ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כז: 13- עד כח: 6-)
המשך – סוגי המאכלים הכשרים לעירוב תחומין ובדמי מעשר שני.
א. דגים ועופות
דגים:
ר"א ור"י בן גדיש – כן,
הני תנאי - לא (לרבינא)
הסבר המחלוקת:
"ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך נפשך...",
|
| ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך | בבקר ובצאן וביין ובשכר | ובכל אשר תשאלך נפשך | מה מרבים | מה ממעטים | |
| ר"א ור"י ב"ג | ריבוי | מיעוט | ריבוי | מרבים הכל, | מים ומלח, ולר"א גם ציר דגים. דגים כן. | |
| הני תנאי | כלל | פרט | כלל | מרבים רק מה שדומה לפרט: | הנפק"מ בין ברייתא א ו-ב | |
| אביי | רבינא | |||||
| שתי ברייתות שלומדות כלל-פרט-כלל, אך בצורה קצת שונה: | 2 – ממעט שצריך דמיון בשני צדדים | 1 – פרט וכלל, מרבה הכל | ברייתא א - | דגים כן | עופות כן | |
| 1 – ממעט הכל | 2 – מרבה כשיש דמיון בשלושה צדדים | ברייתא ב – צריך גם: ולד ולדות הארץ (שנבראו מן הארץ במעשה בראשית) | דגים לא | עופות לא | ||
(כח. באמצע)
ב. מאכלים שונים לעירוב תחומין
רב:
מערבין: פעפועין, חלגלוגות, גודגדניות
לא מערבין: חזיז, כפניות.
דיונים על רב:
A. למה מערבין בגודגדניות? והרי הם מזיקים?
- 1.למי שהם לא מזיקים לו (מרובה ילדים).
- 2.גם למי שהם מזיקים לו (שהרי יש כאלה שזה לא מזיק להם).
- 3.בכאלה שלא מזיקים.
(כח. 9-)
B. למה לא מערבין בחזיז? הרי ר"י-רב – כן מערבין בהן!
תשובות, רק אמר שמערבין ב:
- 1.בבל, ששם אוכלים אותם.
קשה - והרי בטלה דעתם אצל שאר העולם!
(כברייתא לגבי מעשר, שמי שנוהג לזרוע פול ושעורה בשביל הירק ולא בשביל הזרע, הירק פטור ממעשר כי בטלה דעתו).
- 2.בחזיז גינה שכן נאכל.
[הערות:
1. בברייתא הנ"ל לגבי פול הוזכר גרגיר שמתעשר בין כירק ובין לזרע. למה ראוי? לתבלין במקום פלפל.
2. ברכות על חזיז וכשות: (כח: 3)
|
| כשות | חזיז |
| רב | אדמה | אדמה |
| ר' זירא | שהכל | אדמה |
| ילד מבית רב יהודה בר אמי | אדמה | שהכל |
(כח: שליש)
C. למה לא מערבין בכפניות (תמרים שלא הבשילו)?
והרי בברייתא:
|
| קור | כפניות |
| ת"ק | מע"ש – כן טומאה – לא | מע"ש – כן טומאה – כן (רש"י - חייבות במעשר, נחשבות פרי גמור אפילו שאינן בשלות לגמרי) |
| ר"י | מע"ש – כן טומאה - לא (כעץ) | מע"ש – כן טומאה – כן (כפרי), אך פטורות מן המעשר (כי לא נגמר בישולם) |
והרי - מזה שנחשבים אוכל לגבי טומאה,[1] ודאי שאפשר לערב בהם!
תשובות:
- 1.שם מדובר בדניסחני (זכרים) – שזה גמר בישולם.
דחייה – אם כן למה פטורים בן המעשר לר"י?! (והרי ר"י מחייב ב"אהיני דטובינא" – כפניות זכרים).
- 2.לגבי טומאה - כי ראוי למתקן ע"י האור נחשבים אוכל (כמו שאמר רי"ח לגבי חיוב שקדים מרים גדולים במעשר. אך כפניות פטורות ממעשר לר"י כי אינו גמר פרי).
אך לגבי עירוב – צריך שיהיו אוכל עכשיו.
(כח: שליש תחתון, "אמר מר")
הערה:
בברייתא הנ"ל לגבי קור – מה ההבדל בין ר"י לת"ק?
- 1.שלקו וטיגנו – לרבנן יקבל טומאה ולר"י לא (עץ).
דחייה – אם שלקו יקבל לפי כולם (כמו בעור ששלקו).
- 2.ברכה – לרבנן אדמה (כרב יהודה), לר"י – שהכל (כשמואל, כי סופו להקשות).
(שמואל עצמו מביא ראיה לרב יהודה מצנון שסופו להקשות וברכתו אדמה, אך דוחים ששם ניטע על דעת לאוכלו כשהוא רך, בניגוד לקור).
הלכה כשמואל (שהכל).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













