ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
מוקדי המתח שבין מוסלמים לשאינם מוסלמים הולכים ומתרבים בשנים האחרונות, עד שלדעת רבים בהם טמון הסיכון החמור ביותר לשלום העולם. אין מדובר רק בסכסוך שבין ישראל לערבים, אלא בעמדתם של איראן וארגון אל קאעידה, שמביעים בגלוי שנאה צרופה למערב ולישראל, וכלשון האיראנים "לשטן הגדול" - ארה"ב, ו"לשטן הקטן" - ישראל.
בנוסף לכך קיים סכסוך מסוכן בין הודו לפקיסטן, בין המורדים הצ'צ'ניים לרוסיה, ובין האויגורים לסין. גם בערים הגדולות באירופה, מצרפת ועד רוסיה, המתח שבין המקומיים למהגרים המוסלמים הולך וגובר.
דומה שאין מדובר בצירוף מקרים אלא בבעיה שורשית, שאם העולם המערבי לא יבין אותה לעומקה, המתח ילך ויגבר עד עימות קשה שעלול להגיע לשפיכות דמים נוראה בכל רחבי אירופה וארצות האסלאם.
הביקורת על עמדת המערב ומומחיו
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
358 - תורה וצבא, דתיים וחרדים
359 - ישראל והמערב אל מול האסלאם
360 - מתן תורה בשמיים ובארץ
טען עוד
"להתפלל לפי דרכם" זו שאיפתו של אדם שמאמין בליברליזם וחפץ להניח בחייו מקום מסוים לרגשות דתיים, ולא משנה כל כך מאיזה סוג. אבל מי שהאמונה הדתית המקובלת מניעה אותו, רחוק מאוד מלהסתפק בכך. זו הסיבה שארה"ב וארצות המערב, שהליברליזם הפשטני מנחה את עמדתן, אינן מצליחות להבין את המוסלמים, וממילא גם אינן יודעות להתמודד עמם, וזאת למרות שעומדים לרשותן אמצעים אדירים.
צריך להבין תחילה את כוחו המיוחד של האסלאם, על מעלותיו וחסרונותיו. אני רחוק מאוד מלהיות מומחה לכך, ואני גם בטוח שמעט הספרים שקראתי על האסלאם לא דייקו בהצגת הדברים, מפני שנכתבו על ידי אקדמאים שמתקשים להבין כראוי מהי אמונה ודת. אבל נראה שדווקא מעמדתי כאדם שמזדהה לגמרי עם אמונתו, אוכל להוסיף מימד שנעלם בהבנת הדת והתרבות המוסלמית. אני משער שהטעויות שלי הן בפרטים, ואילו מרבית 'מומחי המערב' טועים בעקרונות.
התפיסה הדתית
היסוד מונח בתפיסה הדתית, הרואה את הא-ל כגיבור כול יכול, שהכול צריכים להיכנע לפניו ולקבל באופן מוחלט את מרותו. מתוך חמש המצוות העיקריות של האסלאם, ארבע עוסקות במישרין בכבוד הא-ל ובכניעה כלפיו: א) קבלת האמונה בו. ב) התפילה אליו חמש פעמים ביום, כאשר עיקרה כריעה ואמירת שבעה פסוקים 17 פעמים, שבהם משבחים את אללה ומקבלים את אדנותו. ג) צום הרמאדן. ד) העלייה למכה. המצווה הנוספת היא מתן צדקה לעניים, שגם היא מבטאת כניעה בכך שהכסף של אללה ולא של האדם.
גם השבח וההודאה לאללה הם מתוך יחס של כניעה וכבוד.
השפעתה על היחסים בין אנשים
עמדה זו מקרינה על כל מערכות היחסים הבין-אישיות, שמבוססים על כבוד. האישה חייבת לכבד מאוד את בעלה, וגם הבעל חייב לדאוג לאשתו, לפרנס אותה ולהגן עליה, וזהו כבודו. כמובן שגם הילדים חייבים לשמור על כבוד הוריהם. גם היחסים שבין אדם לחברו מבוססים על כבוד רב, שמתוכו מגיעים לנדיבות אצילית, שנותנת מקום לחום ואחווה.
מכיוון שהכבוד חשוב כל כך, עלבון הוא דבר שאינו נסבל ומערער את תשתית הקיום, ומוכרחים להגיב עליו בחומרה יתרה, עד כדי התופעה המכונה בביטוי המחריד "רצח על כבוד המשפחה".
מכיוון שהכוח והשלטון תופסים מקום מרכזי, ממילא שליט שלא נודע כחזק ואף אכזר, אינו יכול לשרוד בתרבות המוסלמית. לכן השיטה הדמוקרטית אינה מסוגלת להעניק יציבות לארצות האסלאם. השלטון האידיאלי עבורם הוא שלטון חזק וסמכותי הפורש חסות ומעניק כבוד לכל נתיניו, כאב רחום שדואג לרווחת בניו.
הצדדים החיוביים
שיהיה ברור, יש באסלאם צדדים חיוביים מאוד. יסודות הדת נשאבו מהיהדות, ועוצבו לפי אופיה של האומה הערבית. ראוי לעסוק בצדדים החיוביים הללו ובתרומה שלהם לעולם, ולברר עד כמה ערך הכבוד יכול להועיל לעולם המודרני, שרבות מצרותיו נובעות מחסרון בכבוד שמיים ובכבוד הבריות. הזכות לחופש אינה מהווה תחליף לכבוד שאבד. הזכות לכבוד שיש בתרבות הדמוקרטית היא רק איסור לבזות. אין בה כבוד חיובי, והיא מאפשרת יחס של אדישות, התנשאות וזלזול כלפי הזולת וערכיו.
אבל אנחנו עוסקים כעת בשורשי המתח עם מאמיני האסלאם, ומטבע הדברים אציג את הצדדים הפחות יפים.
האסלאם דת לוחמת
לאחר חמש מצוות האסלאם, המצווה הבאה בחשיבותה היא הג'יהאד. נאמני אללה צריכים אף הם לנהוג כמותו בגבורה, ולהכניע בכוח את מי שאינם נכנעים למרותו. לכוח ולחרב ישנו מעמד מרכזי בדת המוסלמית, הם מדגישים את כוחה הממשי של הדת, ומעצימים את גדולתו וכבודו של אללה בכך שמשליטים את אמונתו על כל בני האדם. גם קריאות המואזין ברמקול ביום ובלילה הן ביטוי להשלטת הדת על המרחב, הן כלפי עצמם והן כלפי זולתם.
לא במקרה הצליחו הערבים להשליט את האסלאם על עמים רבים, עד שכיום כמיליארד וארבע מאות מיליון מאמינים בו. הצופן הגנטי של האסלאם מכוון למלחמה נחושה להשלטת דת מוחמד על כל העולם בחרב, והכול כשר לשם כך. אם צריכים להרוג - יהרגו, אם צריך לשקר - ישקרו. לא יופייה הקסום של דת האסלאם משך עמים רבים לקבל אותה על עצמם, אלא האיום הברור במוות.
כל העמים הגיעו להישגים על ידי מלחמות וניצחונות, אולם שלא כמו בתרבויות אחרות, העיקרון של פשרה לא מקובל באסלאם - במיוחד לא פשרה על אדמות. פשרה היא ביטוי לחולשה, ואילו המוסלמי חייב לייצג את גבורתו וחוזקו של אללה, ועליו להחזיק תמיד בחרב ולהיות נכון להמשך המלחמה להשלטת הדת.
וגם כאשר אין כוח לנצח את האויב, אין נכונות לקבל פשרה. אם עושים הפסקת אש, 'תהדייה', מבחינת האסלאם זו הפוגה שצריכה להיות מנוצלת להכנות להמשך המלחמה. אם אפשר, יחלישו את האויב בינתיים על ידי פיגועים וביזה. אם לא, לפחות ישתדלו להרדים אותו בשקרים, וכשתגיע שעת הכושר יחזרו לתקוף עד שיכריעו אותו. עמדה זו מבוססת על התנהגותו של נביאם מוחמד כלפי שבט קורייש.
מקום החרב
על פי התפיסה המוסלמית, העולם מחולק לשני חלקים. 'דאר אל אסלאם' הוא החלק שכבר כבוש על ידי האסלאם. ו'דאר אל חרב' הוא מקום המלחמה, שמצווה לכובשו על ידי כוחות האסלאם, ולאחר כיבושו הוא הופך לאדמת קודש מוסלמית (וואקף), שאסור בשום תנאי לוותר עליה. וגם אם יכבשו אותו מידם למשך מאות שנים, בעיני ההלכה המוסלמית הוא נחשב כאדמת וואקף שחובה להחזירה לשליטה מוסלמית.
מדינת ישראל מהווה מבחינתם בעיה כפולה, מפני שהיא קמה על שטח שהיה כבוש לאסלאם מאז היווסדו (זולת תקופה של כמאה שנה שנשלט על ידי הצלבנים), וגם נמצאת בלב השטחים שבשליטת הערבים. יש ביניהם דתיים יותר ופחות, אבל השאיפה להחזרת השלטון על הארץ משותפת לכולם. הוויכוח בין המתונים לקיצוניים הוא האם אפשר לנהל נגדנו מלחמת חורמה גלויה, או שצריך תחילה לפורר ולהחליש את מדינת ישראל על ידי הסכמים ולחץ מדיני, ורק לאחר מכן להשתלט עליה בכוח.
כיצד להתמודד עם האיום המוסלמי
הדרך היחידה לפטור את המוסלמי ממלחמה, היא ליצור מצב שבו הוא יהיה אנוס לגמרי. שלא תהיה בידו שום יכולת וסיכוי להצליח. רק אז מבחינה ההלכה המוסלמית הוא נחשב לפטור מהכורח לנהל מלחמה. אז הוא ימתין שנים ודורות, תוך הבטחה פנימית שכאשר תבוא שעת הכושר, ישוב להילחם.
לעומת זאת, כל ניסיון של פשרה עם האסלאם יוביל בהכרח להמשך ולהתעצמות המלחמה והטרור, מפני שהוא נתפס כחולשה. שכן לפי תפיסת התרבות המוסלמית, אם היה למדינות המערב כוח לנצח, לא ייתכן שהיו מבקשות פשרה. אין זאת אלא שהן מתקשות לעמוד מול התקפות הגבורה של מאמיני אללה, וממילא קרוב יום נפילתן. כך גם בנוגע לישראל - כל ניסיון לפשרה או להצבת "אופק מדיני" נוטע בהם תקוות שאפשר לנצחה, ומעודד את הטרור והמלחמה.
כל מי שחפץ בשקט ושלווה ביחסיו עם המוסלמים, חייב להימנע מהצבת שאיפה לשלום ומכל דיבורים על שלום, מפני ששלום עם מי שאינם מוסלמים מנוגד לתפיסה המוסלמית. השאיפה שהארצות המערביות צריכות להציב היא הפסקת אש יציבה, תוך ניהול יחסים מכובדים. מתוך כך אפשר יהיה להגיע לבסוף לשלום גבוה ועמוק יותר, אבל אסור לדבר על כך עכשיו.
הטעות של נאום אובמה במצרים
במקום זאת, כאשר נאם אובמה לפני ארבע שנים בקהיר, טעה פעמיים. ראשית, בכך שקרא למוסלמים לשלום, ובכך העצים את מלחמתם באמריקה וקירב את נפילתם של השליטים הערבים שתמכו בארה"ב. ושנית, למרות כל דברי השבח למוסלמים, ביסודו של דבר הוא התנשא עליהם וביזה את תפיסתם בכך שהטיף להם לנהוג בדמוקרטיה, להעניק שוויון לנשים ולהעניק זכויות שוות למיעוטים, בעוד שהתפיסה המוסלמית מבוססת על כבוד ולא על שוויון. אילו היה תובע כנוצרי שוויון לנוצרים הקופטים שבמצרים, היו מכבדים את דרישתו שנובעת מעמדה של כוח. אבל כשביקש זאת בשם הדמוקרטיה וחופש הדת, פגע במעמדו אצלם ופגע בקופטים - שמאז מצבם הורע.
נסיים בתפילת "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום", ומתוך כך הצד החיובי שבאסלאם יבוא לידי ביטוי, ויקרב את העמים לאמונה בה' ולקיום מצוות בני נח, כל עם לפי סגנונו ואופיו, ויבוא שלום אמיתי לעולם.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
