ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
מעתה שאלה לפנינו: אב שציווה את בנו לעבור על דברי תורה, האם יקיים את מצוות אביו, או את מצוות הקב"ה?
התשובה נמצאת בפרשתנו (ויקרא יט, ג): "איש אמו ואביו תיראו", אמת, אומרים חז"ל: אך בתנאי – "ואת שבתותי תשמרו". וכתב רש"י: "אף על פי שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך חלל את השבת - אל תשמע לו... אתה ואביך חייבים בכבודי!" כלומר, אב שמנצל את הכבוד והסמכות שנתנה לו התורה, ומשתמש בהם להורות לבנו הוראה מנוגדת למצוות התורה - דבריו בטלים. כך גם כותב הרמב"ם בהלכות ממרים (ו, יב): "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה... הרי זה לא ישמע לו... כולכם חייבין בכבודי!"
סמכות מסוג אחר שכתובה בתורה ניתנה לחכמים, ככתוב בדברים י"ז, י': "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך". ולמדו חז"ל (סנהדרין נג, ב) משם ש"מצווה לשמוע דברי חכמים". עם זאת, מצאנו חכמים שלא שמעו לרבותיהם, כמובא בברכות (כד, ב) שרבי אבא לא שמע לרב יהודה רבו, אשר סבר שיש להמשיך ולשבת בבבל. רבי אבא התחמק ממנו, וקם ועלה לארץ ישראל בניגוד לדעת רבו. כך עשה גם רבי זירא חברו, ושניהם עלו ארצה למרות דעת רבם, כי המצווה לעלות לארץ מבטלת את המצווה לשמוע לרבם.
אף באשר לסמכות ההלכתית העליונה בישראל, הסנהדרין, גם להם לא ניתן הכוח אלא כדי לחזק את התורה, אך אם כתוצאה מדבריהם ייעקרו חלילה דברי תורה – דבריהם בטלים (ראה מה שכתבנו בפרשת ויקרא). לפיכך, אם הורו הוראה בטעות, היחיד מצווה להישמר מלהיכשל בעבירה. ואם עשה כדבריהם ביודעו שהדבר אסור - יביא קורבן.
אף למלך ישראל נתנה התורה סמכויות רחבות, והרשות בידו להרוג כל מי שאינו מציית לדבריו (כמובא ברמב"ם הלכות מלכים ג, ח), שנאמר: "כל איש אשר ימרה את פיך יומת!" סמכות זו ניתנה למלך כדי לתת לו תוקף לחזק את מצוות ה', ואף לכוף את העם לקיים מצוות. כך כותב הרמב"ם בהלכות מלכים (ד, י): "ובכל - יהיו מעשיו לשם שמים, ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת... ולשבור זרוע הרשעים". מכאן מובן שאם מעל המלך בתפקידו, וניצל את סמכותו כדי לבטל, חלילה, את דבר ה' - דבריו בטלים, וכלשון הרמב"ם: "אם גזר המלך לבטל מצווה - אין שומעין לו", והסברא פשוטה כנ"ל: "כולכם חייבים בכבודי" – גם מלך ישראל.
בתרבות המערבית ה'נאורה' רואים בכך דבר מגונה, שכן חלילה לו לאדם 'לקחת את החוק לידיים'. רק בית המשפט יחליט! לא כן בתורת ישראל: "תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב", כל בני יעקב עד האחרון שבהם מופקדים על שמירת התורה. אם חלילה ייכשל בעל הסמכות בהוראותיו: האב, המלך, או הסנהדרין, מובטח לישראל – "כי לא תישכח מפי זרעו". תורת ישראל גנוזה בכל יהודי פשוט, ובכל יהודי יש 'רוח הקודש' לקום להעמיד את דברי התורה על תילם (תוספתא פסחים ד, יד).
יש מחכמי דורנו אשר נותנים לממשלת ישראל כוח יותר מאשר לקב"ה. אם הוציאה הממשלה חוק מעוות, כגון להרוס יישובים ולגרש יהודים מביתם, חובה לדעתם לבצע את החוק. תלמיד חכם שאומר כן מסיר את העם מעל ה' ומיראתו, ומחזק ידי עוברי עבירה. ברור לכל יהודי מאמין ובר דעת, שאם מפקד משטרה או קצין בצבא נותן הוראה הנוגדת את מצוות התורה - דבריו בטלים כעפרא דארעא. ואילו הרב שחיזק את חוק הרשע - עתיד ליתן את הדין.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
