ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ויש להשיב שמתקני הסימנים לא רצו לתת כאן רק סימן לעשיית הקידוש, אלא רצו לומר לנו בלשון ציווי: על כל אדם מוטל לקדש! ליצור קדושה ממשית במציאות. וצריך להבין: איך יכול האדם היחיד להחיל קדושה במציאות? מסביר הרב זצ"ל שבכל השנה כולה נמצא הגודל האלוקי בכל פינה ומקום ובכל נקודה של חיים, אך החול מסתירו. אמנם ישראל כאומה יכולים לקדש את המציאות ולהאירה: "ישראל קדשינהו לזמנים" (ברכות מט ע"א). הקדושה הזו היא ירושה לנו מגילוי הסגולה הישראלית בזמן יציאת מצרים, כשיצאנו לחירות עולם. אי אפשר לאסור את הרוח הפנימית שלנו שהיא בעלת חירות מאז יציאת מצרים, ולכן אף עם לא יוכל להחניק את החירות הפנימית הנמצאת בתוכנו. בכל השנה ישראל מלאים באופן טבעי ברצון להתקרב לאלוקות, אך בימי הפסח תכונה זו מתבלטת במיוחד כיוון שמאירה בנו אותה ההארה שהייתה ביציאת מצרים עצמה. ואז, לא משנה באיזה מצב אנו נמצאים, אם בגלות או לא, בכל אופן, באופן פנימי, הנפש שלנו משתחררת ונגאלת, וקדושה זו מתפשט. לכל היקום כולו.
כיוון שכך, כשבאים ימי הקודש מסתלק הכיסוי ומתגלה הקדושה בצורה בהירה כל כך, עד שגם כל יחיד יכול להאיר מנשמתו. אמת יסודית זו היא מציאות מיוחדת לישראל שכל יחיד הוא בן חורין שיש ביכולתו לקדש את הזמן מכוח הנמצא בכללות ישראל, ומכאן הציווי - קדש! לפני פסח צריך להתכונן וללמוד על עניינו של חג הפסח ועל עניינה של יציאת מצרים, וככל שאדם מתכונן יותר, הוא יוכל יותר להתרומם להתקדש ולקדש את המציאות בליל הסדר.
עדיף יין ולא מיץ ענבים
תיקנו חכמים לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר. יש לדעת כי עיקר המצווה היא על ידי שתיית יין עם אלכוהול ולא מיץ ענבים. אמנם היום יש גם מיץ ענבים, אך כתבו הפוסקים שראוי לקחת דווקא יין, שהוא המשמח את הלב, ושתייתו היא דרך חרות (כך כתב רצ"פ פרנק, מקראי קודש, פסח ח"ב, סימן לה. לסיכום שיטות הפוסקים בשאלה ראה מקראי קודש הלכות ליל הסדר לרב משה הררי, פרק ד הערה לו). ולגבי האומר ששתיית יין גורמת לו קושי, בירושלמי (פסחים י, א) אומר רבי יונה שהיין ששתה בפסח עשה לו כאב ראש עד שבועות, ורבי יהודה ברבי אילעי אומר שם שראשו כאב מיין פסח עד סוכות ואף על פי כן, הם לא לקחו מיץ ענבים... (אמנם בירושלמי נאמר שבגלל שחש בראשו הכשיר רבי יונה יין מבושל לארבע כוסות בגלל שהוא פחות מזיק).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
