ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- י"ט כסליו
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בשנת תקס"א נעצר שוב לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות כוללת בתוכה יסודות חתרניים נגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר הרב באותה שנה בחג החנוכה.
עד למאסרו בשנת תקס"א התגורר רבי שניאור זלמן בעיירה ליאזני שליד העיר ויטבסק. לאחר ששוחרר ממאסרו, אסרו עליו השלטונות לחזור לליאזני ואילצו אותו להישאר בפטרבורג. בהשתדלותו של הנסיך ליובאמירסקי, שהיה מקורב לשלטון, אפשרו לו לעבור לעיירה ליאדי, הנמצאת על גבול בלרוס-רוסיה.
בליאדי ישב רבי שניאור זלמן במשך אחת עשרה שנה. למחבר ספר התניא ומייסד חסידות חב"ד היו שם חסידים רבים. היו ביניהם תלמידי חכמים גדולים, ומאידך היו גם יהודים פשוטים. רבי שניאור זלמן היה נוהג לומר לחסידיו הלמדנים דברי חסידות עמוקים, ואילו ליהודים הפשוטים אמר מפעם לפעם בעיתים לא קבועות דברי חסידות לפי הבנתם. החסידים כינו את דברי החסידות הפשוטים כ"חסידות צעירה". זקני החסידות ידעו כי "החסידות הצעירה" מכוונת לחסידים פשוטים וצעירים, ואילו להם לא היתה רשות להיות נוכחים בעת שהרבי השמיע את דברי החסידות הפשוטים יותר.
פעם אחת גברה סקרנותו של אחד מזקני החסידים והוא ביקש לשמוע את דברי החסידות הצעירה. הוא ביקש מהשמש שיודיע לו כאשר הרבי יאמר לו לקרוא לצעירי הצאן כדי לומר בפניהם דברי חסידות.
אחר צהריים אחד החסיד הזקן שכב בביתו ונמנם קמעא. לפתע השמש הגיע לביתו, העירו משנתו ואמר לו שהרבי עומד בעוד זמן קצר לומר דברי תורה לחסידים הצעירים. מרוב חיפזון שכח החסיד הזקן ליטול את ידיו לאחר שנתו והוא רץ מיד לבית המדרש שבו עמד הרבי להשמיע את דבריו. הוא נכנס לאולם יחד עם הקהל והתחבא בפינה סמויה, במקום שבו הרבי לא יוכל להבחין בו.
האדמו"ר הזקן נכנס לאולם ומיד החל להשמיע דברי חסידות. הוא החל להסביר את עניינן של שבע המידות על פי הקבלה ואמר שיש שבע מידות טובות - חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות - שמוצאן מהנשמה האלוקית שיש לכל יהודי; ולעומתן יש שבע מידות לא טובות שמוצאן מהנפש הבהמית והיצר הרע. זה כנגד זה עשה האלוקים. המידות הטובות מושכות את האדם לאלוקות, לאהבת ה', ליראת שמיים ולעשיית מעשים טובים, ואילו המידות הלא טובות מושכות את לב האדם לחומריות ולארציות, למילוי תאוות ולשאר מרעין בישין.
בתוך דבריו הסביר הרבי כי שבעת עממי כנען המוזכרים בתורה - הכנעני, החיתי, האמורי, הפריזי, החיווי, היבוסי והגרגשי - הגשימו וגילמו באישיותם את שבע המידות הלא טובות, עד כדי הזדהות מוחלטת עימן, וכי כל יהודי חייב לנהל מלחמה במידות הלא טובות השוכנות בו, כדי לשרש אותן ולבטל אותן מן העולם. החסיד הזקן היה מרותק במחבואו לדברים ששמע.
רבי שניאור זלמן דיבר בניגון המיוחד לו שסיגל מאז היותו מגיד בליאזנה, והמשיך לבאר: "החיתי, מלשון חת ופחד, הוא הפחדן הפוחד שמא יצחקו ממנו. הוא חושש להתחיל איזה דבר טוב שמא ייכשל ולכן תמיד הוא קופא על שמריו. לעומת זאת האמורי הוא הדברן האומר תמיד, כלומר היצר הרע שכל היום אומר לאדם מה לעשות. כאשר האדם הולך ברחוב הוא אומר לו להסתכל איפה שלא צריך ולשמוע מה שאינו צריך..."
לפתע הפסיק האדמו"ר הזקן את דבריו, קם על רגליו ואמר: "אני מרגיש ריח של טומאה במקום הזה!"
כל שומעיו נדרכו. הרבי החל ללכת בעקבות ריח הטומאה והגיע למקום הנסתר שבו עמד הזקן ששכח ליטול את ידיו לאחר שנת הצהריים.
המאזין הלא קרוא נאלץ לעזוב את המקום בבושת פנים, אבל את דברי החסידות ששמע וגם את מה שאירע בסופם לא שכח עד יומו האחרון.
תורת חב"ד לבני הישיבות התוועדות י"ט כסליו תשע"ג - היום השני (חלק רביעי)
הקלטת השידור החי מבנייני האומה בירושלים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
