ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
- ספריה
- ליקוטים א
- כהנים ומצוות התלויות בארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
הואיל ועסקנו במתנות שנותנים לכהן מבעלי חיים, נזכיר בקצרה גם את המתנות שנותנים לכהן לאחר שחיטת הבהמה, שנאמר (דברים יח, ג): "וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה, ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה". וזאת כדי שיוכלו הכהנים להתפנות לעבודת ה'.
האיברים החייבים בנתינה
הזרוע היא שני הפרקים העליונים של הרגל הימנית הקדמית של הבהמה, הלחיים הם שני הלחיים של הבהמה כולל הלשון, והקיבה כוללת מה שבתוכה ועליה. את כל זה צריך ליתן לכהן. נותנים המתנות מבהמות, היינו משור, כבש ועז, ולא ממיני חיות טהורות כדוגמת צבי ואייל, ולא מעופות. במתנות הללו אין קדושה, לפיכך יכולים הכהנים לאוכלם גם כשהם טמאים. ויכול הכהן לאכול המתנות בכל דרך שתערב עליו, ואם אין דרך בישול שעדיפה עליו, יאכלם בצלי וחרדל, שכך רגילים המלכים לאכול, וזו דרך אכילה שתכבד את המתנות (שו"ע יו"ד סא, יב). ואם אינו צריך את הבשר לאכילתו, יכול ליתנו למי שירצה או למוכרו (שם יג).
איזה כהן זכאי במתנות
מלכתחילה יש לתת את המתנות לכהן תלמיד חכם, שכן כל עניין המתנות הוא כדי לסייע להם כדי שיוכלו להתחזק בלימוד התורה. אם אין שם כהן תלמיד חכם יכול לתת המתנות לכהן עם הארץ (שו"ע סא, ז). המצווה מוטלת על הישראלים שיתנו מתנותיהם לכהנים, אבל כהן ששחט את בהמתו פטור מנתינת המתנות. וכן ישראל הנשוי לבת כהן פטור מנתינת מתנות 1 (שו"ע יו"ד סא, ח). ופטור הכהן מנתינת המתנות הוא דווקא כאשר הכהן שוחט לעצמו, אבל אם הוא רגיל לשחוט ולמכור בבית המטבחיים, חובה עליו לתת את המתנות לכהן אחר (שו"ע יו"ד סא, כד, חולין קלב, ב, לרש"י מדאורייתא, לתוס' מדרבנן). לגבי הלוויים הסתפקו חכמים אם הם בכלל "העם זובחי הזבח" שחייבים לתת המתנות. וכיוון שהוא ספק של ממון, הכלל הוא ש"המוציא מחבירו עליו הראייה", וכיוון שאין הכהנים יכולים להוכיח שהלוויים מחויבים לתת המתנות, אינם צריכים לתת (חולין קלא, א; שו"ע יו"ד סא, כג).
פרטי המצווה
קיום המצווה בפועל מוטל על השוחט, שהוא צריך לטרוח ולתת המתנות לכהן, אלא שעליו לשאול את הבעלים לאיזה כהן ברצונו לתת (שו"ע יו"ד סא, כח). ואין לכהן לחטוף את המתנות, או לבקשם מאת השוחטים, אלא אם יתנו לו דרך כבוד - יטלם (שו"ע סא, יא), וכן צריכים הישראלים שלא לחלק את המתנות לחלקים קטנים, כדי שיתנו לכל כהן מתנה חשובה (שם ט'). אם אין שם כהן, יעריכו את שווי המתנות, והישראל יאכלם, ואח"כ יתן את דמי שוויים לכהן. וזאת כדי שהכהן לא יפסיד מתנותיו, שאם לא היו אוכלים את המתנות מיד היו מתקלקלות ונפסדות (שם י'). במקום שרגילים לשחוט את הבהמות אצל גוי, כדי שאם תימצא הבהמה טרפה תהיה שייכת לגוי ואם כשרה ליהודי, אין צריך להפריש את המתנות, כיוון שהגוי שותף בבהמות, וכל בהמה יתכן ותהיה שלו אם תימצא טריפה (שו"ע סא, כה).
נחלקו הפוסקים אם חייבים להפריש מתנות לכהן גם בחוץ לארץ. לדעת הרבה פוסקים דין המתנות שווה לתרומות ומעשרות, וכשם שאין מפרישים תרומות ומעשרות בחוץ לארץ, כך אין צריכים לתת מתנות בחוץ לארץ (רש"י, תוס', המאור, מהר"ם מרוטנבורג, רשב"א). אבל מפשט הגמרא וכן דעת כמה ראשונים, חייבים להפריש מתנות גם בחוץ לארץ. ולדעתם אין להשוות דין תרומות ומעשרות הנוגע לפירות הגדלים בקרקע שחיובם קשור בארץ, למתנות מבהמה שאינה גדלה בקרקע, לפיכך מצוותה בכל העולם (רמב"ם הל' בכורים ט, א). למעשה המנהג הרווח בחוץ לארץ שלא לתת המתנות לכהן (שו"ע סא, כא). ואע"פ כן היו מגדולי ישראל שהידרו במצווה ונתנו מתנות בחוץ לארץ, וכן נהג בעל תשובות חתם סופר (יו"ד שא).
^ 1 להלכה ניתן לתת המתנות לבת כהן הנשואה לישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










