ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סז: תחילת פרק כלל גדול – סט. 6+)
חלק א – למה כתוב "כלל גדול"?
הגמרא משווה 4 מקומות בהם כתוב כלל גדול או כלל:
|
| אצלנו – כלל גדול אמרו בשבת. (ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו..."). | שביעית ז,א – כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה וממין הצובעים ואינו מתקיים בארץ, יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור. | מעשרות א,א - כלל אמרו במעשרות: | פאה ד,א – כלל אמרו בפאה: כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה. |
|
| (ובמשנה בעה: - "ועוד כלל אחר אמרו..."). | ובמשנה אח"כ – "ועוד כלל אחר אמרו...". | בר קפרא גורס – גדול. בהמשך המשנה – "ועוד כלל אחר אמרו" |
|
| 1. "גדול" כשאח"כ יש כלל נוסף | מובן | מובן | לרבנן – לא מובן. לבר קפרא מובן. |
|
| 2. רי"ס בר"א | אבות ותולדות | אבות ותולדות | לבר קפרא קשה. |
|
| 3. לפי החומרא | שבת חמורה משביעית – ששייכת גם במה שהיה תלוש לפני שבת. | שביעית חמורה ממעשר, שקדושת שביעית שייכת גם במאכל בהמה. | מעשר חמור כי שייך גם בתאנים וירקות. | (אין פאה ב: 1. תאנים – כי אין לקיטתו כאחת (באותו זמן). 2. ירק – אינו מכניסו לקיום. |
חלק ב – כמה חטאות חייב שוכח
א. ביאור המשנה:
עשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה:
(בשיעור המוקלט תיארנו את שלושת ההבנות במקרה א, ואחר כך הבאנו שני דיונים על מקרה א: הראשון הוא החלק המודגש כאן בירוק, השני הוא סעיף ב להלן).
|
| א. שכח עיקר שבת | ב. יודע עיקר שבת | ג. יודע שהוא שבת | |
| הדין | 1 | 1 על כל שבת | 1 על כל מלאכה (אך לא לכל שבת). | |
|
| A. תינוק שנשבה | B. הכיר ושכח |
|
|
| רב ושמואל 1 | 1 | על כל שבת | דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (אB)? תשובה - כתבו! ("יודע עיקר שבת" – שידע בילדותו). | דחייה - למה לא כתבו את המקרה הקודם (ב)?
|
| רב ושמואל 2 | 1 אפילו כאן חייב. | 1 |
|
|
| רי"ח ור"ל | 0 | 1 |
|
|
ב. המחלוקת לגבי תינוק שנשבה
הכיר ושכח – 1.
תינוק שנשבה – רב ושמואל – חייב,
רי"ח ור"ל – פטור.
- A.מיתיבי מברייתא שמביאה דוגמא לשוכח עיקר שבת מתינוק שנשבה:
רבנן – חייב – כרב ושמואל.
מונבז – פטור – תשובה – כרי"ח ור"ל.
- B.סברת מונבז -
יש קשר בין מזיד לשוגג, ולכן גם שוגג צריך ידיעה מסוימת.
למה יש קשר:
- 1.בברייתא – (גז"ש) שניהם נקראים "חוטא".
- 2.בגמרא – (דרשה/היקש) – (במדבר טו, כט-ל) - הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְקֹוָק הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:...".
ורבנן – הפרשייה מדברת על ע"ז, שבה יש בשוגג חטאת ובמזיד כרת,
כך גם בשאר עבירות שיש במזיד כרת, יש בשוגג חטאת.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
