ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
בחן רבי דוד את האתרוג, והנה הוא הדר שבהדר, אך חסרון אחד יש בו – חסרה בו חתיכה קטנה.
פנה רבי דוד לשואל ואמר: "אתרוגך חסר הוא, וה'חסר' פסול.
באותה שנה חל היום הראשון של סוכות בשבת, וההלכה היא שה'חסר' פסול רק ביום הראשון, ואילו בשאר הימים כשר הוא. בזמן שהמקדש חרב, לא נוטלים לולב בשבת, אך במקדש היו נוטלים גם בשבת.
לפיכך, ענה השואל לרבי דוד- 'וכי מה בכך? הלא השנה אין נוטלים לולב ביום הראשון, ואתרוגי כשר'.
הזדעזע רבי דוד – וכי אינך יהודי מאמין? הלא מהרה יבנה המקדש, וניטול לולב בשבת, ואתרוגך פסול הוא!
סיפור זה כוחו יפה לא רק לערב סוכות, כי אם גם לימים אלו של ערב הפסח ותחילת ספר ויקרא, ספר הקורבנות. בשעה שיהודי עולה לשמיים, הוא נשאל בין היתר – ציפית לישועה? (שבת לא). הציפיה לישועה, כוללת בין השאר גם את הכיסופים למקדש העומד להיבנות בכל רגע.
בערב פסח, עת כל אחד מתכנן עם בני משפחתו את המקום בו יחגוג את הסדר, מן הראוי שנוסיף לפחות בינינו לבין עצמנו – בעזרת ה', כל התוכניות הללו ישתנו, וכולנו נעלה ונקריב ביחד את קורבן הפסח בירושלים.
ב"ה, בדורנו יש בכוחנו לתת גם ביטוי מעשי יותר לכיסופים אלו, כפי שפסק הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א. על פי ההלכה, על קרבן הפסח יש להימנות מראש עוד לפני הקרבתו. בשנים האחרונות, החל מכון המקדש להכין מידי שנה בערב הפסח, טלאים המבוקרים ממום וכשרים להקרבה, שיוכלו לשמש בבוא העת כקרבן פסח. כל יהודי ויהודייה, יכולים לעשות מנוי על טלאים אלו דרך מכון המקדש (באתר או בטלפון), בציפייה שבעזרת ה' עוד השנה נזכה להקריב טלאים אלו כקרבנות פסח.
ככל מצוות התורה, המקדש והקרבנות אינם רק צו אלוקי, כי אם גונזים בחובם גם רבדים רעיוניים עמוקים. נביא כאן רובד אחד, הרמוז בתחילת ספר ויקרא. בית המקדש הוא מקום השראת השכינה, מקום קדוש. כולנו יודעים, שכדי להתעלות מעל הרדידות ולחשוב מחשבות עמוקות, עלינו להתרכז. פעמים רבות, כדי להתרכז, עלינו למצוא לעצמינו מקום שקט ורגוע. ברשות הרבים קשה להתרכז, במקום שקט וסגור אפשר יותר בקלות להתעלות למקום פנימי. יותר מזה – אם זה מקום קבוע, שהאדם רגיל אליו, יכולת הריכוז גדולה עוד יותר.
לכן, יש לנו את בית הכנסת ובית המדרש לתורה ולתפילה. "כל הקובע מקום לתפילתו, אלוקי אברהם בעזרו". אין להתפלל בבקעה, אלא רק במקום צנוע. (מסכת ברכות).
בית המקדש הוא המקום, שבו העולם כולו מתרכז ומתעלה לעומק ולפנימיות. לפיכך, בתחילת כל ספר הקרבנות, נאמר – "ויקרא אל משה", וכדברי רש"י, שלכל האמירות והציוויים קדמה לשון 'קריאה'. משה נקרא אל הקודש פנימה, אל המקום הקדוש הפנימי, שממנו בשורת העומק לעולם כולו.
לכן, המשכן נקרא גם 'אוהל מועד', 'כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם". מקום מיוחד להתוועדות פנימית בין ה' וישראל.
בימים אלה, עת מסיימים אנו מערכת בחירות, שכטבען של מערכות בחירות מושכת להתעסקות ברדוד ובחיצוני. בתקופתנו זו, עת התקשורת והפרסומות מושכים כל העת אל המהיר והזורם וה...רדוד. כמהים אנו לעומק, לפנימיות... כמהים למקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
