ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קכה: 8- עד קכו: סוף פרק כל הכלים)
דומה לבונה
חלק א – פקק החלון
פקק החלון –
ר"א – קשור + תלוי.
רבנן – בכל מקרה מותר.
א. האפשרויות בדעת רבנן:
אפשרות א – קשור אך לא תלוי.
אפשרות ב – לא קשור ולא תלוי.
A. חיפוש בתנאים:
- 1.משנה בעירובין - נגר הנגרר, במדינה
לא קשור (="מונח") – אסור.
ת"ק – קשור + תלוי (נגרר אסור),
ר"י – קשור ("נגרר").
- 2.ברייתא - קנה לנעילה במזוזה
ת"ק – קשור + תלוי,
רשב"ג – לא קשור ולא תלוי.
- 3.סתם משנה בדף קנז – מעשה שפקקו חלון בחרס לא קשור.
B. באמוראים, מי הם רבנן במשנתנו:
ר' אבא-רב כהנא – (2) רשב"ג (לא קשור),
רבה בב"ח-רי"ח, ר' יהושע ב"א-עולא – (1) ר"י (קשור ולא תלוי).
(קכו. 3-)
ב. להלכה + בעיית מוקצה
- 1.רב אסי-רי"ח – כרשב"ג, שגם בלא קשור ולא תלוי.
[אך מבחינת מוקצה, רי"ח דורש שתהיה "תורת כלי" (במשנה שנראה בחלק ב), ואילו לרשב"ג מספיק להכין את הכיסוי במחשבתו]. - 2.ר' יצחק נפחא – כר"א (קשור + תלוי, כסתם משנה של נגר הנגרר (אביי)).
- 3.מקשה רב עמרם – כרשב"ג, כסתם משנה בדף קנז, וזה עדיף על המשנה בנגר, כי יש בה מעשה.
ג. רבה בב"ח - סברת המחלוקת (סוף קכה:)
המחלוקת בהוספה ארעית על בנייה אסורה:
למשל - הוספה על גג של אוהל ארעי, או הוספה על מחיצה של מבנה קבע (קיר), כמו במשנתנו – הוספת פקק לחלון.
ר"א – אסור (אא"כ קשור + תלוי, שאז לא נחשב שמוסיף כי זה כבר היה).
רבנן – מותר להוסיף.
לכאורה משמע שמותר לגמרי,
אך רי"ח לשיטתו שצריך קשור, לכן מסביר הגר"א שבלא קשור זה נראה כהוספה של קבע.
חלק ב – כיסויי הכלים
א. רב אסי-רי"ח – צריך תורת כלי, אחרת זה מוקצה.
רש"י – שמשמש לעוד משהו.
תוס' – שהוכן לשימוש במעשה (קטן?).
ב. בית אחיזה -
(כיון שיש תורת כלי, הצורך בבית אחיזה הוא מצד בונה), וזה תלוי:
בכלים – לא צריך (אין בנייה בכלים או שאין "דומה לבניין" בכלים)
בבור בקרקע – צריך, אחרת נראה כבונה.
באמצע - בכלי שמחובר לקרקע: ת"ק – צריך בית אחיזה, ר' יוסי – לא צריך.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
