ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- י"ט כסליו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
את בשורת שחרורו הודיע במכתב לחברו הטוב רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ושם כתב: "ומי אנכי שפל אנשים כמוני שהביאני ה' עד הלום שנתגדל ונתקדש שם שמים על ידי... אך מאת ה' היתה זאת לגלגל זכות על ידינו בזכות ארץ הקדש ויושביה , ותעזור לנו בכל עת להרחיב לנו מצר ולחלצינו ממיצר" 1 . מפליא הדבר שמכל פעלו הרב בהרבצת תורה לאלפים, בתורה ועבודה וגמילות-חסדים, תלה אדמו"ר הזקן את שחרורו דוקא בזכות ארץ ישראל (חסידים מנו את החזקת בני ארץ הקודש כאחת מעשר זכויותיו של אדה"ז, ומכאן נראה שזכות זו עולה על כולנה).
מהי "זכות ארץ הקודש ויושביה"? מדובר בתמיכה הכספית ביושבי ארץ ישראל, ובפרט בעליית החסידים שהגיעו לארץ כעשרים שנה קודם לכן – בראשות רבי מנחם מענדל מויטבסק, שאדה"ז היה תלמיד-חבר שלו – תמיכה שהיתה נחוצה ממש כאויר לנשימה. כדאי להזכיר שמשלוח הכספים הזה לארץ-ישראל הוא שהיה העילה המרכזית למאסרו של אדה"ז, בטענה שהוא מסייע לאימפריה העות'מנית יריבתה של רוסיה. לפי זה אפשר לפרש קצת בבדיחותא שאדה"ז כאילו אומר: כמו שהסתבכתי בגלל ארץ-הקודש, כך ודאי היא דאגה גם לשחרר אותי...
זכות הארץ של... עשו הרשע
המושג "זכות ארץ ישראל" נלמד, בין השאר, מפרשת וישלח – אותה קוראים תמיד בסמוך לתאריך י"ט בכסלו. לפני המפגש של יעקב עם עשו, נאמר "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד" – וכי מה יש ליעקב הצדיק, איש תם יושב אהלים, "הבחיר שבאבות", לפחד מעשו הרשע? פירשו רבותינו במדרש: "אמר, כל השנים הללו [עשו] יושב בארץ ישראל, תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת ארץ ישראל " 2 . בדומה לזה אנו מוצאים בפירוש הרמב"ן, שיעקב אבינו המשיך לפחד מעשו עד שנכנס ממש אל הארץ: "כי בסוכות היה מתפחד מעשו, כי סוכות בעבר הירדן מזרח... ועד היותו בארץ כנען לא שקט לבו... או שזכות הארץ תצילהו " – ולכן "ויבא יעקב שלם [בשלום] עיר שכם אשר בארץ כנען".
והנה לפני כן אומר יעקב "עם לבן גרתי" – ומפרש רש"י " גרתי בגימטריא תרי"ג , כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". אפשר לשמור תרי"ג מצוות, אבל כל עוד נמצאים מחוץ לארץ ישראל, משהו עיקרי חסר, כידוע שקיום המצוות בחוץ-לארץ הוא בגדר "הציבי לך ציוּנים [סימנים]" יחסית לקיום המצוות בארץ ישראל 3 . לכן עם כל רשעותו של עשו, יש לו נקודת-זכות מול יעקב, כיון שהוא אוחז בנחלת ה' הממשית (ובדברי גדולי החסידות 4 מבואר כי זכותו של עשו בישיבת ארץ ישראל תלויה בכך שהיה בטל ליצחק אביו).
לזרוע צדקה
אם נרצה להבין לעומק מהי זכות ארץ ישראל, עלינו לעיין במכתבים הכלליים שבהם מעורר אדה"ז על "צדקת ארץ ישראל" – שם הוא מבאר לעומק את חשיבות הצדקה בכלל, והצדקה ליושבי ארץ ישראל בפרט, ונביא מדבריו בקיצור מופלג 5 .
אדה"ז מאריך להסביר את החשיבות המיוחדת בקיום המצוות המעשיות דוקא. שעם כל המעלות העליונות של כוונת הלב, של יראת ה' ואהבתו – הרי עיקר התכלית היא בפעולות שנעשות על-ידי הגוף הגשמי, ובעזרת חפצים גשמיים (כמו עור הבהמה שממנו עושים תפילין), שהרי הנשמה ירדה לעולם הזה כדי לפעול תיקון על-ידי הגוף, בבירורו והעלאתו.
אולם יותר מכל יש השפעה מיוחדת למצוה בה"א הידיעה, היא מצות הצדקה – עד שבתלמוד הירושלמי, תורת ארץ-ישראל, נקראת מצות הצדקה בשם 'מצוה' סתם! זאת מפני שאותו ממון שאדם נותן לצדקה הוא ממש "חיי נפשו" – שהרי הכסף הגיע לו ביגיע-כפיו, בכל כוח נפשו ה'מלובשת' בעבודתו (כיעקב אבינו שעבד בכל כוחו, ואכן ממונו היה חביב עליו! 6 ), וכן הכסף מיועד לקניית צרכי-חיי-נפשו. לכן מצות הצדקה אינה עוד מצוה פרטית אלא מצוה כוללת שבה האדם מוסר את כל נפשו! בצדקה אנו מקיימים "ואהבת.. בכל מאדך" – "בכל ממונך", עבודה של מסירות-נפש מתמדת, המיוחדת ליעקב אבינו [לאחר "בכל לבבך" עבודת אברהם באהבה, "ובכל נפשך" עבודת יצחק ביראה].
פעולתה והשפעתה הפנימית של מצות הצדקה נמשלה לזריעה, " זורע צדקות ". הצדקה נזרעת בשדה מיוחד במינו, "הארץ העליונה" שהיא המקור והשורש של כלל נשמות ישראל. לאחר הזריעה העליונה הזו, זרעי הצדקה מצמיחים פירות, כפי שאנו ממשיכים ואומרים "זורע צדקות מצמיח ישועות " – דהיינו גילוי של אור אלוקי היורד ומתגלה אלינו ממש, בהארה המורגשת לנשמה כאן בעולם הזה, כאשר כל גילוי הוא ישועה קטנה והגילוי השלם הוא הישועה הגדולה, "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה".
כל זה נכון בכל פעם שיהודי נותן פרוטה לצדקה, אך ל"צדקת ארץ ישראל" מעלה כפולה ומכופלת, שכן יש זהות והתאמה בין ארץ-ישראל שלנו, זו עם העצים והאבנים, לבין אותה "ארץ עליונה". יושבי ארץ ישראל זוכים "להתהלך לפני ה' בארצות החיים " – דהיינו לחיות בו-זמנית בארץ ישראל שלמטה ובארץ העליונה הפתוחה למולה, "וזה שער השמים", וכל פעולה טובה הנעשית כאן מייד 'נזרעת' באותה ארץ עליונה ומשם צומחת כישועה. בחוץ-לארץ, המעשים הטובים הולכים בדרכי עקלתון עד שהם פועלים את פעולתם – אבל בארץ ישראל יש קשר-ישיר בין המעשים שלנו ב"אתערותא דלתתא" לבין התוצאה ב"אתערותא דלעילא". על ארץ ישראל נאמר "תמיד עיני ה' אלהיך בה", כמו חוש הראיה הקולט באופן ישיר ובמהירות האור, ואילו בחו"ל הקשר נמשל לשמיעה , כמו תקשורת עקיפה של העברת מסרים.
[במאמר מוסגר ראוי לציין שיישום אקטואלי ל"צדקת ארץ ישראל" כיום הוא להדר בעניין עבודה עברית , גם אם נדמה שהיא יקרה יותר, כי היא באמת חשובה ויקרה! 7 ]
סולם בין שמים וארץ
לאחר כל ההסבר הזה, נבין יותר את "זכות ארץ ישראל" שהיתה כה יקרה בעיני יעקב אבינו, כמו גם בעיני אדמו"ר הזקן. זכות הארץ היא הזכות הגדולה להיות במקום שבו יש לכל מעשה טוב ערך עצמי, במקום שבו יש דו-שיח פורה בין הארץ לשמים, בין הגוף לנשמה ולשרש הנשמות כולן, בין עם ישראל לה' אלוקיו.
דוקא ההוגים הכי גדולים, ענקי הרוח המעמיקים במחשבות על עולמות עליונים – הם אלו שמבינים היטב, יותר מכולם, את הסוד הגנוז בעולם המעשה החומרי והתחתון, והם היודעים את סגולתה של ארץ החיים. דווקא יעקב אבינו שרואה את ראש הסולם בשמים ממעל, שרואה "והנה ה' נצב עליו" – הוא זה שיודע את חשיבות הצד השני של הסולם המוצב ארצה, ואת חשיבות קניין הארץ וההיאחזות בה, "ויקן את חלקת השדה". דווקא אדמו"ר הזקן, שהגותו העיונית מרקיעה לשחקים, מייסד החסידות החבדי"ת המעמיקה חקר באלוקות ובעמקי הנפש – הוא שמעריך ומדגיש את חשיבות המעשה הפשוט, מנתינת פרוטה לעני ועד לחיזוק כלל הישוב היהודי בארץ ישראל.
המשימה של הדור שלנו היא להשלים את החיבור בין שמים וארץ, בין סודות התורה ההולכים ומתגלים לדור של גאולה לבין הקמת מלכות ישראל, כאן על פני האדמה.
נערך מדברי הרב ע"י יוסף פלאי
^ 1.המכתב נדפס בספר 'בית רבי' פרק יח.
^ 2.בראשית רבה עו, ב.
^ 3.ראה רמב"ן ויקרא יח, כה.
^ 4.אבני נזר יורה דעה סימן תנד אות כז, עיין שם.
^ 5.מכתבים אלו מהווים חלק ניכר מהחלק 'אגרת הקדש' בספר התניא. ראה שם פרקים ד, ח, יד, כא.
^ 6.על הפסוק בפרשה "ויוָתר יעקב לבדו" אמרו בגמרא, חולין צא, א: "שנשתייר על פכין קטנים, מכאן לצדיקים שחביב עליהם ממונם יותר מגופם, וכל כך למה לפי שאין פושטין ידיהן בגזל".
^ 7.וראה מאמר 'עבודה עברית' בספר מלכות ישראל ח"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
