ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
נושא זה כמובן מעורר אותנו לחשיבה. מדוע היה צורך בשמירת הלוחות השבורים? מדוע דוקא הלוחות השבורים הונחו בארון שעשה משה ואילו בצלאל זכה שבארונו יהיו השלמים? ומהו התפקיד המיוחד שהיה לכל אחד מהארונות?
אנו רגילים לומר "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון". ביטוי זה בא לומר שאין לזלזל גם בתלמיד חכם שכבר אינו עומד בצלילותו והריהו כשבר כלי, גם ספר תורה שנפסל ראוי לכבוד ולגניזה. אולם נראה שכאן לשמירה בדביקות על הלוחות היתה מטרה אחרת, לא רק לשמור על כבודן, למטרה זו היה מספיק לגונזן בצורה מכובדת. מהי אותה מטרה נעלה?
הלוחות שניהם נכתבו בידי הקב"ה אמנם הבדל אחד היה ביניהם. בלוחות הראשונים גם הם עצמם פוסלו ונעשו על ידי הקב"ה ואילו בלוחות השניים נאמר "פסול לך", גוף הלוחות ביד משה והכתב מכתב א-לוקים. לפני החטא עם ישראל היה במדרגה רוחנית א-לוקית שהיה ראוי ללוחות שכל כולם מעשה הקב"ה, אולם לאחר החטא נפלו ממדרגה זו וכעת היו זקוקים שהכתב הא-לוקי יתגלם בעולם בלוחות מעשה ידי אנוש. הלוחות הראשונים אמנם שבורים כעת אך הם שייכים למדרגה עליונה יותר, מדרגה אליה איננו ראויים כעת אך היא בהחלט עומדת לנגד עינינו, ואנו מייחלים לאותה שעה בה נשוב ונידבק במדרגה זו. ארון זה הולך לפנינו מרחק שלושה ימים, הוא מורה לנו את הדרך, והוא תר לנו ומוביל אותנו אל המנוחה ואל הנחלה.
את המפגש בין משה לבצלאל, אותו מפגש המחדד לנו את דמויותיהן השונות והמשלימות, אנו פוגשים ברש"י לפרשת פקודי (שמות לח, כב) סביב השאלה אם לבנות קודם את המשכן או את הכלים. משה איש הא-לוקים במבטו הרוחני ציווה קודם לבנות את הכלים ואח"כ את המשכן, על פי סדרם וחשיבותם הרוחנית, ואילו בצלאל איש המעשה אשר כשמו נמצא בצל א-ל ויודע כיצד לגלם את הרעיונות האלוקיים בתוך המציאות, כיצד לגלות את האור בתוך הצל, או כיצד להצל כדי שיוכלו לראות את האור, בנה קודם את המשכן ולבסוף את הכלים. עתה אנו מבינים מדוע דוקא ארונו של משה הוא המתאים לאותם הלוחות הראשוניים שכל כולם שמימיים, ואילו הלוחות השניים מונחים הם בארונו של בצלאל.
כאשר אדם עורך חשבון נפש הוא מצוי בקונפליקט שקשה לפותרו. שאיפותיו גבוהות ונעלות אך כגודל הרצונות כך גודל המרחק שלו ממימושם. כיצד יש לאזן ביניהם? האם להמשיך לשאוף? הרי הפער הגדול בינו לבין השאיפות גורם ליאוש ולתסכול ועלול להפילו מטה מטה. מאידך, כידוע אדם מצליח להשיג חלק משאיפותיו וככל שיגדלו שאיפותיו כך יגדלו גם השגיו והצלחותיו גם אם יהיה רחוק עדיין ממימושם המושלם. אם ישאף לגדולות ישיג חצי משאיפותיו אך אם יסתפק וישאף רק לחציים ישיג רק רבע...
הפיתרון לכך, אותו שמעתי פעמים רבות ממו"ר הרב זלמן מלמד שליט"א, נעוץ בהכרה ובהשלמה שאכן קיים פער בין הרצוי למצוי, ופער זה חיובי. על האדם להמשיך לשאוף לגבוהות בלי לוותר על שום חלום, אך במקביל עליו לנהל שני קווים. בנוסף לקו השאיפות ה"חלומיות" עליו למתוח את הקו המעשי - קו המשקף את מצבו הנוכחי ואת השאיפות שהוא מרגיש שהן ברי השגה. כך הוא יוכל להמשיך לחלום ולתת לשאיפות הגבוהות למשוך אותו למעלה, ובמקביל להמשיך במרץ להתקדם בקצב שלו ובמקום שלו בלי ליפול ביאוש אלא אדרבה מתוך עידוד ושמחה.
שני ארונות ליוו ומלווים את עם ישראל במסעם אל הנצח. ארון אחד של בצלאל ובו הלוחות השניים, אותם לוחות שפוסלו ביד אדם, שהילך במרכז המחנה. אך זה עוד לא מספיק. שברי הלוחות, הזכר שיש לעם ישראל מאותה מדרגה רוחנית אליה טרם הגיעו, תמיד נמצא לנגד עיניהם, נוסע קדימה מרחק שלושה ימים, מציב חזון ומתווה את הדרך עד שנזכה להגיע אל המנוחה, מעין עולם הבא, מדרגה שכולה מנוחה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










