ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(מב. שורה 5 – מב: 8 שורות מלמטה.
נדלג בשלב הראשון על הקטע הראשון שעוסק בפת הבאה בכיסנין)
א. המשך ברכה על מאכלים במהלך הסעודה[1]
(הכל לפי שיטת תוס').
א. מאכל שלאחר המזון (לפני ברכהמ"ז)
לעיל (בדף הקודם) רב פפא – מברך לפני ואחרי (משמע – כל מאכל, אפילו בשר וכד'. וגם אצלנו אומר רב פפא – סיים אסור מלאכול עוד ללא ברכה ראשונה).
מה נחשב "לאחר הסעודה"?
רב הונא בריה דרב נתן חשב - לאחר סיום אכילת הלחם, אך בגמרא יש שלבים אחרים:
- 1. רב פפא - לאחר סילוק הלחם/שולחן (ולכן אכל)
יוצאי דופן:
- ר' זירא כשהתארח אצל ראש הגולה - אין סיום, כיון שלא יודע מה יביאו להם ומתכוון להמשיך לאכול עד ברכהמ"ז (וכן כל אורח).
- רב – גם לאחר הסילוק, אם רגיל למשוח ידיו בשמן, השמן מעכב (וכן רב כהנא).
- 2. ר' חייא בר אשי-רב – נטילת ידיים (מים אחרונים).
ב. [משנה] - יין ופרפרת שלאחר המזון
בדף הקודם ראינו שמברך לפני מאכל שבתוך המזון אם אינו חלק מהסעודה, ומברך לפני ואחרי מאכל שלאחר המזון. כעת מחדשת המשנה שני יוצאי דופן:
A. אם ברך על היין/פרפרת שלפני, פטור מברכה ראשונה על מה שאחרי.
(מנהגם היה לאכול יין ופרפרת לפני ואחרי הפת).
הערות על זה:
1. מגבילה הגמרא: (תחילת הגמרא) דווקא כשקובע סעודתו על היין (כלומר שמתכוון כבר בהתחלה לאוכלם גם אחרי). אצל רוב האנשים זה בשבתות או כשיוצא מבית המרחץ וכד', אך זה לאו דווקא (אביי למשל לא קבע על היין גם ביו"ט, וברך על כל כוס כי נמלך לשתות).
2. שואלת הגמרא: (מב: שליש) האם גם יין שבתוך הסעודה פוטר את היין שאחרי?
רב ור"נ – כן,
רב כהנא, רב ששת, ר"ה, ר"י ותלמידי רב – לא (כי היין שבאמצע נועד לשרות המזון והוא שתייה פחות חשובה).
והקשו על רב ור"נ ממשנתנו "בא להם יין בתוך המזון... לאחר המזון", ובשניהם יש ברכה! ומתרצים שמדובר בשני מקרים נפרדים.
B. פרפרת שבתוך הסעודה – (מב: שליש תחתון)
פירות וכד' בתוך הסעודה - לעיל לרב פפא – מברך לפני ולא אחרי.
כעת מחדשת המשנה - אם הפרפרת היא סוג של פת הבאה בכיסנין (תוס') –
הפת פוטרת אותה, אך להפך לא.
בית שמאי חולקים "אף לא מעשה קדירה", כלומר:
- 1. על הרישא (שברך על הפת) - שלדעתם הפת לא פוטרת פרפרת, ואף לא מעשה קדירה.
- 2. על הסיפא (שברך על הפרפרת) - שברכה על הפרפרת לא רק שלא פוטרת פת, אלא גם לא פוטרת מעשה קדירה.
ב. פת הבאה בכיסנין
מה זה?
- 1. רש"י – פת הבאה עם הקליות אחרי ברכהמ"ז, עם הרבה תבלינים ואגוזים (אחרונים – כי אין כזית בכדי אכילת פרס).
- 2. ר"ח – כיסים (כמו בורקס).
- 3. רה"ג – כעכים (קשים ופריכים).
- 4. רמב"ם – בצק עם שמן ודבש וכו'.
מה דינו?
רב יהודה בר חביבא, ובברייתא: ר' מונא-ר"י, וכן פסק שמואל – המוציא.
ר"י – אין הלכה כר' מונא, אלא מזונות, שמואל – אא"כ קבע סעודה.
רבנים בבית המדרש
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
