ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השיר שמקורו במסכת תענית, "משנכנס אדר מרבים בשמחה", המושר בשמחה רבה בקרב תלמידי ישראל, משמש כהמנון חודש אדר. אולם שמחת תלמידי ישראל בחודש זה מהווה לעיתים מקור לדאגה אצל המחנכים. אני נזכר בשלט גדול שהתנוסס בבוקרו של ראש חודש אדר: "פורים בפתח – ראש הישיבה במתח". רבות תמהתי: מנין לבלגן בפורים? ובמילים אחרות, מהו המקור להתרת הרצועה בפורים?
להבנת עניינו העמוק של פורים נלך בדרכו של הרב משה חיים חרל"פ זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב ורבה של שכונת 'שערי חסד' בירושלים.
סוגיה יסודית בפורים היא חיוב ה'בסומי', כמאמר רבא במסכת מגילה. טעם ההתבסמות הוא כאמור במגילה "לעשות אותם ימי משתה ושמחה", אולם נוספו לו טעמים רעיוניים שונים. הרב חרל"פ קובע: "טעם ההתבשמות בפורים היא כדי שתסתלק הדעת התחתונה ותשרה הדעת העליונה" (מי מרום חלק יג, עמ' רצו-רצז). מהי דעת עליונה? מלמדנו הרב י"ד סולובייצ'יק במאמר נפלא שכותרתו: "הר סיני שעתם היפה ביותר של ישראל", שאמירת "נעשה ונשמע" במעמד הר סיני גילתה את האני האמיתי והפנימי של עם ישראל החפצים בתורה.
רבא, בעל המימרא "מחייב איניש לבסומי בפוריא", יוצר זיקה בין פורים למעמד הר סיני. בהקשר לכפיית ההר כגיגית אומר רבא: "אף על פי כן הדור קיבלוה בימי אחשורוש, דכתיב 'קיימו וקיבלו היהודים' - קיימו מה שקיבלו" (שבת פח.). אכן כתוב במגילה "קיימו וקיבלו" ויש בזה דמיון לנעשה ונשמע, אבל מהו הקשר הרעיוני בין הדברים?
מלמדנו המהר"ל מפראג שפורים הוא יום טוב הראשון שאינו מן התורה, יום זה תוקן על ידי חכמים. העובדה שעם ישראל אינו מסתפק בציוויים מן התורה, אלא מוסיף עליהם את דיני תורה שבעל פה, מהווה ראיה שקבלת התורה היא מרצונם ולא רק מכפייה. הרב חרל"פ מגדיר זאת בלשונו: "פורים הוא יום הבחינה על כך שקיבלנו את התורה ברצון ללא אונס כלל, וכלל הוא שכל דבר המותאם לרצון ואין בו מן האונס, אין לו הפסק לעולם". לאמור: ההבדל בין עבודת ה' הנובעת מכפייה לעבודה הנובעת מרצון מתבטא ביחסו של העושה למעשה. אם עשיית המצוות היא מהותית לו, אזי הוא יקיים את רצון ה' בכל מצב; לעומת זאת, אם הוא מקיים מכורח אזי ברגע שאין כפייה הוא לא יקיים את רצון ה'.
לאור זאת, מסביר הרב חרל"פ את התרת הרצועה בפורים: "לזאת מתירים אנו בפורים את כל מאסרי הגוף, ומניחים לגוף לנהוג באופן טבעי, ובזה נבחן, אם גם אז לא נבעט בשום דבר קודש ולא נימשך אחרי הוללות חומרנית, הרי זה עד נאמן שאמנם קבלתנו היתה ברצון". המבחן עד כמה התורה היא חלק מהותי מהאדם, עד כמה יש בו "דעת עליונה", נערך בפורים בשעה שהאדם לוגם מן היין ומשחרר את מאסרי גופו ודעתו התחתונה. ובלשון אחר: כאשר הוא מוריד את התחפושת שהוא עוטה כל השנה – אז הוא נבחן.
מצינו אם כן שיש להתכונן לפורים כל השנה, והמוכן לפורים יכול לשחרר את מאסרי גופו, ומי שאינו מוכן יש לו להיזהר שלא יבוא לא לידי ניסיון ולא לידי בזיון ח"ו.
ונסיים בתפילתו של ר' נחמן מברסלב לשמחת פורים: "ואזכה להיות שמח בכל לב, ולשמח גם אחרים, לשמח כל ישראל עמך בשמחת פורים בחדווה רבה ועצומה מאוד מאוד, נגילה ונשמחה בישועתך בשמחה אמיתית באופן שיהיה לך לנחת ולרצון, ותקבל שעשועים גדולים משתייתינו ושמחותינו בפורים הקדוש. ונזכה גם עתה בכל שנה ושנה להנס הגדול והישועה הנפלאה של פורים, להכניע ולגרש ולעקור ולבטל מאיתנו קלפת המן עמלק וזוהמתו הגדולה ולמחות שמו וזכרו מן העולם, ולטהר עצמנו מזוהמתו בקדושה ובטהרה גדולה, ולהמשיך עלינו קדושת מרדכי ואסתר. ונזכה להמשיך שמחת פורים על כל השנה כולה, לשמוח תמיד בך בשמחה וחדווה רבה באמת. ועל ידי זה נזכה לקדושת וטהרת הפרה אדומה, ולקדושת פסח באמת. ונזכה להיות בשמחה תמיד, ויקוים בנו מקרא שכתוב: 'כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו'. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי (ליקוטי תפילות ב, לז).
הכותב הוא נשיא מכללת הרצוג-גוש עציון
פורסם בעיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
