ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מאבני המקום
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דוד ונאוה אפלבוים הי"ד
"והיה נמנע לאכול לאחר פסח מצה שיוצאין בה ידי חובתו בפסח כ"ז להיכרא לעשיית המצווה שאין עושין אותה להנאה אלא מפני גזירת הבורא יתעלה שמו".
ולכאורה, מנהגו הוא מסברא עצמית ולא מדינא, ויש להביא ראיה למנהג זה על פי שיטת היראים בהלכות סוכה 2 וזו לשונו שם:
"וכי נפקי ימי מצוות סוכה מיבעי ליה למפסליה ולהראות שלא חש לישב בה אלא משום מצווה כדתנן בפרק לולב וערבה 3 גמר מלאכול לא יתיר סוכתו אלא מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה בשביל כבוד יו"ט האחרון של חג. אין לו מקום להוריד כלים? אמר ריב"ל מדליק בה את הנר בסוכה קטנה כדאמרינן סוכה קטנה שרגא לבר ממטללתא ובסוכה גדולה מעיל בה מאני מיכלא ובהכי מתחזי שאין בה מצווה סוכה מעתה".
והיינו שהיראים חולק על רש"י שפירש 4 וזו לשונו שם: "מה יעשה להוכיח שאינו מוסיף על המצווה לעשות סוכה שמונה ימים". והיינו, שלדעתו של רש"י שם הדין הנ"ל הוא הרחקה מבל תוסיף. אולם לדעת היראים הדין הנ"ל הוא להראות שלא ישבנו בסוכת המצווה בגלל שערבה לו סוכתו, ולכן עכשיו כשנאלץ לשבת בה מחוסר מקום ויראה הדבר שמה שישב בה עד כה גם היה שלא מחמת המצווה פוסלה, וכמנהגו של הגאון שלא לאכול מצה הראויה למצווה לאחר הפסח. ויש להוסיף על כך שהיות שבסימן הנזכר ב"מעשה רב" כתב שם בשם הגאון וזו לשונו: "וכן פירשו יו"ט אין צריך אות (הכוונה לתפילין) פסח במצה וסוכות בסוכה" 5 . ומבואר שאכילת מצה וישיבת סוכה הינן אות הינו עדות על יציאת מצרים. פה יש להוסיף, וכן מבואר בביאור הגר"א על ההגדה שם כתב בהסבר שאלת הבן החכם, וזו לשונו שם: "מה העדות הם ב' שאלות אחד מה העדות והחוקים ומשפטים וכו' והיינו כי בפסח יש ג' עניינים עדות חוקים ומשפטים דהיינו הפסח והמצוות עצמן הן עדות כי הן על הניסים והנפלאות אשר עשה לנו השם אשר הוא עדות לכל באי עולם שהשכינה שרויה בישראל". וממילא מובן יותר (אם כי לא נזכר הדבר שם במעשה רב בהסבר המנהג) שבכדי להעמיד את העדות מוכרחים שלא להמשיך לנהוג כך לאחר זמן המצווה כי אחרת, יאמר האומר שמה שנהגו עד כה היה רק בגלל שסוכתו או מצתו ערבה לו ותתבטל בזה העדות. ולפי טעם זה שייך הדבר דווקא במצווה כזאת שהיא עדות ולא בכל מצווה, וכדברי ה"מעשה רב" שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
