ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הגמרא בסוטה מביאה כמה הסברים "ותרא אותו כי טוב הוא - תניא... אחרים אומרים: נולד כשהוא מהול; וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה - נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא: ותרא אותו כי טוב הוא, וכתיב התם: (בראשית א) וירא אלהים את האור כי טוב" (דף יב עמוד א). החזקוני במקום מסביר שטוב פירושו יפה כפי שעולה מהביטוי "כי טובות הנה" (בראשית ו' ב) ובסוגריים נוסיף כי הוא משתמש בגמרא ביבמות (פ ע"ב) שם מובא שרק תינוק שכלו לו חודשיו נולד מושלם באיבריו ובמראהו, כדי להסביר מה היה מיוחד ביופיו של משה, שנולד בחודש השישי, כפי שרמוז בפסוק בכך שהייתה אפשרות להצפינו עוד שלשה חדשים. גם האבן עזרא (במקום) מסביר שהיה יפה מראה והספורנו מרחיב ואומר " ראתהו יפה יותר ממה שהיה מורגל וחשבה שזה הוא לתכלית מכוון מאת יוצרו כי אמנם יופי התבנית יורה על טוב מזג החומר ושלמות כוח המייצר" [כוח המצייר פירושו כוח הדימיון שהרמב"ם ב"מורה נבוכים" חלק ב' מונה אותו כאחד התנאים ההכרחיים לנבואה]. על פי ראשונים אלה היופי החיצוני שראתה לימד אותה שישנה כאן שלמות פנימית. זו גם משמעותה הפנימית של הדעה שנולד מהול שנולד מהול, שהרי ידוע כי הערלה היא רמז לכך שהאדם איננו מושלם והקב"ה מאפשר לנו השתתפות בתיקון הבריאה. משה רבנו שנולד שלם ומושלם נולד גם מהול.
חז"ל מסרו לנו כי לפני החטא שרר בעולם מצב של "טעם העץ כטעם הפרי". כלומר הייתה שלמות, לא הייתה הפרדה בין היופי החיצוני המושלם למהות של השלמות הפנימית. הגמרא דורשת "את הכל עשה יפה בעתו" (קהלת ג' יא) מלמד, שכל אחד ואחד יפה לו הקדוש ברוך הוא אומנתו בפניו" (ברכות דף מג עמוד ב). להבנת הדברים מסביר הראי"ה קוק זצ"ל ב"עין אי"ה" (שם) את כוחו ומהותו של היופי וז"ל: "היופי הוא הסדר המתוקן, המורה ביותר על הכוונה שבמעשה, כי אפשרי הדבר שלפי הציור המדומה מזדמן תועלת ממשוכת מדבר שבמקרה, אבל אי אפשר כלל שיזדמן דבר לוקח ללב ביופיו, מבלי אשר תקדם לזה הערכה מכוונת. שמשפט היופי הוא קבוץ חוקים נפרדים אל תוך מערכה אחת וסדור מקביל". לפי דבריו היופי הוא לקט של הרבה עניינים נפרדים, המצטרפים להרמוניה שלמה. מציאות כזאת איננה נוצרת במקרה, אלא שהיא לעולם תוצאה של עריכה והכנה מוקדמת. ממילא מובן כי ברגע שאנו נתקלים ב"יופי" הדבר מורה על הכוונה מראש שבמעשה. כך גם הסביר הספורנו שהיופי המיוחד של משה, למד את יוכבד, שכוונת הקב"ה הייתה להראות לה, את הטוב הפנימי המיוחד שיש שבמשה. הראי"ה קוק זצ"ל (באורות הקודש חלק ג' ע"מ קפ"א "שכלול העולם הפנימי והחיצוני") מפתח מבאר את הרעיון שליופי ולאמנות תפקיד בהסבר הקשר שבין היופי החיצוני ליופי הפנימי. העולם עובר תהליך שכלול פנימי וחיצוני, כתוצאה מהרחבת הדעת שהיא תוצאת היופי החיצוני מתפתח שכלול פנימי. וז"ל "... מכל התרבות החברותית האסתטית והאומנותית רוח האדם ילך ויגדל, אור היצירה האלוקית תתרומם בקרבו, עד לכדי אותה חמדה של התאחדות הגמורה של השכלול הפנימי החיצוני של העולם, והמחשבות והרגשות כולן המתפשטות בכל הנפשות באמוץ רצון והרחבה סוערת לשכלול החיצוני של העולם, הן הן שיהיו מעוררות ומפשטות גם כן את שכלולו הפנימי של גדולת הדעת קדושת הרצון עולי החיים, הנצח וההוד הקדושה והתפארת המלכותית שבכל נשמה".
הבה נתפלל שנזכה לראות ב"תקון עולם במלכות שדי", כשהיופי והאסטטיקה החיצוניים ישמשו כלי להשגת שלמות מהותית, פנימית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
