ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
הערבים היו הרוב בארץ ישראל אז והיו חמושים ובלתי מתפשרים. בקיצור, זאת לא הייתה תקופה משמחת לגדול בה כנער יהודי אורתודוכסי קטן ושמנמן בשיקגו. כשבית הספר היהודי בשיקגו נפתח סוף סוף, וההורים שלי העבירו אותי ממערכת החינוך הממלכתית לאותו בית ספר יהודי בחיתוליו, הרבה שכנים עם כוונות טובות הזהירו את הוריי שבהעברה הזאת הם מצמצמים את הסיכויים שלי להצליח בעתיד.
היום, במבט לאחור, הוודאות הזאת וכל התחזיות על דעיכת האורתודוכסיה, ניצחון הקומוניזם, ההשמדה של היישוב היהודי בארץ ישראל וחוסר היכולת של בתי ספר תורניים באמריקה ליצור אנשים "מצליחים" – כל התיאורים האלה של העתיד התגלו כבלתי מדויקים, בלשון המעטה. חיזוי העתיד הוא מדע שאבד עליו הכלח. רק תשאלו כל כלכלן.
אני חושב שמסיבה זו הדור של הנכדים שלי ממהר פחות מהדור שלי לנסות לנחש איך ייראה עתידו. העולם שלהם היום טוב ממה שהיה עולמי. קיומה של מדינת ישראל, צמיחתה והצלחתה המתמשכות, הגידול העצום בלימוד התורה ובאורתודוכסיה בעולם היהודי, הקידמה האדירה בטכנולוגיה, ברפואה ובתוחלת החיים - כל אלה יחד נותנים לדור הזה נקודת התחלה טובה מאוד שממנה אפשר להמשיך ולבנות.
כרגיל, גם כאן יש מקום לדברי חז"ל, "אין בעל הנס מכיר בנסו". אדם שזוכה לנסים לא מזהה אותם כנסים. הדור של היום מקבל הרבה דברים כמובנים מאליהם. הוא לא מבין שהסבים והסבתות שלו לא ציפו כלל שתקום מדינה יהודית חזקה בארץ ישראל ולא דמיינו ישיבות עם שמונות עשרות אלפי תלמידים או נשים יהודיות שלומדות תורה.
העתיד הזה, שהוא כבר ההווה שלנו, הוא משהו שהדור שלי לא חזה, ואולי אפילו לא העז לקוות לו גם בחלומותיו הפרועים ביותר. עם זאת, כל הדברים הבלתי אפשריים האלה התרחשו והפכו למציאות בעולמנו היום.
לכן נשאלת השאלה: איזה עתיד נכדיי צופים לעצמם? ואולי חשוב מזה, איזה מאמצים הם מוכנים לעשות וכמה כישרון וממון הם מוכנים להשקיע כדי להשיג את העתיד הרחוק שעליו הם חולמים?
אני סבור שהדור החדש הזה עוד לא התמודד עם השאלות המאתגרות האלה. אך הוא בוודאי יצטרך להתמודד איתן בעתיד הקרוב מאוד. מאחר שהעתיד תמיד נשאר עלום, הדור הקודם לא יכול לעשות הרבה כדי להכין את הדור הבא לאתגרים הלא מוגדרים ולא מוכרים שהעתיד צופן בתוכו. אנחנו יכולים לחנך את הדור הבא, לתת לו סיוע כספי ואף לשמש לו דוגמה, אני מקווה. אך הוא יצטרך לצלוח בעצמו את המים הסוערים של העתיד.
אני מתחזק מאוד כשאני רואה מה יד אלוקים, כביכול, עשתה למען הדור שלי. אני בטוח שהסבים והסבתות שלי היו נדהמים והמומים ממה שהדור שלי ברצות ד' הצליח להשיג וזכה לראות.
הדבר הקבוע היחיד בהיסטוריה היהודית היה המצפן המוסרי שהתורה ולימודה נותנים לנו יחד עם יד ההשגחה, כביכול. שני הגורמים האלה ילוו גם את הנכדים שלנו, כשהם יתמודדו עם העולם שלהם והעתיד שלהם. יש שפע של תחזיות מפחידות לגבי העתיד של ארצות הברית, של מדינת ישראל, של יהדות העולם ושל המוסר ההולך ופוחת בעולם המערבי. אינני מבטל את הדעות האלה בקלות, אך ניסיון החיים שלי לימד אותי שחוסר הוודאות לגבי העתיד לא מאפשר לנו לחזות אותו בדייקנות. לכן אני מעדיף להיות אופטימי בעניין העולם העתידי שבו יחיו נכדיי. מי שהביא אותנו עד הלום בחסדו וברחמיו יעביר אותנו גם את שאר הדרך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
