ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מעלת הגברים והשכל
השכל הוא המייחד את האדם מכל בעלי החיים. על ידי השכל האדם מסוגל לחקור, להגיע למסקנות, לתכנן את פעילותו וליצור שינויים משמעותיים בעולם. על ידי השכל בני האדם מסוגלים לשתף פעולה, להתארגן כציבור ולהגיע להישגים עצומים. לכן, השכל הוא המנהיג את האדם ואת החברה. על ידו נקבעים העקרונות, היסודות, שעליהם מושתתים החיים האנושיים. מבחינה זאת השכל הוא כללי, ואילו הרגש הוא פרטי - כפי ההתרשמות האישית, ולא כפי שהכללים והעקרונות מחייבים. השכל נותן לכל רעיון הגדרה כללית קבועה, וכאשר אותם הרעיונות נקלטים ברגש הרי הם מתפצלים לאין ספור גוונים, לפי תכונתו האישית של כל אדם, ואף באותו אדם הרעיונות נקלטים בגוונים שונים לפי מצב רוחו המשתנה.
הביטוי למעלת הגברים במצוות התורה
על פי זה אפשר להבין את מעלתה של מצוות תלמוד תורה, שהיא מתקיימת על ידי השכל. על ידי הלימוד המדוקדק והחקרני מתבססת התפישה השכלית התורנית, שעל פיה אפשר להנהיג את העולם ולתקנו. זה גם עניינן של מצוות עשה שהזמן גרמן, שהן מעלות על נס באופן ממוקד רעיונות חשובים, שלאורם עם ישראל צריך ללכת. קריאת שמע, למשל, מזכירה את יסודות התורה והאמונה; הציצית, שמצוותה ביום, מזכירה דרך הבגד את כל המצוות ומעוררת לזהירות מיצר הרע; וכך כל המצוות שהזמן גרמן מעלות על נס ערכים תורניים שצריכים לכוון את חיינו.
על כן ההנהגה נתונה יותר בידי הגברים - המלכות, הדיינים, השופטים, השוטרים ואנשי הצבא. ואמרו חז"ל: "אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה" (אליהו רבה י; ילקוט שמעוני שופטים מב).
מעלת הנשים והרגש
לעומת זאת, הרגש המקבל והמתרשם מסוגל לקלוט את האמונה ביותר טבעיות וחיוניות. מצד זה האשה קרובה יותר לעניין האלוקי, ומצד זה היא יותר כללית. שכן מתוך ההופעה האלוקית הכללית שמחייה את העולם נמשכות כל ההגדרות העקרוניות שהשכל מברר ומגדיר. מעלה זו שבאשה נעוצה בחומר שממנו נוצרה. האדם נוצר מהעפר, והאשה מחומר מעודן יותר - מצלעו, וכיוון שהחומר שממנו נבראה האשה משובח יותר, היא יכולה באופן טבעי לקלוט יותר את העניין האלוקי. האינטואיציה הנשית קרובה יותר לאמונה, ולכן גם בלי התיווך של בירורים שכליים תורניים, ובלי התיווך של מצוות ממוקדות שהזמן גרמן, יכולות הנשים להתקשר באופן עמוק לתורה ולמגמתה. ואילו הגברים נזקקים ללימוד התורה ולמצוות שהזמן גרמן כדי לבסס בקרבם את ההתקשרות לאמונה ולתורה.
מעלת הנשים מתגלה בשעות גדולות
וכן אנו מוצאים שבכל האירועים הגדולים שאירעו לעם ישראל, הנשים קדמו לבחור בדרך האמונה יותר מאשר הגברים. כפי הנראה, הניתוח השכלי הגברי מספיק למצב רגיל, אולם במקום שבו צריך יותר שאר רוח, יש צורך בתכונות הנשיות. "דרש רבי עקיבא: בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים" (ילקוט שמעוני תהלים תשצה, וע' רש"י שמות לח, ח). במתן תורה היתה הפנייה אל הנשים תחילה (רש"י שמות יט, ג, עפ"י חז"ל). וכן היחס לכבוד תורה נלמד על ידי אשה (להלן ז, א). ואף הגברים לומדים תורה בזכות הכרתן העמוקה של הנשים (ע' ברכות יז, א, ולהלן ז, א). ונשים לא חטאו בחטא העגל ובחטא המרגלים. ועל העתיד אמרו: "אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור" (מדרש זוטא רות ד, יא).
קליטת האמונה ותורת אמך
אותה תכונה המאפשרת לאשה לקלוט ולקבל את העניין האלוקי, מאפשרת לנשים לקלוט את היסודות הגבריים ולממש אותם בחיים. הגברים מסוגלים להגדיר טוב יותר את הרעיון, אבל הנשים מסוגלות יותר לממשו בחיים. תחילת יצירת הוולד אצל הגבר, אבל האשה מפתחת אותו ברחמה, מולידה ומיניקה ומגדלת אותו בפועל. לכן הנשים הן עיקר הבית, והן שזוכות לעסוק יותר באידיאל הגדול של בניית המשפחה.
אולי לכן, כאשר מדברים על כלל העברת המסורת הישראלית נאמר (משלי א, ח): "אל תיטוש תורת אמך", שהיסוד הראשון בחינוך הוא בניית הקשר הטבעי הכללי עם הקב"ה ותורתו, תכונה שבולטת יותר אצל הנשים. לעומת זאת, הדרכת האבות ממוקדת וגם מייסרת - "שמע בני מוסר אביך", מפני שקליטת החינוך מהאבות היא יותר מלאכותית.
לשון נקבה בלשון הקודש
מעלת האשה באה לידי ביטוי גם בלשון הקודש, שהדברים הכלליים מבוטאים בלשון נקבה: חדשות, נפלאות, נצורות, נשגבות. גם האמונה, התורה, המצוות, התפילה, הסגולה, היהדות, הכהונה והמלוכה בלשון נקבה. וזאת כאמור מפני שהטבע הנשי קרוב יותר לאלוקיות (שיחות הרצי"ה בראשית ע' 77).
סדר גילוי מעלות האיש והאשה
מתחילה צריכה להיות הכרה בערכה של התורה ותלמודה, ובערכן של המצוות שהזמן גרמן, שהן מאירות את חיי היום יום. תפקידם של הגברים להיות אחראים לשמירת הערכים הכלליים הבאים לידי ביטוי במצוות הללו, ולהכריז עליהם בפומבי בזמנים קבועים, כפי מצוות התורה. ומתוך ההכרה בערך התפקיד הגברי, יכולות הנשים להמשיך את האור שבמצוות הללו אל כל רבדי החיים.
במבט ראשון נראה מעמדם של הגברים גבוה ממעמדן של הנשים. הגברים יותר מנהיגים ומשפיעים ואילו הנשים יותר מקבלות ומושפעות.
אולם ככל שמתבוננים לטווח ארוך יותר, כך נמצא כי ההשפעה הנשית הולכת וגוברת. וכך מספרים חז"ל (בראשית רבה יז, ז): "מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת, ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום. עמדו וגרשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הווי שהכל מן האשה".
האיש בולט יותר בצדדיו האנושיים, השכל הוא שיא האנושיות. אולם האשה בולטת יותר בקליטתה את העניין האלוקי. ולכן, אע"פ שהבעל מצווה ללמוד תורה ולקבוע את הערכים, היחס הכללי אליהם מושפע יותר מהאשה, וצדקנותה - או להפך, רשעותה - מקרינים על בעלה. ולכן אם היא צדקת, והיחסים ביניהם טובים, מסתבר שבסוף גם בעלה יהיה צדיק; ואם היא מרשעת - מסתבר שבסוף גם בעלה יהיה רשע.
לעתיד לבוא תתגלה מעלת האשה
וכך רמוז בחכמת הנסתר, שבתחילה מתגלה יותר מעלתו של הגבר אולם בעתיד תתגלה יותר מעלתה של האשה, כפי שרמוז בפסוק (ירמיהו לא, כא): "כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר". בעולם הזה מבטנו חיצוני, ולכן מעלתו של האיש הלומד והמנהיג גבוהה ממעלתה של האשה. אולם לעתיד לבוא המבט יהיה יותר עמוק, ואז תתגלה מעלתה של האמונה והקליטה האינטואיטיבית, עד שמעמד האיש והאשה יהיה שווה. ובעולם הבא תתגלה כל כך מעלתה של האמונה והקליטה האלוקית, עד שמעמד האשה יהיה גבוה ממעמד האיש. ואמנם גם אז יהיה מקום וצורך בלימוד ובהגדרות שכליות, אלא שהקליטה הרגשית, הנשית, תהיה חשובה יותר.
אפשר לומר שלאחר חטא אדם הראשון וכניסתו של יצר הרע לתוך האדם, קשה יותר לסמוך על האינטואיציה ועל הרגשות הטבעיים, ועיקר ההתמודדות עם היצר הרע נעשית על ידי הדרכתו של השכל, שצריך לשלוט על הרגש ולהנהיגו. אולם ככל שהעולם יתוקן, ותימלא הארץ דעה את ה', יהיה פחות חשש שמא הרגש הטבעי יתפרץ באופן מוטעה והרסני, והמעצורים על גילויו של הרגש יוסרו, ומעלתו תתגלה, ועימו מעלתה של האשה.
העתיד לבוא גנוז בנשמה
ואין לומר שהעולם הבא רחוק ואינו קשור ומשפיע כלל על חיינו, מפני שגם היום הוא גנוז בעומק פנימיותינו. הנפש החיצונית כנגד העולם הזה, הרוח הפנימית כנגד העתיד לבוא, והנשמה היותר פנימית כנגד העולם הבא. ולכן גם היום, ככל שמעמיקים יותר רואים יותר את השפעתה של האשה. אולם הסדר הוא שמתוך הענוותנות של האשה לקבל את מעלת האיש והשפעתו, יכולה האישה לגלות יותר ויותר את מעלתה.
זהירות מפמיניזים בוסרי
כפי הנראה אנו מתקרבים לעתיד לבוא, בו מעלת האשה תתגלה יותר כלפי חוץ. ניצני גאולה מופיעים, קול התור נשמע בארצנו. טכנולוגיה מפותחת מקלה על עבודות הבית, נשים פנויות יותר ללימודים. אולם כמו בכל דבר צמיחה חדשה, בתחילה גדלים פירות בוסר, ורק אחר שלב נוסף של הבשלה הפירות נעשים טעימים. אוכלי הבוסר עלולים לשלם מחיר אישי ומשפחתי כבד. אחריהם יבואו החכמים שילמדו מניסיונם וידעו כיצד לאכול מהפירות בהיתר, לתפארת התורה העם והארץ.
--------------------------
פורסם גם במדור "רביבים" בעיתון "בשבע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
