ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- ליקוטים א
- כהנים ומצוות התלויות בארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
הואיל ועסקנו במתנות שנותנים לכהן מבעלי חיים, נזכיר בקצרה גם את המתנות שנותנים לכהן לאחר שחיטת הבהמה, שנאמר (דברים יח, ג): "וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה, ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה". וזאת כדי שיוכלו הכהנים להתפנות לעבודת ה'.
האיברים החייבים בנתינה
הזרוע היא שני הפרקים העליונים של הרגל הימנית הקדמית של הבהמה, הלחיים הם שני הלחיים של הבהמה כולל הלשון, והקיבה כוללת מה שבתוכה ועליה. את כל זה צריך ליתן לכהן. נותנים המתנות מבהמות, היינו משור, כבש ועז, ולא ממיני חיות טהורות כדוגמת צבי ואייל, ולא מעופות. במתנות הללו אין קדושה, לפיכך יכולים הכהנים לאוכלם גם כשהם טמאים. ויכול הכהן לאכול המתנות בכל דרך שתערב עליו, ואם אין דרך בישול שעדיפה עליו, יאכלם בצלי וחרדל, שכך רגילים המלכים לאכול, וזו דרך אכילה שתכבד את המתנות (שו"ע יו"ד סא, יב). ואם אינו צריך את הבשר לאכילתו, יכול ליתנו למי שירצה או למוכרו (שם יג).
איזה כהן זכאי במתנות
מלכתחילה יש לתת את המתנות לכהן תלמיד חכם, שכן כל עניין המתנות הוא כדי לסייע להם כדי שיוכלו להתחזק בלימוד התורה. אם אין שם כהן תלמיד חכם יכול לתת המתנות לכהן עם הארץ (שו"ע סא, ז). המצווה מוטלת על הישראלים שיתנו מתנותיהם לכהנים, אבל כהן ששחט את בהמתו פטור מנתינת המתנות. וכן ישראל הנשוי לבת כהן פטור מנתינת מתנות 1 (שו"ע יו"ד סא, ח). ופטור הכהן מנתינת המתנות הוא דווקא כאשר הכהן שוחט לעצמו, אבל אם הוא רגיל לשחוט ולמכור בבית המטבחיים, חובה עליו לתת את המתנות לכהן אחר (שו"ע יו"ד סא, כד, חולין קלב, ב, לרש"י מדאורייתא, לתוס' מדרבנן). לגבי הלוויים הסתפקו חכמים אם הם בכלל "העם זובחי הזבח" שחייבים לתת המתנות. וכיוון שהוא ספק של ממון, הכלל הוא ש"המוציא מחבירו עליו הראייה", וכיוון שאין הכהנים יכולים להוכיח שהלוויים מחויבים לתת המתנות, אינם צריכים לתת (חולין קלא, א; שו"ע יו"ד סא, כג).
פרטי המצווה
קיום המצווה בפועל מוטל על השוחט, שהוא צריך לטרוח ולתת המתנות לכהן, אלא שעליו לשאול את הבעלים לאיזה כהן ברצונו לתת (שו"ע יו"ד סא, כח). ואין לכהן לחטוף את המתנות, או לבקשם מאת השוחטים, אלא אם יתנו לו דרך כבוד - יטלם (שו"ע סא, יא), וכן צריכים הישראלים שלא לחלק את המתנות לחלקים קטנים, כדי שיתנו לכל כהן מתנה חשובה (שם ט'). אם אין שם כהן, יעריכו את שווי המתנות, והישראל יאכלם, ואח"כ יתן את דמי שוויים לכהן. וזאת כדי שהכהן לא יפסיד מתנותיו, שאם לא היו אוכלים את המתנות מיד היו מתקלקלות ונפסדות (שם י'). במקום שרגילים לשחוט את הבהמות אצל גוי, כדי שאם תימצא הבהמה טרפה תהיה שייכת לגוי ואם כשרה ליהודי, אין צריך להפריש את המתנות, כיוון שהגוי שותף בבהמות, וכל בהמה יתכן ותהיה שלו אם תימצא טריפה (שו"ע סא, כה).
נחלקו הפוסקים אם חייבים להפריש מתנות לכהן גם בחוץ לארץ. לדעת הרבה פוסקים דין המתנות שווה לתרומות ומעשרות, וכשם שאין מפרישים תרומות ומעשרות בחוץ לארץ, כך אין צריכים לתת מתנות בחוץ לארץ (רש"י, תוס', המאור, מהר"ם מרוטנבורג, רשב"א). אבל מפשט הגמרא וכן דעת כמה ראשונים, חייבים להפריש מתנות גם בחוץ לארץ. ולדעתם אין להשוות דין תרומות ומעשרות הנוגע לפירות הגדלים בקרקע שחיובם קשור בארץ, למתנות מבהמה שאינה גדלה בקרקע, לפיכך מצוותה בכל העולם (רמב"ם הל' בכורים ט, א). למעשה המנהג הרווח בחוץ לארץ שלא לתת המתנות לכהן (שו"ע סא, כא). ואע"פ כן היו מגדולי ישראל שהידרו במצווה ונתנו מתנות בחוץ לארץ, וכן נהג בעל תשובות חתם סופר (יו"ד שא).
^ 1 להלכה ניתן לתת המתנות לבת כהן הנשואה לישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
