- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל... לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד’... - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד’ הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו". [לנתיבות ישראל ג’ עח’]
ההתאוששות של שני גדולים אלו משמעותית להבנתם את התהליך המתרחש, כאשר נראה כי התקדמותה של הגאולה משונה ורצופה בחלקיות וקשיים . אמת , פליאה זו מקורה ביסוד מלכות ישראל, במעמד משיחתו של דוד למלך על ישראל . כך לשון הגמרא :
אמר רב שמואל בר נחמני, אמר רב יונתן: דוד אמר: "אודך ה’ כי עניתני ותהי לי לישועה". ישי אמר: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה".אחיו אמרו: "מאת ה’ היתה זאת היא נפלאת בעינינו, שמואל אמר:" זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו". (מס’ פסחים קיט.)
הפליאה הגדולה של כל הנוכחים במעמד המשיחה מובלטת גם בפסוקים עצמם:
"ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר ה’ באלה" (שמואל א’,טז). לישי שמונה בנים, אך ישי מקדש רק את "שבעת בניו" לזבח. דוד אינו נלקח בחשבון. "ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר; עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה". נראה כי ישי אינו מתנדב להביא את דוד, גם דבריו של שמואל "כי לא נסוב עד בואו פה" מעידים על עוצמת התנגדותו של ישי להבאתו של דוד.
אכן המדרש מתאר את האווירה השוררת קודם משיחת דוד: "וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי, התחיל שמואל מזלזל בו, מיד קצף עליו הקב"ה ואמר לו קום משחהו כי זה הוא. קום - בגערה אמר לו, קום מלפניו, משיחי עומד ואתה יושב? וכשמלך מהו אומר ‘אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה’ ". (תנחומא וירא ו’).
כנראה כי בעוד ש"האדם יראה לעיניים" ואפילו הגדול שבנביאים - "הרואה", יש מציאות שנסתרת ועמוקה יותר ודווקא היא מקור כוחה של המלכות הנצחית המשיחית.
הגמרא ביבמות מתייחסת ל"סיבוך" נוסף הקיים במשיחת דוד :
אמר לו דואג האדומי: עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו. מאי טעמא? דקאתי מרות המואביה. אמר לו אבנר... הלכה נתעלמה ממך, צא ושאל בבית המדרש. שאל, אמרו ליה: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית. (יבמות עו,ב) ויש להעמיק עוד ביסוד נשמתו של דוד על פי דברי הרב (ח’ קבצים קובץ ב’ אות נ"ג):
לא במקרה יצא דוד מרות המואביה, נשמתו של המשיח היתה מושרשת באותה קליפה קשה של לוט. נפשו של לוט שקועה בעולם נפול ומרוחק. אומרים חז"ל, "מצאתי דוד עבדי והיכן מצאתיו – בסדום" כי שם מצא הקב"ה את דוד. כלומר נשמתו של דוד נמצאת שם בעומק אותו חושך גדול ודווקא שם מתגלית נשמתו כנשמת משיח.
מסביר הרב, כי הקב"ה שותל בתוך עומק החושך הגדול ביותר, נשמה גדולה - נשמתו של משיח. בעת שהיא מופיעה בעולם ומפלסת דרכה ממעמקי החושך העמוק הזה ומצליחה בסיבוכי דורות רבים, סדום ולוט, אדמוניות ויפי עיניים - מרוממת היא את המציאות כולה ומתקנת את ריחוקה מאור ה’.
כותב על כך הרב קוק:
יש עומק רע כזה, שאינו עולה על ידי שום בירור שבעולם, כי אם על ידי העלאת העולמות בכלל. וטוב עליון נופל לפעמים בעמקי תהום כאלה, כדי שיהיה ההכרח דוחק להעלות את העולמות, כי אפילו ניצוץ אחד מהטוב האלהי מכריע את כל העולמות כולם לבוא לידי עלייה... העלאת עולמות... עבודת הצדיקים של הדורות קשורה ברעיון יסודי זה... היא מדת יחידי עולם, ואבות עולם שאור רוח אפינו משיח ד’ זורח בהם, מחשבתם קשורה ביסוד עבודתה. (שמונה קבצים, שם). ניתן לומר כך - רוח משיח ה’ נגזר מן העתיד אל ההווה. העתיד המשיחי, האידיאלי מתגלה בסבוכי המציאות המתגלה בכל דור ובנשמת דוד והבאים אחריו טמונה היכולת להנהיג את ההווה לאור העתיד ולרומם את העולמות מתוך גילוי ואמון באור הגנוז במעמקיו.
פלא זה הנסתר מעינינו, המתרשמות מחלקיות ההווה מופיע בתהליכי גאולת ישראל והעולמות המתעלים ומתבררים מרוח משיח ה’ ההולך ומתגלה בהם.
רבותינו צופי הישועה, הרואים עין בעין בשוב ה’ ציון מתבוננים כיצד "מאת ה’ היתה זאת היא נפלאת בעינינו" וגם כשרוח דוד המלך מופיעה בסיבוך גדול, האמונה בצמיחת הפלא הזה, שילך ויתגבר מנביעה מליבם קריאת הגאולה המתעוררת ובאה "זה היום עשה ה", הוא עשאה ולא אנחנו, ולכן "נגילה ונשמחה בו".
שאילת גשמים בארץ ישראל ובחוץ לארץ
מתוך "מגד ירחים" בהוצאת "בית הרב", גיליון 133
הרב יהודה זולדן | חשוון תשע"א
אהבת חינם - אהבה שאיננה עיוורת.
הרב ליאור אנגלמן | תמוז תשע"ב

מגד ירחים חשוון תשע"ז
גליון מס 208
רבנים שונים | חשוון תשע"ז

ה'טנא' של העשירים ושל העניים
הרב מאיר גרוס | אלול תשע"ז

הרב מאיר טויבר
ראש ישיבת "נתיב מאיר"

ביטויו הכפול של חג השבועות
מגד ירחים גליון מס' 178
סיון תשע"ד
כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
כ"א אדר תשע"ז
נחמו נחמו עמי
יום שיעורים לע"נ הרב יוסי, חני ושובאל ציון דיקשטיין
יז' אב התשע"ב

פלא צפיית הישועה
איר תשע"ג
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה משווים את העצים לצדיקים?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
כל ההתחלות קשות
ראיית המבט השלם
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לקום מהתחתית של התחתית
איך ללמוד גמרא?
