ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל... לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד’... - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד’ הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו". [לנתיבות ישראל ג’ עח’]
ההתאוששות של שני גדולים אלו משמעותית להבנתם את התהליך המתרחש, כאשר נראה כי התקדמותה של הגאולה משונה ורצופה בחלקיות וקשיים . אמת , פליאה זו מקורה ביסוד מלכות ישראל, במעמד משיחתו של דוד למלך על ישראל . כך לשון הגמרא :
אמר רב שמואל בר נחמני, אמר רב יונתן: דוד אמר: "אודך ה’ כי עניתני ותהי לי לישועה". ישי אמר: "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה".אחיו אמרו: "מאת ה’ היתה זאת היא נפלאת בעינינו, שמואל אמר:" זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו". (מס’ פסחים קיט.)
הפליאה הגדולה של כל הנוכחים במעמד המשיחה מובלטת גם בפסוקים עצמם:
"ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר ה’ באלה" (שמואל א’,טז). לישי שמונה בנים, אך ישי מקדש רק את "שבעת בניו" לזבח. דוד אינו נלקח בחשבון. "ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר; עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה". נראה כי ישי אינו מתנדב להביא את דוד, גם דבריו של שמואל "כי לא נסוב עד בואו פה" מעידים על עוצמת התנגדותו של ישי להבאתו של דוד.
אכן המדרש מתאר את האווירה השוררת קודם משיחת דוד: "וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב רואי, התחיל שמואל מזלזל בו, מיד קצף עליו הקב"ה ואמר לו קום משחהו כי זה הוא. קום - בגערה אמר לו, קום מלפניו, משיחי עומד ואתה יושב? וכשמלך מהו אומר ‘אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה’ ". (תנחומא וירא ו’).
כנראה כי בעוד ש"האדם יראה לעיניים" ואפילו הגדול שבנביאים - "הרואה", יש מציאות שנסתרת ועמוקה יותר ודווקא היא מקור כוחה של המלכות הנצחית המשיחית.
הגמרא ביבמות מתייחסת ל"סיבוך" נוסף הקיים במשיחת דוד :
אמר לו דואג האדומי: עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו. מאי טעמא? דקאתי מרות המואביה. אמר לו אבנר... הלכה נתעלמה ממך, צא ושאל בבית המדרש. שאל, אמרו ליה: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית. (יבמות עו,ב) ויש להעמיק עוד ביסוד נשמתו של דוד על פי דברי הרב (ח’ קבצים קובץ ב’ אות נ"ג):
לא במקרה יצא דוד מרות המואביה, נשמתו של המשיח היתה מושרשת באותה קליפה קשה של לוט. נפשו של לוט שקועה בעולם נפול ומרוחק. אומרים חז"ל, "מצאתי דוד עבדי והיכן מצאתיו – בסדום" כי שם מצא הקב"ה את דוד. כלומר נשמתו של דוד נמצאת שם בעומק אותו חושך גדול ודווקא שם מתגלית נשמתו כנשמת משיח.
מסביר הרב, כי הקב"ה שותל בתוך עומק החושך הגדול ביותר, נשמה גדולה - נשמתו של משיח. בעת שהיא מופיעה בעולם ומפלסת דרכה ממעמקי החושך העמוק הזה ומצליחה בסיבוכי דורות רבים, סדום ולוט, אדמוניות ויפי עיניים - מרוממת היא את המציאות כולה ומתקנת את ריחוקה מאור ה’.
כותב על כך הרב קוק:
יש עומק רע כזה, שאינו עולה על ידי שום בירור שבעולם, כי אם על ידי העלאת העולמות בכלל. וטוב עליון נופל לפעמים בעמקי תהום כאלה, כדי שיהיה ההכרח דוחק להעלות את העולמות, כי אפילו ניצוץ אחד מהטוב האלהי מכריע את כל העולמות כולם לבוא לידי עלייה... העלאת עולמות... עבודת הצדיקים של הדורות קשורה ברעיון יסודי זה... היא מדת יחידי עולם, ואבות עולם שאור רוח אפינו משיח ד’ זורח בהם, מחשבתם קשורה ביסוד עבודתה. (שמונה קבצים, שם). ניתן לומר כך - רוח משיח ה’ נגזר מן העתיד אל ההווה. העתיד המשיחי, האידיאלי מתגלה בסבוכי המציאות המתגלה בכל דור ובנשמת דוד והבאים אחריו טמונה היכולת להנהיג את ההווה לאור העתיד ולרומם את העולמות מתוך גילוי ואמון באור הגנוז במעמקיו.
פלא זה הנסתר מעינינו, המתרשמות מחלקיות ההווה מופיע בתהליכי גאולת ישראל והעולמות המתעלים ומתבררים מרוח משיח ה’ ההולך ומתגלה בהם.
רבותינו צופי הישועה, הרואים עין בעין בשוב ה’ ציון מתבוננים כיצד "מאת ה’ היתה זאת היא נפלאת בעינינו" וגם כשרוח דוד המלך מופיעה בסיבוך גדול, האמונה בצמיחת הפלא הזה, שילך ויתגבר מנביעה מליבם קריאת הגאולה המתעוררת ובאה "זה היום עשה ה", הוא עשאה ולא אנחנו, ולכן "נגילה ונשמחה בו".
הרב מאיר טויבר
ראש ישיבת "נתיב מאיר"

אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל כי היא חכמתכם ובינתכם – פיתוח טכנולוגי – צורך או ערך?
מתוך אזכרת אמנון יוסף הנדלר ז"ל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








