ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נשאלת השאלה מדוע אנחנו מציינים באמירת "עבדים היינו" את העובדה שה' הוציא אותנו "ביד חזקה ובזרוע נטויה", מדוע זה כל כך חשוב שיציאת מצרים הייתה "ביד חזקה"? הרי העיקר שה' הוציא אותנו מעבדות לחרות! הרי גם אילו ד' היה מוציא אותנו ממצרים בדרכי שלום מבלי שהכה את מצרים היה עלינו להודות לו? ואולי אדרבה, האם לא היה עדיף שד' יוציא אותנו בדרך של הסכמה, שייתן בלב פרעה רוח של שלום ורוח של רצון טוב והוא היה משחרר אותנו מרצונו, האם זה לא היה עדיף מאשר ההוצאה בכוח "ביד חזקה ובזרוע נטויה" ושהמצרים נעשו לנו לשונאים?
התשובה לשאלה היא, שעיקר התודה שעלינו להודות לה' היא על זה שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים דווקא ביד חזקה ובזרוע נטויה. חסד עשה אתנו ריבונו של עולם שהוציא אותנו בדרך זו, כי על ידי כך נודע בעולם כולו שד' אלוקי עולם בחר בנו לעמו. רק על ידי מכות גדולות ונסיות, שהכול ראו כי הן אלוקיות, שנאמר: "ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלוקים היא" (שמות ח, טו), והבינו כי יד ה' היא. כי רק הקב"ה בורא העולם יכול לעשות אותות ומופתים כאלו, והוא עשה אותם בשביל להוציא את עם ישראל ממצרים, ומכאן יסיקו שעם ישראל נבחר להיות עם ה'. מעתה בעתיד תמיד יזהו את עם ישראל כעם ד', וזה מבטיח את קיומו של עם ישראל.
הנה כשחטאו ישראל בחטא העגל והקב"ה רצה לכלותם, עמד משה רבנו והתפלל אל ה' ואמר להקב"ה שאי אפשר לכלות את ישראל חס וחלילה כי זה יהיה חילול ה', כי בעת שנגאלו ממצרים נודע בעולם שעם ישראל עם ד' המה, ואם הקב"ה יכלה את ישראל, יאמרו הגויים שלא יכול הקב"ה להביאם לארץ ישראל, לכן הוא כילה אותם במדבר: "למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם" (שם לב, יב). אמור מעתה שהמכות שהקב"ה הכה את מצרים באותות ובמופתים פרסמו את הקשר בין הקב"ה ובין ישראל, ודבר זה מבטיח לישראל את הצלתם מכל צרה במשך כל הדורות. גם אם יחטאו חס וחלילה ולא יהיו ראויים מצד עצמם להצלה, אבל ד' למען שמו הגדול הקשור בישראל, מציל את ישראל מכל צרתם.
נמצא שחסד גדול עשה ה' אתנו לא רק בעובדה שהוציא אותנו ממצרים לחרות עולם, אלא גם ואולי בעיקר, שהוא הכה את המצרים מכות גדולות אלוקיות שבזה שם ה' נקשר בעם ישראל. כבוד ישראל הוא כבוד ה'. וחס וחלילה כשישראל בצרה שם השם מתחלל, ומובטח על כן שלעולם עם ישראל יתקיים וינצל מכל צרה, גם אם מצדו לא תהיה לו חס וחלילה כל זכות. על כן הננו מודים לריבונו של עולם על כל מכה ומכה שנתן למצרים, כי בכל מכה נקשר יותר שם שמים בישראל. והוא מה שאנחנו אומרים בהלל הגדול: "למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו... ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו" (תהלים קלו, י-יב). המכות הללו הם חסד לעולם. בזכותם הקב"ה מגן עלינו ומצילנו מכל צרה (דברים מעין אלו ראה בפירושו של ר' יעקב מליסא "מעשה נסים" להגדה של פסח).
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
