ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שילה יוסף בן שלומציון
וּמֵהֶן סִפּוּרִים מִמַּרְאוֹת רוּחָנִיִּים שֶׁרָאוּם. אֵין לְהִתְפַּלֵּא עַל הַחֲסִידִים הָהֵם שֶׁיִּרְאוּ צוּרוֹת, מֵהֶן דִּמְיוֹנִיּוֹת, לְעֹצֶם הִתְיַחֲדוּתָם וְזִכּוּך שִׂכְלֵיהֶם, וּמֵהֶן צוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מְצִיאוּת מִבַּחוּץ, כְּמוֹ שֶׁרָאוּ אוֹתָן הַנְּבִיאִים, וְכֵן בַּת קוֹל שֶׁלִּוְּתָה אוֹתָם בְּבַיִת שֵׁנִי, מַדְרֵגָה לְמַטָּה מֵהֶחָזוֹן וְהַדִּבּוּר. וְאַל יֵחָשֵׁב לְרָחוֹק מַה שֶּׁאָמַר ר' יִשְׁמָעֵאל: "שָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל שֶׁמְּנַהֶמֶת כְּיוֹנָה", וְזוּלַת זֶה, הֱיוֹת שֶׁהִתְבָּאֵר מִמַּעֲמַד משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ מַה שֶּׁעוֹשֶׂה זֶה אֶפְשָׁרִי, וְכַאֲשֶׁר בָּאָה בּוֹ הַהַגָּדָה הַנֶּאֱמָנָה — חַיָּבִים לְקַבְּלוֹ. וִיפֹרַשׁ אָמְרוֹ "אוֹי לִי שֶׁחֵרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי" כַּאֲשֶׁר יְפֹרַשׁ "וַיִּנָּחֵם ה' וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ". וּמֵהֶן מַה שֶּׁהֵן מְשָׁלִים, מֻנָּחִים לְסוֹדוֹת חָכְמוֹת שֶׁנִּמְנַע גִּלּוּיָם, הוֹאִיל וְאֵין תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לֶהָמוֹן, וְהֵם מֻצָּעִים לַחֲקִירָה וְחִפּוּשׂ לִיחִידִים, יִזְכֶּה בָּהֶם מִי שֶׁרָאוּי לָהֶם, אֶחָד בְּדוֹר אוֹ בְּדוֹרוֹת. מראות רוחניים
___________________________
הצעה – יסוד, בסיס. שזה אינו בתלמוד – מאמר חז"ל זה 'אמרו כשירד ריבון העולמים' וכו'. ולא היה באמת – שהרי ה' אינו יושב על כסא, אלא זו מליצה. מציאות מבחוץ – מציאות ממשית, ולא רק בדמיון. לרחוק – לתמוה. ויפרש אומרו אוי לי וכו' – מאמר זה תמוה כי משמע שהקב"ה מתחרט על מעשיו.
ביאורים
בנוגע לשאלתו השנייה של מלך כוזר על האגדות עונה החבר ארבע תשובות אפשריות, מתוכן נראה היום שלוש מהן בעזרת ה'. ריה"ל מסביר שחז"ל משתמשים בדרכי סיפור על מנת להעביר רעיונות עמוקים. דרך זו מצויה גם בקרב סופרים המספרים סיפור כדי להעביר מסר. זהו כלי מצוין משום שאינו מפעיל רק את כלי הלוגיקה שלנו (לא רק השכל מעבד את המידע החדש) אלא את כל החושים שלנו. כשאנו שומעים סיפור אפשר ממש לחוש, לראות, להריח ולשמוע. על ידי כך אפשר להבין את הרעיון הטמון בדברים בצורה מוחשית וחיה יותר, וממילא גם להפנים את הרעיון. יש מאמרי חז"ל אחרים שנראים משונים בעינינו משום שהם דיברו על דברים שראו ברוח קודשם. הדבר דומה לכפר נידח ופרמיטיבי שלפתע הגיע אליו אדם מישראל והתחיל לספר לתושביו על פלאי הטכנולוגיה, דברים שנשמעים להם רחוקים מהדמיון ומשונים מאד. לצערנו, כך גם אנחנו, כיוון שאין בינינו מי שהגיע למדרגתם של חז"ל הקדושים דבריהם נראים רחוקים בעינינו, לא מחמת חיסרון שיש בהם חלילה, אלא מקטנותנו אנו. סוג שלישי של מאמרי חז"ל הוא המשלים. משל הוא סיפור בעל שתי משמעויות שונות, חיצונית ופנימית. המשמעות החיצונית נראית פשוטה וברורה, ובכך גורמת לזלזול בקרב מי שרואה את המשלים ולא מדקדק בהם. אך האמת היא שיש משמעות פנימית ועמוקה שהיא העיקר, והיא נושאת עמה חכמה רבה. המשל הוא כלי מצוין להעברת רעיונות עמוקים בְּדרך שלא ייפלו לידי ההמון. חינוך האומה והנהגת הכלל הם תחומים שחכמי הדור צריכים להוביל. הם מורי הדרך האמיתיים ולהם החכמה הדרושה לכך. כיוון שהמדרשים נאמרים בדרך משל, רק להם יש הגישה להבין את דבריהם ולהעבירם להמון.
הרחבות
* אגדות חז"ל
וּבַאֲשֶׁר לַהַגָּדוֹת. כעת ניגש החבר לענות על שאלתו השנייה של ריה"ל (בסעיף סח). ריה"ל מבדיל בין ארבעה סוגי אגדות: א. יש אגדה שמטרתה להביע רעיון מסוים, ולצורך כך מתוארת בסיפור שלא באמת יכול להתקיים. למשל-"כשירד ריבון העולמים למצרים" מבטא את הרעיון שיציאת מצרים הייתה ברצון ה'. ב. מראות רוחניים של חז"ל. ג. משלים שכלפי חוץ נראים פשוטים אך טומנים בתוכם חכמה גדולה. ד. אגדות שאין בהן פשט ברור, ויש לעיין בדבריהם כדי לעמוד על כוונתם.
הרמב"ם מדגיש בעיקר את הסוג השלישי שבאגדות חז"ל, היינו המשלים. "כי דבריהם יש להם, נגלה ונסתר... על דרך חידה ומשל" [הקדמה לפרק חלק ג; ועיין עוד הקדמת הרמב"ם למשנה, ה]. ניתן לראות שהרמב"ם מבאר אגדות חז"ל גם באופן הרביעי שהציג ריה"ל (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה, סוף פסקה ה). גם את הסוג הראשון מצאנו בדברי הרמב"ם, שאומר על שני סוגי אנשים שלא הבינו את עומק דברי חז"ל "ולא הבינה אחת משתי הכיתות שהם על צד מליצות השיר" [מורה נבוכים ג, מג]. את הסוג השני שראינו בחלוקה של ריה"ל לא מצאנו אמנם בדברי הרמב"ם, אך ר' אברהם בן הרמב"ם שהושפע מאוד מדרכו של אביו כותב "ונוסף לזה חלק המעשיות שמתחלק לארבעה, ומהם השני- שנראו בחלום כדרך הנבואה " [מאמר על אגדות חז"ל].
שאלות לדיון
מהי הדרך הנכונה לעיין באגדות חז"ל?
הייתכן שהאגדות שבתלמוד נכתבו בעבור "אחד בדור או בדורות"? לשאר האנשים אין מה ללמוד מהם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
