ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- שיעורים נוספים
מהי גאולה, ומהו המקום לארבע לשונות הגאולה ? נראה שמהותה של הגאולה היא לא רק להיות בן חורין, משוחרר ולא משועבד, "להיות עם חפשי בארצנו", כי אם כך היה אין מקום לארבע לשונות של גאולה כי "והוצאתי", משמעותו, לא תהיה עבד אלא בן חורין, וכן ל "והצלתי" משמועות זהה, וכך שאר הלשונות. אם כן מדוע התורה כותבת את הגאולה בארבעה לשונות שונים, ומהי מהות הגאולה.
ברצוני להציג בפניכם פירוש מקורי ומעניין כתשובה לשאלות הללו. אשר כותרתו היא: "הקשר בין ארבע הפרשות לארבע הכוסות"
בתלמוד הירושלמי מסכת מגילה פרק ג הלכה ו' נאמר : " ר' לוי בשם ר' חמא בר חנינה אין מפסיקין בין פרה להחודש (כלומר קריאת פרשת החודש תמיד תהיה אחר שבת פרה ללא הפסק), א"ר לוי סימניהון דאילין פרשתא בין הכוסות הללו אם רצה לשתו' ישתה בין השלישי לרביעי לא ישתה" , וביארו שם הפרשנים שסימן לדבר הזה הוא, כשם שאסור להפסיק בין כוס שלישית וכוס רביעית מארבע כוסות בליל הסדר בשתיה או באכילה, כך לא יהיה הפסק בין פרשת פרה לפרשת החודש.
האם הסימן שנתן לנו רבי לוי בירושלמי הוא סימן ללא משמעות או שמא יש דברים בגו ?
ירמיהו הנביא בפרק פרק ט' מלמד אותנו מה רצון ה' : "כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו, כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה' עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ה' ".
וידוע מה שכתב הרמב"ם בספר מורה הנבוכים חלק שלישי פרק נד ד"ה ובעוד מקומות שיש בפסוק זה דרגות, העושר הוא חיצוני לאדם ולכן אין לו מה להתהלל בו, כמו כן גבורה היא דבר נרכש, שכל אחד יכול להיות גיבור אם יתאמן, ולכן גם בגבורה אין מה להתהלל, אמנם הגבורה יותר שייכת לאדם מאשר הרכוש, אך אינה חלק בילתי נפרד ממנו. חכמה לפי דברי הנביא היא גם דבר שאדם יכול לרכוש. מי שלומד נחשב לחכם, ואם כן אמנם חכמה היא יותר חלק באדם מגבורה אך עדיין איננה מהותו.
מהות האדם הם המידות, יראת שמים, ורק בזאת יתהלל המתהלל.
אם אדם מכיר בעובדה שלא העושר ולא הכח ולא החכמה הם התכונות שדורש ממנו הקב"ה, אלא "בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" הוא בן חורין אמיתי היודע מה תפקידו ומה מטרתו ולאן להפנות את המשאבים.
נראה שארבעת הפרשיות שקוראים בחודש אדר מסמלות את ארבעת הדברים הנ"ל, פרשת שקלים, מסמלת את הממון, לתת מחצית השקל לבית המקדש. לא בעושר יתהלל המתהלל כולם שווים כולם נותנים לבית המקדש תרומה זהה.
פרשת זכור מסמלת את הגבורה הניצחון במלחמה, לא בגבורה יתהלל המתהלל הניצחון הושג בסופו של דבר בהרמת הידים כלפי מעלה ושעבוד הלב לאבינו שבשמים.
פרשת פרה מסמלת את החכמה, גם החכם לא יתהלל בחכמתו, שהרי שלמה המלך החכם מכל אדם, לא הבין את פשרה של פרה אדומה.
אולם הפרשה האחרונה היא פרשת החודש, המצווה הראשונה של ישראל המסמלת את ההכנה ליציאת מצרים, אמונה בבורא עולם, וקבלת התורה היא התכלית.
אם נתבונן נראה אף אנחנו שבארבעת לשונות הגאולה באה התורה ללמד אותנו מהי הגאולה האמיתית, בשמות פרק ו' נאמר : "לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"
"והוצאתי" מסמל את הגאולה הפיסית, גאולה משעבוד הגוף לתת לאדם את גבורתו, לעצמו.
"והצלתי" אתכם מעבודתם, מבאר הרמב"ן שלא יהיו למס, גאולת הממון, לתת לעשיר את עושרו
"וגאלתי" כנגד החכמה, שיהיו פנויים ללימוד החכמה, שהרי נאמר שם "בשפיטם גדולים" וידוע שהמצרים השתמשו בחכמים שלהם לעשות את אותם להטים.
"ולקחתי" זוהי למעשה הגאולה האמיתית שהיא למעשה קבלת התורה וכדברי הרמב"ן שם.
ואם כן כשם שארבעת הפרשות שקוראים בחודש אדר מרמזות על הדרישה וההוראה מה ה' דורש מעימנו, כן גם רארבעת הכוסות בליל הסדר.
ועל כך קבע התלמוד הירושלמי שכשם שאין מפסיקים בין כוס שלישית לרביעת, דהיינו לפי דברינו הנ"ל, יש להשתמש בחכמה רק לצורך ידיעת ה' ויראתו, כך גם לא יפסיקו בין פרשת פרה , לפרשת החודש.
יהי רצון שנזכה כולנו במהרה לבניין בית המקדש ונאכל מן הפסחים והזבחים אמן.
בברכת כל טוב סלה
משה פנחס ליפשיץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
