ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- והגדת לבנך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחג הפסח מודגשת באופן מיוחד מצוות חינוך הבנים והתפקיד המכריע שיש להורים בחינוך הבנים, שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר" (שמות יג, ח). מדברי ההגדה: "כנגד ארבעה בנים דברה תורה" והתשובה השונה לכל בן ובן, אנו לומדים הדרכה חינוכית חשובה מאוד: לכל אחד מהבנים יש לענות תשובה המתאימה לו ולכל אחד ואחד צריך גם לתת את תשומת הלב המיוחדת לו. החכם צריך לקבל את מלוא תשומת הלב ואין לומר כיוון שחכם הוא - יסתדר בעצמו, אלא גם הוא זקוק ליחס, פרגון והדרכה. והרשע של דורנו או של יישובנו אינו רשע כלל, הוא מתוסבך ומתוסכל מפני שלא קבל את ההדרכה המתאימה לו.
לדוגמה: לא כל תלמיד מתאים למסגרת הלימודים בבית הספר יש תלמידים שהלימוד העיוני קשה להם אך בתחומים המעשיים הם טובים ומוצלחים, ובאופן זה יש לחנכם ואם יחנכו אותם בצורה המתאימה להם הם יצליחו ויהיו מאושרים. כדברי שלמה המלך: "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו). יש גם את זמן הבטלה המביאה לידי שעמום והידרדרות, ועל כן צריך לצקת תוכן בערבים ובעיקר בלילי חמישי ושבת. אפשר לערוך עונג שבת ולהפעיל תכניות לאלו שלא שוקדים על הלימודים בטבעם, תכניות של עשייה ברוכה כמו חסד והתנדבות, ובזה מצילים את הנוער מהידרדרות.
זהו יסוד חינוכי חשוב מאוד, כיוון שאם מחנכים נער בצעירותו באופן המתאים לו, החינוך יצליח ויישא פרי. צריך להבין שלכל אדם יש אופי מיוחד, כפי שהגמרא בשבת (קנו ע"א) כותבת שמי שנולד במזל מאדים יהיה שופך דמים או מוהל או שוחט או ליסטים. זאת אומרת שאדם כזה שנולד בנטייה לשפיכות דמים, יכול להיות צדיק ומוהל, או בינוני – שוחט, או רשע וללסטם את הבריות (ביאור הגר"א משלי כב, ו). לכן כששמואל הנביא ראה את קלסתר פניו של דוד המלך שהיה אדמוני טעה וחשב שתכונותיו לא טובות להיות מלך, ולא ידע שדוד התגבר על מידותיו. זו גם הסיבה שאף על פי שדוד נכשל בשתיים נמחל לו (יומא כב ע"ב) כי הייתה לו התמודדות טבעית והצליח בכל להתגבר על מידותיו חוץ מהמקרים האלו, מה שאין כן שאול בגלל שהיה טוב באופיו הבסיסי, כשנכשל באחת נפרעו ממנו (יומא שם).
מלבד זאת, גם לאופן ההתנהגות החינוכית של ההורים יש חשיבות. יש נער שנולד במידת הגבורה, ועליו נאמר "חושך שבטו שונא בנו" (משלי יג, כד), והוא בפנימיותו רוצה וצריך הורים חזקים שעומדים על שלהם. מנגד יש שחינוך תקיף יזיק לו וצריך לחנך אותו דווקא בעבותות אהבה. מובן אם כן שיש צורך לתת לכל ילד את החינוך המתאים לו, ואם ינהגו עם נער בניגוד לטבעו, החינוך לא יצלח כיוון שאף אם הוא ישמע מיראה, כשיגדל יסור מדרך זו כיוון שהוא אינו יכול לשבר את טבעו.
כלומר יש לחנך את הנער על פי נטיית ליבו ולחפש אחר התכונות הבסיסיות שלו ובהתאם לכך להתוות דרך חינוכית, ואז "גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו): אז החינוך ייתן את התוצאות הטובות ביותר. עלינו להתמסר לפתרון של החבורה שאינה מוצאת את מקומה בחינוך הרגיל מסיבות שונות, ולחפש איך למצוא את מה שחסר להם על מנת להוציא אותם מתסכולם הגורם להתדרדרות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
