ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
ג אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל רוֹמְזִים אֵלָיו בָּרְאִיָּה הַנְּבוּאִית וּבִטְבִיעוּת הָעַיִן, כִּי הֲבָאַת הָרְאָיוֹת מַתְעָה, וּמֵהֲבָאַת הָרְאָיוֹת יִתְחַדְּשׁוּ הָאֶפִּיקוֹרְסוּת וְהַשִּׁיטוֹת הַנִּפְסָדוֹת. וְכִי מַה גָּרַם לַמַּשְׁנִים לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי סִבּוֹת קְדוּמוֹת אִם לֹא הֲבָאַת הָרְאָיוֹת? וּמַה גָּרַם לְבַעֲלֵי הַקַּדְמוּת לוֹמַר שֶׁהַגַּלְגַּל קַדְמוֹן, וְשֶׁהוּא סִבַּת עַצְמוֹ וְסִבַּת זוּלָתוֹ, אִם לֹא הֲבָאַת הָרְאָיוֹת? וְכֵן עוֹבְדֵי הָאֵשׁ וְעוֹבְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הֲבָאַת הָרְאָיוֹת גָּרְמָה לָהֶם לָזֶה. אֲבָל דַּרְכֵי הָרְאָיוֹת חֲלוּקוֹת, מֵהֶן מַעֲמִיקוֹת חֵקֶר וּמֵהֶן מְקַצְּרוֹת, וְהַמְּלֵאוֹת שֶׁבָּהֶן חֲקִירוֹת הַפִילוֹסוֹפִים, וְדַרְכֵי הֲבָאַת הָרְאָיוֹת גָּרְמוּ לָהֶם לְדַבֵּר עַל אֵל שֶׁלֹּא יַזִּיקֵנוּ וְלֹא יוֹעִילֵנוּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ תְּפִלּוֹתֵנוּ וְקָרְבְּנוֹתֵינוּ, וְלֹא עֲבוֹדָתֵנוּ וְלֹא מִרְיֵנוּ, וְשֶׁהָעוֹלָם קַדְמוֹן כְּקַדְמוּתוֹ. וְאֵין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם שֵׁם פְּרָטִי לָאֱלוֹהַּ שֶׁרוֹמְזִים אֵלָיו, אֶלָּא אֵצֶל מִי שֶׁשָּׁמַע דִּבּוּרוֹ וְצִוּוּיוֹ וְהַזְהָרָתוֹ, וּגְמוּלוֹ עַל הָעֲבוֹדָה וְעָנְשׁוֹ עַל הַמֶּרִי, וְהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם פְּרָטִי, רֶמֶז לְזֶה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמּוֹ וְאִמֵּת אֶצְלוֹ שֶׁהוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם אַחַר הֵעָדְרוֹ. וּתְחִלָּתָם אָדָם, לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵת ה' לוּלֵא דִּבּוּרוֹ עִמּוֹ, וּגְמוּלוֹ וְעָנְשׁוֹ, וְהַמְצִיאוֹ לוֹ אֵת חַוָּה מִצֶּלַע מִצַּלְעוֹתָיו, וְהִתְאַמֵּת שֶׁזֶּה הוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם, וְרָמַז אֵלָיו בַּדִּבּוּר וּבַתְּאָרִים וּקְרָאוֹ 'ה''. וְלוּלֵא זֶה הָיָה נִשְׁאָר בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּת מַה הוּא, הַאִם הוּא אֶחָד אוֹ יוֹתֵר, הַאִם הוּא יוֹדֵעַ אֵת הַפְּרָטִים אִם לֹא? אַחַר כָּך קַיִן וְהֶבֶל אָמְנָם יְדָעוּהוּ אַחַר שֶׁקִּבְּלוּ מֵאֲבִיהֶם בָּרְאִיָּה הַנְּבוּאִית. אַחַר כָּך נֹחַ, אַחַר כָּך אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַד משֶׁה וּמִי שֶׁאַחֲרָיו מִן הַנְּבִיאִים, וּקְרָאוּהוּ הֵם 'ה'' בִּרְאִיָּתָם, וּקְרָאוּהוּ הָעָם הַמְקַבְּלִים מֵהֶם 'ה'' בְּקַבָּלָתָם מֵהֶם, הֱיוֹת שֶׁדְּבָרוֹ וְהַנְהָגָתוֹ מִתְחַבְּרִים אֶל בְּנֵי אָדָם, וְהַסְּגֻלּוֹת מִבְּנֵי אָדָם דְּבֵקִים בּוֹ, עַד שֶׁהָיוּ רוֹאִים אוֹתוֹ בְּמִצּוּעַ מָה הַנִּקְרָא 'כָּבוֹד', וּ'שְׁכִינָה', וּ'מַלְכוּת', וְ'אֵשׁ', וְ'עָנָן', וְ'צֶלֶם', וּ'תְמוּנָה', וּ'מַרְאֵה הַקֶּשֶׁת', וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁמּוֹרֶה לָהֶם שֶׁיֵּשׁ פְּנִיָּה אֲלֵיהֶם מֵאִתּוֹ יִתְעַלֶּה, וְהֵם קוֹרְאִים לָזֶה 'כְּבוֹד ה''. ידיעתו – מראייה נבואית
___________________________
ואיך אדע ביחוד וכו' – כיצד ייתכן שם לדבר שאין לנו השגה בו כלל, אלא רק נודעת מציאותו מפעולותיו. למשנים – למאמינים בשניוּת, שיש יותר מאלוה אחד. בעלי הקדמות – המאמינים שהעולם קדמון ולא ברוא. המלאות שבהן – הראיות הטובות והמדויקות יותר הן של הפילוסופים. אחד מהם – מהפילוסופים. מי ששמע – הנביא (ומי שקיבל ממנו). אחר העדרו – יש מאין. במצוע מה – באמצעי מסוים.
ביאורים
למלך אין בעיה עם השם 'אלוהים'. זו התגלות שגם גויים יכולים להבין. כל אדם שמסתכל על המציאות רואה שיש הרבה כוחות שמתנגשים זה בזה. המים והאש, השמש והעננים, החול והים, והעולם ממשיך להתקיים. אין זה אלא שיש 'מישהו' עליון שמנווט את הכול. גם פרעה האמין באלוהים. כשיוסף פתר את חלומותיו הוא אמר שרוח אלוהים בו. יוסף אינו מבין רק בתחום אחד, בענייני חלומות, תחום שהוא מיסטי, אלא גם בענייני ניהול ממלכה ובפתרון משברים. זה אדם שרוח אלוהים בו, אדם שהוא בעל כישרונות רבים ושידיו רב לו בתחומים שונים. אך מי הוא האלוה שמנווט את העולם? אנחנו יכולים רק לשער מי הוא, ולהביא ראיות והוכחות על קיומו, אך אפשר לטעות בקלות לגבי זהותו. רק מפגש ישיר עם הקב"ה מסיר את כל הספקות. משל למה הדבר דומה? לעני שכל בוקר בשעה שמונה מניחים לחם טרי וחלב על סף דלתו. הוא פותח את הדלת ומתפעל. הוא מתחיל לחשוב מי הוא האלמוני שנותן לו את האוכל. ראשית לכול הוא בטוח שהוא נדיב לב ובעל מידות טובות. אך מי הוא? האם איש או אישה? אולי הוא בכלל ארגון צדקה? אולי זה השכן ממול שיודע עד כמה חסר לו? והוא מתחיל לחשוב מחשבות ולהסיק מסקנות לגבי זהותו של הנותן. קרוב לוודאי שהוא יטעה. טעות זו תגרום לו גם למעשים שאינם נכונים. למשל אם הגיע למסקנה שהשכן נותן לו, הוא יעריך יותר את השכן וינסה להחזיר לו טובה, למרות שיכול להיות שזה בכלל לא הוא. רק מפגש עם אותו נותן מסתורי יפתור את הספק. כך גם ביחס לאלוה. כל הפילוסופים רק שיערו והסיקו מהי זהותו של האלוה מהעולם ומהנחות שכליות, אך כל הוכחותיהם טבועות בחותם הספק. רק עם ישראל נפגש עם הקב"ה. לנו אין ערפל. אנו יודעים בוודאות מי הוא ה', הרי נפגשנו איתו במעמד הר סיני, ולכן יכולים לקרוא לו בשמו המפורש, יוֹד הֵא וָו הֵא.
הרחבות
* קריאת שמו של רבונו של עולם
קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּשֵׁם פְּרָטִי, רֶמֶז לְזֶה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמּוֹ. קריאת שמו של דבר מבטאת את המפגש עימו. דווקא מי שיש לו יחס כלשהו לזולתו, יכול לקרוא לו שם. המדרש מספר כיצד קרא האדם שמות לאחר בריאתו: "העבירן (הקב"ה) לפני אדם, אמר לו זה מה שמו, אמר זה שור, זה חמור, זה סוס וזה גמל. ואתה, מה שמך? אמר לו אני נאה להקרא אדם שנבראתי מן האדמה. ואני, מה שמי? אמר לו לך נאה להקראות אדני שאתה אדון לכל בריותיך, א"ר אחא 'אני ה' הוא שמי' (ישעיה מב) הוא שמי שקרא לי אדם הראשון" [בראשית רבה יז, ד].
לכאורה, דברי המדרש קשים, שהרי השם שאותו נתן אדם הראשון לקב"ה הוא שם אדנות, ואילו בפסוק מוזכר שם הויה. האלשיך הקדוש, הקשה קושיה זו, ותירץ: "וזה יתכן כִּוֵן אדם, שאמר הלא יומרוך למזמה לומר כי שמך הגדול של הויה על השמים כבודו, ולרוממותו לא ישגיח בארץ, אך על שם אדנות - הוא שכינה - יש מקום להודות שהוא אדון בארץ. על כן לשלול זה, אמר לך שם ההויה נאה ליקרא אדני, שאתה עם כל גדולתך אדון לכל בריותיך, שאתה אדון ומשגיח והם בריותיך " [פירוש האלשיך לבראשית ב, י].
שאלות לדיון
החבר אומר שהפנייה של הקב"ה אל האדם יכולה להיות באמצעות השכר והעונש. כיצד ניתן להתייחס לדברים היום? עד כמה השכר והעונש תופסים מקום אצלכם?
החבר מתאר את דרך ידיעת ה' מהראיה הנבואית והנלווה אליה. כבר יותר מאלפיים שלוש-מאות שנה שאין נבואה. הייתכן שיש בכל זאת דרך אחרת? במה תלוי חזרתנו לנבואה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
