ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
"יש לי סיפור מופלא לספר לך. יליד שכונת 'שערי חסד' אני, ומיום עומדי על דעתי נמשכתי בחבלי קסם ובעבותות של אהבה אל רבי יעקב משה חרל"פ. עיניי לא שבעו מעולם מלהתבונן בפניו הנהדרות. בלילות שבת זרחו פניו במשנה זוהר, דמותו היתה מוארת באור שלא מעלמא הדין, כולו כוכב נוגה מהלך. כבן עשר הייתי, ובכל ליבי, לב של ילד קטן ותמים, הייתי משוכנע שהאור הזורח ממנו הוא השכינה הקדושה ששורה עליו. גם בגדי השיראין שלבש היו מאירים יותר משל אחרים. לא התפלאתי, שהרי אור השכינה שעליו השתקף בהם.
"וכך הייתי נוהג: עוד בטרם הדלקת נרות הייתי הולך לביתו של רבי יעקב משה, ממתין לו בחוץ עד צאתו מביתו, ומלווה אותו לבית הכנסת. בעצם, לא נכון לומר שהייתי מלווה אותו, אלא רץ הייתי לפניו, וזאת תוך כדי שאני מסתכל לאחוריי ומתבונן בפניו שהאירו באור יקרות, עד הגיעו לבית הכנסת הגר"א, שם מקום תפילתו. ומשם הלכתי לבית הכנסת החסידי בו התפלל אבי ז"ל.
"לאחר התפילה הייתי יוצא מבית הכנסת החסידי וחוזר לבית כנסת הגר"א, מחכה לרבי יעקב משה עד שיצא, מלווהו לביתו, ורק אז חוזר לביתי.
"בליל שבת אחד, בבואי לבית כנסת הגר"א לאחר תפילת מעריב על מנת לחכות לרבי יעקב משה, הבחנתי ביהודי ירושלמי שאינו משכונתנו עומד שם ברחוב ליד בית הכנסת. משהו מעורר תשומת לב היה בו. נטוע היה במקומו ועיניו היו מרוכזות בפתח בית הכנסת, הוא עשה תנועות משונות בפיו ובלחייו והיה נראה בעליל שהוא מצפה למישהו.
"והנה, בעודי מתבונן בו ובתנועותיו המשונות, קומת ההדר של רבי יעקב משה הופיעה בפתח בית הכנסת. באחת נתלש אותו יהודי ממקום עמידתו, התקרב אל הרב במהירות והריק את מלוא תכולת פיו על פניו של רבי יעקב משה. אז הבנתי למפרע מהו פשר העווית שבפיו. משהתרוקן פיו של ברנש זה מרוקו, חזר ומילאו מחדש, והפעם בחרפות וגידופים שלא קלטו אוזניי משום שעיניי היו מרותקות לרבי יעקב משה. המקרה אירע בתקופה בה פגעו קנאים ברב אברהם יצחק קוק, ואת חיציהם המורעלים לא חסכו גם מתלמידו ורעו הגדול, הרב חרל"פ.
"רבי יעקב משה לא נשא פניו לראות מי האיש שירק עליו כדי שלא יעלה בליבו עליו. הוא לא הוציא מילה מפיו לענות למחרפו. בעודו נועץ את עיניו בקרקע, הסיר את מטפחתו שהיתה קשורה לצווארו, ניגב בה את פניו, קינח את זקנו ואת בגדיו עד כמה שהיה יכול, והותיר את מטפחתו ברחוב. רק עיניו הזכות מלאו עצב. מה חפצתי אז לנשקו ולנחמו. וכך, בלי אומר ודברים, חזר הרב לביתו, כולו שקוע במחשבותיו.
"באותה שעה גבהה קומתו של רבי יעקב משה בעיניי עד רום שמיים. מאז הבטתי בו כבמלאך, שהלא רק מלאך ממלאכי מרום יכול לנהוג כך. אשרי חלקי, חשבתי לעצמי, שאני כה קרוב למלאך הקדוש הזה. באותה שנה היגרו הוריי לארצות הברית ולא ראיתי עוד את האדם הקדוש הזה, אך דמותו ההדורה ועיניו הטובות הקבועות כמרגליות בפניו המאירות לא משו מנגד עיניי".
האיש סיים את סיפורו בסערת נפש. לפתע הוציא מארנקו תמונה. היתה זו תמונת הרב חרל"פ. הוא הציגה בפני הרב וייספיש ואמר:
"אגלה לך מדוע אני נושא את תמונתו בכיסי במשך עשרות שנים. סערות רבות עברתי בחיי. פעמים רבות עמדתי על פרשת דרכים, אך בכל פעם חשבתי לעצמי: איך אוכל להעלות את מראה האדם הקדוש הזה לנגד עיניי אם אחלל את קודשי אומתנו ואסטה חלילה לאורחות עקלקלות?!
"כל מה שזכיתי לו עד היום", סיים האיש הנרגש את דבריו, "הרי זה הודות לרבי יעקב משה חרל"פ הקדוש".
על פי הספר 'שירת הים' שיוצא כעת לאור על חיי הרב חרל"פ. חובר על ידי נינו, יאיר חרל"פ.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
