ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
איזה פירוש הוא הנכון, אם כך? בנוסף, המדרש נותן תשובות שונות לשאלה מה התרחש עם השליחים האלה של יעקב, בין אם היו מלאכים או בני אדם, והאם באמת פגשו את עשיו ואת צבאו. דעה אחת במדרש אומרת שהשליחים של יעקב היו תוקפניים, איימו על עשיו ואף הנחיתו מהלומות על אנשיו. דעה אחרת במדרש מציגה את שליחיו של יעקב כפייסנים, ידידותיים ואפילו כמתרפסים בפני עשיו.
גם כאן עולה השאלה איזו דעה היא האמיתית והנכונה? אנחנו רואים שאפילו בתוך יעקב עצמו יש רגשות מנוגדים. הוא מתכונן למלחמה, אך במקביל מוכן לשלם סכום כסף נכבד לעשיו.
בהמשך הפרשה יעקב נאבק עם יריב עלום שם. גם הפעם המדרש מציע זהויות שונות לאותו יריב. יש האומרים שזה היה מלאך, כביכול, המלאך השומר על עשיו. אחרים אומרים שזה היה בן אדם, שודד וליסטים. דעה שלישית אומרת שהיה זה איש ספר מלומד. גם הפעם אנחנו ניצבים מול הצורך להחליט איך להבין את כל זה. מה התובנה המוסרית שהמדרש מבקש ללמד אותנו עם כל הדעות הסותרות האלה?
אברהם לינקולן, באחד מנאומיו המפורסמים לציבור האמריקני אחרי היבחרו לנשיא, אמר שהוא מתפלל ש"מלאכים טובים יותר" בתוך האדם ינצחו וכך ישימו קץ לעבדות וימנעו את מותם של מאות אלפי אמריקנים במלחמת אזרחים קשה ומרה. אם הם מלאכים או בני אדם, לינקולן ציין, זה תלוי בנקודת המבט.
יעקב ראה מלאכים בזמן שעשיו ראה רק בני אדם. מה שיעקב ראה כסביר, פייסני ונדיב, עשיו ראה כאיום ותוקפנות. מישהו יכול להיראות איש ספר מלומד, ואפילו ידידותי, אבל להיות בעצם שודד ונבל.
יעקב, אחרי שנותיו בביתו של לבן, מזהה את הדיכוטומיה של נקודת המבט. הוא יודע שעשיו איננו רואה את העולם ואת החיים מנקודת מבט זהה לשלו. הוא מקווה שעשיו עוד יתרצה ויראה את הדברים מנקודת המבט שלו, ועל אף שהוא מתכונן למלחמה, שהיא נקודת מבטו של עשיו, הוא עוסק במקביל בהכנות לשיתוף פעולה ואפילו עושה מחווה כדי להשיג את ההרמוניה והשלום, שהם נקודת המבט שלו.
דומני שזאת מטפורה הולמת לימינו ולנסיבות חיינו. נקודת המבט של יעקב, של מדינת ישראל ושל העולם היהודי בכלל, שונה במידה ניכרת מנקודת המבט של האויבים שלנו ואפילו מזו של ידידינו המכובדים. אנחנו מקווים שנהיה מסוגלים לשנות את נקודת המבט שלהם ולקרב אותה לנקודת המבט שלנו. אך עד שזה יקרה, אנחנו חייבים להתמודד עם המציאות ולהכין גם את החרב וגם את עלה הזית, ולא לשכוח תפילות ומעשים טובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
