ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הלכות ערב פסח
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תנור – יש להפסיק להשתמש בו 24 שעות. לאחר מכן יש לפרק את הדלתות והאטמים. להוציא את הפירורים מכל התנור, כולל החריצים וצירי הדלתות. כאשר האטמים פגומים יש להחליפם בחדשים. יש לעשות ניקוי לכל התנור בחומר פוגם, כגון: מסיר שומנים. לאחר מכן יש להפעיל את התנור על חום גבוה למשך חצי שעה (כאשר אותו תא משמש גם לגריל, צריך חצי שעה בחום של הגריל וחצי שעה בחום התנור עליון ותחתון).
אין להכשיר תבניות לפסח.
רשת שהתבניות מונחות עליה אפשר להכשיר בתוך התנור בזמן הכשרת התנור. רשת שצולים עליה צריכה ליבון חמור, לכן אין להשתמש בפסח.
כיריים – יש לעשות ניקוי יסודי בחומר פוגם, כולל כפתורי ההפעלה. יש לערות מים רותחים על תחתית הכיריים. החצובות צריכות ליבון קל. לאחר מכן יש לכסות בנייר אלומניום את החצובות ותחתית הכיריים. כאשר אפשר לעשות ליבון חמור, לא צריך לכסות בניר אלומניום.
כיריים חשמליות – יש לעשות ניקוי יסודי בחומר פוגם, כולל לכפתורי הפעלה. לאחר מכן יש להפעיל את הכיריים על חום גבוה במשך חצי שעה. יש לערות מים רותחים על המשטח סביב הכיריים ולכסות את המשטח בנייר אלומניום.
כיריים מגנטיות (אינדוקציה) - יש להפסיק להשתמש בו 24 שעות. יש לנקות באופן יסודי בחומר פוגם, כולל לכפתורי הפעלה. לאחר מכן להניח סירים על הכיריים ולהפעיל במשך חצי שעה. לאחר מכן לערות מכלי ראשון על כל המשטח.
מיקרוגל - יש להפסיק להשתמש בו 24 שעות. יש לנקות באופן יסודי בחומר פוגם לכל הדפנות הפנימיות. את הצלחת יש להגעיל או לערות עליה מכלי ראשון. לאר מכן יש להרתיח כוס עם מי סבון בפנים ולתת למים לגלוש.
החימום בפסח עצמו יעשה בתוך קופסה או שקית חיצונית סגורה.
מדיח כלים – יש לפרק את כל החלקים, כולל המתזים. יש לנקות באופן יסודי בחומר פוגם את כל החלקים, כולל הדפנות הפנימיות. צריך להחליף את הסלסילות. כאשר הן ממתכת אפשר להגעיל אותן.
שיש - יש לכסותו לאחר הכשרתו ברותחים. כאשר הכיסוי אטום מספיק רק לנקות את השיש.
מקרר - יש לנקותו מפרורי חמץ מחשש שיפלו לתבשילים בפסח. יש לנקות גם את האטם שבדלת.
כלי אוכל - כלי חרסינה, פורצלן, כלים מצופים בטפלון, תבנית אפיה, תבנית סיליקון וכלים המורכבים משני חלקים - אין להכשיר לפסח.
כלים שאין בעיה להכשירם אפשר להכשיר אולם טוב שיהיו כלים מיוחדים לפסח כדי למנוע טירחה לפני הפסח.
פלטה - יש לנקות, לחמם חצי שעה ולעטוף בנייר אלומניום.
מיחם - יש לנקות היטב.
כאשר חיממו על המכסה חלות - יש להגעיל את המכסה או ללבן ליבון קל ולהגעיל בהרתחה את המיחם.
נקיון כללי:
משחקי ילדים- יש לחנכם בנקיונם. מספיק לשפוך מי סבון על צעצועים שאין בהם ממשות חמץ.
מי שנוסע לכל הפסח – עליו לוודא שאין חמץ וודאי בבית ויעשה בדיקת חמץ לפני שיסע.
עד כמה להתאמץ - אין להשתגע בנקיון אבק לא חמץ. חדרים שנוקו יש לסגור בפני הילדים ואז כאשר הם מחונכים, אין לחשוש שפיזרו חמץ.
כשרות מוצרים לפסח:
במצות שמורה, שח"י רגעים נמדדים מהמים עד הכניסה לתנור ומנקים טוב, אין עדיפות למצות יד.
עדיף מצות יד קשות מרכות.
שמן קנולה=ללפתית.
שמן כותנה זה לא קטניות כי לא אכלו אותם ולא גזרו עליהם.
קינואה נחשבת לקטנית היות ומבשלים אותה כמו חיטה ואורז ועושים ממנה לחם.
במוצרי אלומניום בדרך כלל אין בעיה.
במוצרי נייר יש לוודא שאין עמילן. בדרך כלל העמילן הוא מתירס ושמים עליהם ציפוי שלא ירד בזמן השתיה. אבל במגבות נייר אין ציפוי.
תכשרי רחצה וניקוי שאין להם מגע עם הפה לא צריכים כשרות לפסח, כי לא ראויים למאכל.
בברכה שנזכה לאכול השנה מהזבחים והפסחים,
הרב חגי בר גיורא
הרבנות הראשית לישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









