ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הוא לא ידע מה יוכל לעשות כדי להשתנות באמת בגיל כה מבוגר, ואז עלה בדעתו לתת צדקה בסתר לתלמיד חכם עני בשם רבי יצחק שעמו התפלל בבית הכנסת. מדי יום הניח בעת התפילה באין רואים מטבע הגונה בתוך כיס התפילין והטלית של רבי יצחק. הלה מצא את המטבע מדי יום ותמה: מי הוא הנותן מעות בתוך כיס התפילין והטלית שלי?!
רבי יצחק ביקש מהשמש של בית המדרש שישגיח ויראה מי ממשמש בכיס התפילין והטלית שלו בעת התפילה ויגלה לו את זהותו, אבל לא יספר על כך לשום אדם אחר. השמש החל לשים לבו לכך, עד שבוקר אחד ראה את יחיאל ממשמש בכיס התפילין והטלית של רבי יצחק ומניח שם דבר מה. לאחר התפילה גילה השמש לרבי יצחק מי האיש שנותן לו צדקה בסתר מדי יום.
רבי יצחק החל לקרב את יחיאל והציע לו ללמוד יחדיו שישה סדרי משנה. הוא היה חוזר עמו על כל פרק משניות כמה פעמים עד שהיה שגור בפיו. וכך המשיך ללמוד עמו עד שסיימו את כל פרקי המשניות. באופן הזה גם למד עמו 'עין יעקב' על אגדות הש"ס, ולאחר שגמרו נעשה יחיאל למדן במקצת ורבי יצחק החל ללמוד עמו ספרי יראים למיניהם, ספרי מוסר וגם את ספר הזוהר הקדוש. כמו כן הצטרף יחיאל לחברה שלומדת משניות, וכך התמיד ללמוד ולהתעלות בקדושה עד ימיו האחרונים.
כאשר נפל יחיאל למשכב, הלך רבי יצחק לבקרו והכריח אותו בתקיעת כף שיתראה איתו לאחר מותו. בעת גסיסתו באו כל המשתתפים בחברת המשניות ולמדו משניות עד שהסתלק מהעולם. במשך השלושים סיימו ללמוד את כל המשניות לעילוי נשמתו.
בתום השלושים נראה יחיאל לרבי יצחק בחלומו. רבי יצחק שאל: "גלה לי היכן מקום מנוחתך?"
"מנוחתי בין הצדיקים בגן עדן", ענה יחיאל, והוסיף: "זכיתי לתקן הכול בימי חיי, פרט לדבר אחד, וחברת המשניות שלמדו בעבורי תיקנו אותו".
יחיאל המשיך לפקוד את רבי יצחק בחלומותיו בדרך קבע. רבי יצחק ביקש ממנו לפרש מאמרי זוהר מסוימים ויחיאל גילה לו איך לומדים את המאמרים הללו בגן עדן.
פעם אחת גילה רבי יצחק לאחד מקרוביו את פירושו של מאמר זוהר מסוים, כפי ששמע מפי יחיאל עליו השלום. לאחר מכן לא הופיע יחיאל בחלומותיו של רבי יצחק במשך תקופה ממושכת. כאשר הופיע לבסוף, רבי יצחק שאלו: "מפני מה איחרת לבוא הפעם?"
"מחמת שגילית לאחרים את הפירוש שגיליתי לך על מאמר הזוהר. אסור היה לך לעשות זאת, והקפידו בשמיים על כך. אבל הוכרחתי לבוא בגלל תקיעת הכף בינינו".
"מכאן ואילך לא אגלה את פירושי הישיבה של מעלה לשום אדם בעולם", הבטיח רבי יצחק, "ורק תבטיח לי שתבוא אליי בקביעות ולא תאחר".
יחיאל הבטיח והמשיך לפקוד את רבי יצחק בחלומו בקביעות ולגלות לו פירושי אמת מהעולם העליון.
לאחר תקופת מה שוב נעדר יחיאל מחלומותיו של רבי יצחק במשך תקופה ממושכת, וכאשר הגיע שאל רבי יצחק: "מדוע איחרת לבוא הפעם, הרי לא גיליתי את דבריך לאף אחד?!"
"דע לך שהעלו אותי לעולמות עליונים מאוד", אמר יחיאל, "ומר לי מאוד לרדת מאותם עולמות לזה העולם השפל, על כן איחרתי לבוא. אבל נאלצתי להגיע בכל זאת בגלל תקיעת הכף בינינו. על כן אבקש מרום מעלתו שימחל לי על תקיעת הכף וימנע ממני את הצער הנורא שבירידה לעולם הזה".
רבי יצחק מחל ליחיאל על תקיעת הכף ביניהם, והלה שב לעולמותיו העליונים ולא התגלה לו עוד.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
