ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מקום טענה – עניין מוקשה. רומזים אל המקום – כגון שוכן ירושלים. מי שאין לו מקום – ה'. הנרמז אליו – כמבואר בפִסקה הקודמת. המוחשים – עצמים הנכרים בעזרת החושים. מקריהם – הופעות חיצוניות. עצמיהם – מהותם. המראים והתבניות והשיעורים – מראה המלך, מבנה גופו ומידת גופו. בגזרת השכל – על-פי קביעת השכל שמבין שזה אותו המלך. ממששיו – שטח גופו שאפשר למששו [הערת הרב שילת]. זה החלק שלו – השכל או הנפש המדברת. אינו המלך – לאחר המוות. יפעל הפעליות וכו' – מי שרוצה יכול לפעול בו במקרה או לפי רצונו. בשיעור מגן – השמש נראית לנו בגודל של מגן להגנה מחִצים. ושאינה חמה – בתקופה הקדומה חשבו שהשמש אינה ממש גשמית ואינה חמה בעצמה אלא גורמת לחום הסביבה. מזרחית ומערבית – ביום לצד מערב ובלילה לצד מזרח.
ביאורים
אנו מכנים את הקב"ה בתארים בעלי מקום. למשל, יושב הכרובים, שוכן ירושלים. הדבר קשה מאוד להבנה, שהרי לקב"ה אין גוף ואין דמות הגוף וממילא אין לו מקום שבו הוא יושב או שוכן. הוא לא מצומצם למקום מסוים. אם כן, איך אנו מתארים את הקב"ה בתארים שאינם נכונים?! ריה"ל עונה על כך מהתבוננות בשפת היומיום שלנו. אנחנו נפגשים עם העולם בעזרת חמשת חושינו. אנו פוגשים את המלך, רואים את לבושו המלכותי ואת הכתר המונח לו על הראש, אך הבגדים החיצוניים אינם הסיבה לכך שנכבד ונירא מהמלך. הם עוזרים לנו להבין שהמלך לובש אותם. ברגע שהבנו זאת, אנו כבר לא צריך את הבגדים כדי לדעת שזהו המלך. הם רק עזרו לנו להפנים ידיעה יותר עמוקה, שאפילו אם המלך ישנה את לבושו הוא יישאר במהותו מלך, למרות שהחושים אומרים שהוא כבר אינו המלך מכיוון שלבושו אינו לבוש מלכותי. יש פער בין החושים לבין האמת. החושים קולטים את השכבה החיצונית. האמת היא יותר גדולה ועמוקה מכך. גם אדם הוא לא רק אוסף איברים עטופים בבגדים אלא בעל נשמה שמניעה את הכול. כשאנו מדברים עם חבר איננו יכולים לפגוש את הנשמה, ולכן אנו מדברים עם גופו של החבר שמולנו, אך כוונתנו היא לדבר עם הנשמה שבתוכו. רק אחרי הקליטה על ידי חמשת החושים ניתן להעמיק במהות הדבר בעזרת השכל. הפרוזדור להכיר את מהותו של הדבר הוא חמשת החושים. הטרקלין הוא כבר ההבנה השכלית, ההכרה הפנימית. טביעת העין שיש לנו באותו הדבר.
הרחבות
* אופני ההתגלות השונים של הקב"ה
כִּי הַחוּשִׁים מַשִּׂיגִים מִן הַמּוּחָשִׁים מִקְרֵיהֶם, לֹא עַצְמֵיהֶם. בדברי חז"ל במדרש מצינו שההתגלות של הקב"ה הייתה לכל אחד כפי כוחו: "אמר רבי יוסי בר חנינא לפי כחו של כל אחד ואחד היה הדבור מדבר עמו. ואל תתמה המן שהיה יורד לישראל כל אחד ואחד היה טועמו לפי כחו. התינוקות לפי כחן... הבחורים לפי כחן... והזקנים לפי כחן... ומה אם המן כל אחד ואחד היה טועם לפי כחו הדבור על אחת כמה וכמה. אמר דוד 'קול ה' בכח', בכחו אין כתיב כאן אלא בכח, בכחו של כל אחד אמר להם הקדוש ברוך הוא לא בשביל שאתם שומעין קולות הרבה [יש אלוהות הרבה]. אלא הוו יודעים שאני הוא אנכי ה' אלהיך" [ילקוט שמעוני יתרו רפו].
וכעין זה מצינו במדרש את דברי חז"ל בעניין ההתגלויות השונות של הקב"ה: "ויאמר אלהים אל משה, אמר רבי אבא בר ממל אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה שמי אתה מבקש לידע, לפי מעשי אני נקרא פעמים שאני נקרא באל שדי, בצבאות, באלהים, בה', כשאני דן את הבריות אני נקרא אלהים, וכשאני עושה מלחמה ברשעים אני נקרא צבאות, וכשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי, וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא ה'... הוי אהיה אשר אהיה אני נקרא לפי מעשי" [שמות רבה ג, ו].
שאלות לדיון
האם כל מה שאנו משיגים הוא רק דרך החושים? כיצד יתכן שיש דרכים אחרות להשיג?
איך ניתן להתייחס יותר ל"נשמה" של מי שאנו פוגשים? עד כמה זה מומלץ בכלל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
