ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אפשר לומר בקלות שהיכולת שלנו להתמודד עם תסכולים במתינות ובקור רוח היא המבחן האמיתי לטבעו ולאופיו של האדם. לרוב תסכולים מולידים תחושות של כעס, וכעס מוביל למרירות ולעתים אפילו לאלימות. קראתי מאמרים שכתבו אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה שבהן נטען שביטוי של כעס הוא לעתים קרובות תגובה חיובית לתחושת התסכול.
אפשר להבין אדם ש"משחרר קיטור" ברגעים של תסכול קיצוני. עם זאת, התורה והמסורת היהודית מתנגדות בתוקף לביטויים כאלה של כעס כמעט בכל נסיבות החיים. אפילו הרמב"ם, שתומך בשביל הזהב בכל תכונות האדם והיבטי החיים, כשמדובר בכעס הוא מטיף לקיצוניות, להימנעות מוחלטת מכעס.
התלמוד רצוף אמירות בגנות הכעס כתגובה לתסכולים בחיים. הכעס הוא בעצם אמירה שאין נוכחות של אלוקים בעולם. כעס מעצם מהותו הוא מעשה של כפירה והתכחשות לאמונה. אם כך, כיצד אנחנו אמורים להתמודד עם התסכולים הבלתי פוסקים והבלתי נמנעים שמלווים אותנו בחיים? האם יש תרופה לרגשות הסוערים של התסכול שגועשים בתוכנו דרך קבע?
תרופה אחת שהמסורת היהודית מציעה היא הרעיון שצריך פרספקטיבה כשאנחנו מסתכלים על החיים. כשאדם מתבונן בציור של אימפרסיוניסט או אמן שמצייר בנקודות, הוא צריך להסתכל על התמונה ממרחק מסוים. אם עומדים קרוב מדי לתמונה, נדמה שהבד מלא כתמי צבע שאין ביניהם שום קשר, אוסף של כתמים שבין בו שום מסר או תמונה.
אך אם עומדים במרחק מתאים מאותו בד ציור, אזי מתגלה גאונותו של האמן. במקום לראות אוסף של כתמי צבע נפרדים, מתגלה לעיניו של המתבונן יצירת מופת של צבע וצורה. בחיים אנחנו עומדים קרוב מדי לאירועים השגרתיים של חיי היומיום, ולכן יש לנו נטייה ברורה להתמקד בתסכולים ובכל הרגשות השליליים שמתעוררים בנו בעקבות זאת.
את החיים יש לראות כמכלול. מודעוּת לתמונה הכוללת יכולה לסייע לנו להתמודד עם סוגיות מסוימות שאיתן אנחנו מתמודדים. חז"ל אף הרחיקו לכת ואמרו לנו שאסור לאדם להתלונן על התלאות והקשיים בחיים. הוא צריך לומר תודה על עצם העובדה שהוא עדיין חי.
יהודי מתחיל את יומו בהכרה בעובדה שהוא עדיין בחיים וזוכה לחיות עוד יום. כשאדם מצויד בהשקפה כזאת, קל לו יותר לשאת את האכזבות והתסכולים הבלתי נמנעים שמלווים את הקיום האנושי. פרספקטיבה היא המפתח לבריאות הנפש ולחוסן הרוח.
השלמה עם המגבלות הפנימיות שלנו היא חלק חיוני במלחמה ברגשות השליליים שתסכולי החיים מעוררים בנו. יש דברים רבים שאני פשוט לא מסוגל לעשות. ברגע שאדם מבין סוף סוף שאין לו את הכישורים או היכולת לעשות דברים מסוימים, הוא כבר לא חש תסכול על חוסר יכולתו לבצע מעשה מסוים או להשיג יעד שאיננו בהישג ידו.
ספורטאים מקצועיים תמיד מדברים על כך שהם צריכים לעבוד בתוך המגבלות שלהם, ולא להתאמץ יותר מדי. במילים פשוטות, הם מכירים במגבלות שלהם ומתרכזים במה שהם כן מסוגלים להשיג, בלי להתעסק יותר מדי במה שאינם יכולים לעשות. זה לקח חשוב לכל אדם ולא משנה מה נסיבות חייו.
מובן שקבלה של המגבלות דורשת מהאדם להקטין קצת את האגו שלו. מעניין לציין שהרמב"ם, כשהוא מדבר על התכונות שאדם צריך שיהיו לו, מקשר את הענווה להיעדר כעס. אדם שחצן ויהיר חי באופן אוטומטי חיים של תסכול וכעס. שום דבר אינו מתנהל כראוי בעיני אנשים כאלה, מפני שכל דבר שמשתבש נתפס בעיניהם כעלבון אישי וכמהלומה לאגו.
האנשים הדגולים של תנועת המוסר בליטא השתמשו ראו בתגובה של האדם לתסכולים בחיים כמבחן שמעיד על מעמדו הרוחני של האדם. גישה שלווה בהתמודדות עם האתגרים בחיים הייתה סימן ההיכר של יהודי צדיק באמת. הנביא ישעיהו אומר "והרשעים כים נגרש". הרשעים תמיד כועסים וסוערים. דוד המלך ברך את הקב"ה על זה שהוא מוביל אותו על מים רוגעים, "על מי מנוחות ינהלני". החיים מלאים בתסכולים. המבחן האמיתי לרוחניות שלנו הוא בשאלה איך אנחנו מתמודדים איתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
