ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
ח אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ מוֹדֶה לְבַעֲלֵי הַשָּׁעוֹת וְהַיָּמִים וְהַמְּקוֹמוֹת, כַּחוֹזִים בַּכּוֹכָבִים.
ט אָמַר הֶחָבֵר: וְכִי אָנוּ דּוֹחִים שֶׁיֵּשׁ לָעֶלְיוֹנִים רֹשֶׁם בָּאַרְצִיִּים? אַדְּרַבָּה, מוֹדִים אָנוּ כִּי חָמְרֵי הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד עַל יְדֵי הַגַּלְגַּל, אֲבָל הַצּוּרוֹת עַל יְדֵי מַנְהִיגָן וּמְנַהֲלָן, וְהַשָּׂם אוֹתָן כֵּלִים לְהַעֲמָדַת כֹּל מַה שֶׁיִּרְצֶה מִן הַמִּתְהַוִּים, מִבְּלִי שֶׁנֵּדַע פֵּרוּטָם. וְהַחוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים טוֹעֵן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַפֵּרוּט, וַאֲנַחְנוּ מַכְחִישִׁים אוֹתוֹ בָּזֶה, וְנִגְזֹר שֶׁלֹּא יַשִּׂיג זֹאת בָּשָׂר וָדָם. וְאִם נִמְצָא מִן הַחָכְמָה הַהִיא דָּבָר נִסְמָך אֶל חָכְמָה אֱלֹהִית תּוֹרִיִּית — נְקַבְּלֵהוּ, וּבָזֶה תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל, בְּצִפִּיָּה שֶׁהוּא מוּבָא מִכֹּחַ אֱלֹהִי וְהוּא אֱמֶת. וְאִם לֹא — הֲרֵי כֻּלּוֹ הַשְׁעָרָה, וְגוֹרָל בַּשָּׁמַיִם, שֶׁיּוֹתֵר נֶאֱמָן מִמֶּנּוּ גּוֹרָל הֶעָפָר. לְפִיכָך, מִי שֶׁיִּרְאֶה הָאוֹרוֹת הָהֵם הוּא נְבִיא הָאֱמֶת, וְהַמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵרָאוּ בּוֹ הוּא הַמָּקוֹם הָרָאוּי לְכַוֵּן אֵלָיו בֶּאֱמֶת, לְפִי שֶׁהוּא מָקוֹם אֱלֹהִי, וְהַתּוֹרָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עַל יָדוֹ הִיא תּוֹרַת אֱמֶת.
___________________________
אנחנו – ההמון. האור ההוא – ההארה הנבואית. במקומות נשקפים – השתקפות של השמש ולא ראייה ישירה. בעלי השעות – המאמינים שיש שעות מסוימות המסוגלות לדבר מסוים. לעליונים – למערכת המזלות. רשם בארציים – השפעה על המתרחש בעולמנו. חמרי ההויה וההפסד – קיום הדברים שבעולם וכיליונם. הצורות – הצורות הרוחניות ומערכת הגלגלים. מנהיגן – ה'. אותן – הצורות. הפרוט – שמזל מסוים מסוגל לדבר מסוים. דבר נסמך וכו' – ידיעות אסטרולוגיות המקובלות מחז"ל. גורל העפר – גורל שמטילים כאן בארץ.
ביאורים
ישנה השפעה של גרמי השמים על העולם שבו אנו חיים. זוהי תפיסה שקיימת בעולם אלפי שנים, והתפתחה לתורה שלמה שנקראת אסטרולוגיה. ריה"ל אינו מכחיש תורה זו אלא תוחם אותה. ראשית, ההשפעה של גרמי השמים עוסקת באופן ישיר בצדדים החיצוניים של האדם ולא בעצם אישיותו ובמאורעות חייו. דוגמה בולטת ניתן להביא מאופיים השונה של עמים אשר חיים בארצות הקור ועמים אשר חיים בארצות חמות. אך כל זה אינו נוגע למהותו של האדם ולכיוון שהוא נותן לחייו. בזה אין לכוכבים כל השפעה מה שקובע הוא רק מה שהקב"ה גזר על האדם. את זה אין אנו יכולים לדעת מראש, ולכן כל דבריהם של האסטרולוגים על כך שניתן לדעת מה יקרה לאדם ביום מסוים לפי זמן לידתו אינם אלא השערות.
ריה"ל נותן קריטריון מאוד ברור לאסטרולוגיה. מה שכתוב בתלמוד ונשען על חכמת ישראל – הוא נכון ואמיתי. אם חכמי ישראל קיבלו זאת – אנו סמוכים ובטוחים שהם בדקו היטב או קיבלו במסורת שידיעה אסטרולוגית זו היא נכונה, כמו למשל, מה שהגמרא אומרת [שבת קנו, א] שמי שנולד במזל מאדים – אפשר שיהיה שוחט או מוהל אך ידיעה שאינה מאוששת על ידי חכמי ישראל – היא ידיעה כוזבת שאין לה שום חשיבות.
לפי הסבר זה, מובן שישנם זמנים מסוימים שיותר מסוגלים להידבקות בקב"ה, כמו הימים הנוראים, וכמובן זמני התפילות. אלו רגעים שהתורה וחכמי ישראל מסרו לנו שהם עת רצון, וצריך לנצלם ולהתרומם על ידם.
הרחבות
* כוחה של ראייה בכוכבים
תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוֹכָבִים אֵצֶל הַחֲכָמִים ז"ל. בכמה מקומות בדברי חז"ל מצינו שהתייחסו לראייה בכוכבים. מצד אחד ראינו בדבריהם כמה פעמים שהחוזים בכוכבים הצליחו לחזות דברים שאכן קרו, אולם, מצד שני, ראייתם של החוזים בכוכבים מוגבלת, כמו שמצינו בדברי רש"י על בלק: " ראש הפעור – קוסם היה בלק וראה שהן עתידין ללקות על ידי פעור ולא היה יודע במה, אמר שמא הקללה תחול עליהם משם, וכן כל החוזים בכוכבים רואים ואינם יודעים מה רואים" [פירוש רש"י לבמדבר כג, כח].
מקור לדברי רש"י מצינו בדברי המדרש בעניין אשת פוטיפר. המדרש שואל מדוע סמכה התורה את פרשת ירידתו של יוסף למצרים ואת מעשה אשת פוטיפר למעשה יהודה ותמר? ומתרץ: "ר"ש בר נחמן אמר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשתו של פוטיפר, מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים, דאמר רבי יהושע בן לוי רואה היתה באסטרולוגין (חוזים בכוכבים) שלה שהיא עתידה להעמיד ממנו בן ולא היתה יודעת אם ממנה אם מבתה" [בראשית רבה פה, ב]. בהמשך שם דורש המדרש בהקשר זה את הפסוק: "החזים בכוכבים מודיעִם לחדשים מ אשר יבאו עליך" [ישעיה מז, יג], ודורש: "ר' איבו אמר מאשר ולא כל אשר", כלומר, החוזים בכוכבים יכולים לראות חלק ממה שיקרה ולא כל מה שיקרה.
שאלות לדיון
לאור הדברים כיצד נפרש את מאמר חז"ל "אין מזל לישראל"?
איך נדע מה תלוי בנו ומה הוא גורלנו? יש דבר כזה בכלל גורל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
