ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ושניהם בגניבה את בני משפחתם מאשימים.
עלילה ודיבה! – טוענים הנחשדים,
ואם יימצא הגנב – להמיתו מחליטים!
בשני המקרים, מרדף אחר המואשמים,
וכשאותם משיגים, נערכים חיפושים.
בראשונה – לא נמצאה האבידה למרות שנגנבה,
ובשניה – נמצאה, למרות שלא נגנבה.
התדע לזהות את שני המקרים,
ולבדוק אם ביניהם גם קשרים משפחתיים?
ב. עלילה שפלה בפרשה שעברה,
ועוד שתיים אצלנו בסדרה.
בפרשה שעברה - לעבדות ניתנים,
בבית משמר שר הטבחים.
ואצלנו: בראשונה – למשמר נשלחים,
ובשניה - לעבדות נלקחים.
ומעניין, שקרבן העלילה בפרשה שעברה,
היה למעליל ולמעניש אצלנו בסדרה.
התדע למצוא למה הכוונה?
ג. שש מלים רצופות,
כולן ב"אלף" מתחילות.
רמז למעוניינים:
אחים מתוודים.
ד. שני אנשים במקרא הורכבו,
ולפני שניהם - דבר מה קראו.
שניהם בבגדי מלכות הולבשו,
ועל ידיהם טבעות שהוסרו - נענדו.
שניהם ל"משנה למלך" מונו,
ועל ענייני המדינה הופקדו.
על האחד קוראים בשבת חנוכה,
ועל השני בפורים מספרים בהרחבה.
ה. פעמיים במקרא מייעצים:
"ויפקד המלך פקידים",
"ויקבצו את כל" – מציעים,
"ויטב בעיני המלך" - והדברים מתבצעים.
אף זו הינה הקבלה
בין הפרשה והמגילה.
ו. לוט למצריים
מורד פעמיים.
בפרשה שעברה,
ואצלנו בסדרה.
בראשונה - כליווי לירידת בן הזקונים,
ובשניה - כליווי לירידת צעיר הבנים.
בראשונה - ביד ישמעאל,
ובשניה - בשליחות ישראל.
מצא מי עוד עם לוט מורדות,
ובכל פעם היו לו למלוות נאמנות.
האמנם אלו הן הפעמים היחידות,
שאת פעמיו למצרים שם לוט?
ז. מתוך פרשתנו מתבררים,
על פרשת המכירה פרטים נוספים:
תגובת יוסף שבוישב לא סופרה,
ודברי ראובן, שבמקומם הוסתרו ע"י התורה.
התדע למצוא, בדיוק, היכן נשזרים
בפרשה שעברה אלו הדברים?
ח. תמיהה גדולה -
מדוע הרמת יד ורגל במצרים הוגבלה?
עיון באונקלוס יבהיר העילה
לזאת הפקודה וההגבלה.
ט. פעם בפרשה במשמר מושׂמים,
ופעם שניה - לעבדים - מתנדבים.
בראשונה - תשעה משחררים,
ובשניה - חוננים את עשרת החוזרים.
אחד נשאר - בשני המקרים.
י. לשון נופל על לשון
שתי מלים - בצליל דומות,
ובמשמעות - לגמרי שונות:
א. מלה אחת פירושה - ראשית,
והמלה האחרת - אחרית.
ב. פירוש הראשונה - סיום תקופה,
ומשמעות השניה – התעוררות משינה.
ג. הראשונה - הינה מתנה,
והשניה (בדיוק אותה מלה) - סעודה.
ד. הראשונה - השתהות והתעכבות,
והשניה - השתאות והשתוממות.
י"א. נער עברי יפה וחכם,
מארצו לוקח ולא רוחם.
החפצים ברעתו
מביאים להשלכתו.
מבור ניצל ועולה לגדולה,
כפותר חלומות מלך - נתגלה.
רוחו הנפעמת של המלך נרגעת,
ולבכיר היועצים מתמנה - נבון הדעת.
נער זה שגדולות פועל,
פעמיים מופיע בתולדות ישראל:
בראשונה - בחצר מלך
הבית השני של פיוט החנוכה,
ובשניה - בחצר מלך
הבית השלישי של פיוט ההדלקה!
י"ב. מספר שנות השיעבוד והצרות
בפרשתנו נרמזות ונאמרות.
זאת, חז"ל לנו מורים.
היכן ובפי מי מושמים הדברים?
י"ג. מי הוא האחד
שמבן זוגו הופרד?
שלישי הוא בחבורה,
של קבוצת העשרה.
י"ד. מי הוא המצטנע ש"בלעדי" – אומר,
ובעקבות זאת ב"בלעדיך" – נתבשר?
תשובות
א. גניבת הטרפים מלבן (פרק ל"א) וגניבת הגביע מיוסף (פרק מ"ד), לבן הוא הסבא של יוסף.
ב. אשת פוטיפר מעלילה על יוסף והוא ניתן בבית הסוהר.
יוסף מאשים את האחים שריגלו ונותנם במשמר.
יוסף מאשים את בנימין בגניבת הגביע ורוצה לקחתו לעבד.
ג. "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו" (מ"ב, כ"א).
ד. יוסף (בראשית מ"א).
מרדכי היהודי (אסתר ו-ט).
ה. קיבוץ האוכל בשנות השובע (בראשית מ"א).
קיבוץ הנערות למלך האחשוורוש (אסתר ב').
ו. "והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נושאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה" (ל"ז, כ"א).
"קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים" (מ"ג,י"א).
בפרשת לך-לך מסופר שאברהם ירד למצרים ולוט גם ירד עמו, וכמו שכתוב כשחזרו ממצרים "ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה" (י"ג, א).
ז. (מ"ב, כ"א-כ"ב).
ח. תרגום אונקלוס מ"א,מ"ד- "ובר ממימרך לא ירים גבר ית ידיה למיחד זין וית רגליה למרכב על סוסיא בכל ארעא דמצרים", תרגום- חוץ מפקודתך לא ירים אדם את ידו לקחת כלי מלחמה ואת רגלו לרכוב על סוס בכל ארץ מצרים.
ט. יוסף שם את האחים במשמר, לאחר שלושה ימים משחררם ומשאיר את שמעון (מ"ב, מ"ז).
לאחר שהתגלה הגביע באמתחת בנימין יהודה מציע ליוסף שכל האחים יהיו עבדים, ויוסף אומר שיחזרו לארצם ובנימין ישאר עבד (מ"ד, ט"ז).
י. א- "ותכלינה" (מ"א, נ"ג)
"ותחלינה" (מ"א, נ"ד).
ב- "ויהי מקץ" (מ"א, א)
"ויקץ פרעה" (מ"א, ד).
ד- "התמהמהנו" (מ"ג, י)
"ויתמהו" (מ"ג, ל"ג).
י"א. יוסף בחצר פרעה (שמות מ"א).
דניאל בחצר מלך בבל (דניאל ב').
י"ב. יעקב אומר "רדו שמה ושברו לנו משם" (מ"ב, ב') וברש"י- רמז למאתים ועשר שנים שנשתעבדו למצרים כמנין רד"ו.
י"ג. לוי, השלישי שבשבטים. "ויפתח האחד את שקו" (מ"ב, כ"ז) וברש"י- הוא לוי שנשאר יחיד משמעון זוגו.
י"ד. יוסף "בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה" (מ"א, ט"ז), "ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים (מ"א, מ"ד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
