ומלאכתם התברכו.

ג. אפילו המלך/נחש – לא ישיבנו/יפסיק

A. לגבי המלך –

רב יוסף מגביל – במלך גוי מפסיק (פיקוח נפש).
קשה – אפילו רואה קרון מולו לא יפסיק אלא יקצר? תשובה – כשזה אפשרי.

מצד שני – מעשה בחסיד שלא הפסיק לשר ופייסו שגם הוא לא היה מפסיק אם היה מול המלך, קו"ח לקב"ה.
(לג. 8+)

B. לגבי נחש –
a. רב ששת מגביל – בעקרב פוסק.
קשה – בברייתא נחש ועקרב ממיתים בוודאות כשנופל לבור שלהם. תשובה – כי נפל.

b. ר' יצחק מוסיף שור (שהרי מרחיקים ממועד כמלא עיניו (ומתם 50 אמה)).

אגב – שור שחור בימי ניסן מאוד מסוכן וצריך לעלות על עץ מיד!

c. מצד שני – מעשה בר' חנינא בן דוסא שהרג את הערוד – לא הערוד ממית אלא החטא ממית!