ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (צה ע"ב – צו ע"א) מבואר שנחלקו האם שבת נחשבת כזמן תפילין או לא. אם שבת זמן תפילין, מותר להניח רק זוג תפילין אחד, כי רק באחד ניתן לקיים את המצווה, ובשניים יעבור בבל תוסיף, אך אם אינה זמן תפילין, התפילין יחשבו לתכשיט וניתן להניח שני זוגות יחד, כי גם הזוג השני יחשב כתכשיט.
הרמב"ם (שבת יט, כג) פסק שמכניסן זוג זוג, ואינו יכול לקחת שני זוגות יחד. ומקשים עליו תוספות יום טוב (י, א) ומרכבת המשנה (חעלמא שם) שהוא עצמו פסק בהל' תפילין (ד, י) ששבת אינה זמן תפילין, והגמרא הסבירה שלשיטה זו מותר להניח שני זוגות תפילין, ומדוע הרמב"ם התיר להניח רק אחד?
מרכבת המשנה (שם) תירץ שהגמרא תלויה בעוד דין שהיא אמרה, שיש מקום בראש להניח שני תפילין, ולכן עוברים בבל תוסיף אם מניחים במקום התפילין, אבל ברמב"ם דין זה לא מופיע, ולכן לא קשה עליו כלל. ט"ז מבאר (לד, ב) באופן דומה שיש מקום לומר שהפוסקים למדו שההעמדה הנכונה במחלוקת היא ההעמדה שר' שמעון ות"ק חולקים אם יש מקום בראש להניח שני תפילין, או לא, ולכן הוא אומר שרואים מהרמב"ם שבראש אין מקום להניח שני זוגות תפילין, ולמרות שיש סוברים (בסימן לד) שאפשר להניח תפילין של ר"ת מעל תפילין של רש"י ובכך לקיים את שתי האפשרויות, אין הם מתכוונים לפסוק הלכה שיש מקום בראש להניח ב' תפילין, אלא רק שאם ההלכה כך, אז ניתן לצאת ידי חובה באופן הזה, וזה רק בגלל שתפילין דר"ת אינם חובה (ועדיף שיניח באופן זה, ולא שיניח תפילין של ר"ת אחר התפילה כדי להסמיך את הנחת התפילין לברכה.
מגן אברהם (שא, נד) תירץ שכיון שאיננו בקיאים במקום התפילין לכן חוששים שמא אם נתיר לאדם להניח שני זוגות תפילין הוא יבוא להניחם שלא במקומם, ואז יהיה איסור טלטול בהנחתם שהרי גם למ"ד ששבת לא זמן תפילין, מוסכם שהתפילין הם תכשיט רק אם מניחים אותם במקומם.
תירוץ נוסף שהובא במג"א בשם המהרש"א (וכן תירץ שער המלך ועוד) הוא שהגמרא תלתה את המחלוקת בדיון אם שבת היא זמן תפילין או לא, כי סתם משנה היא ר"מ והוא סובר ששבת זמן תפילין היא, אמנם, ניתן להסביר את הדעה שמכניסים זוג זוג גם לפי הדעה ששבת לאו זמן תפילין, והסיבה ששני זוגות תפילין אינם נחשבים נוי היא מכיון שגם ביום חול אין מניחים שניים משום בל תוסיף, לכן גם בשבת אין זה כדרך ביום חול (וכך ביאר ר' יונתן על הרי"ף לא ע"א) ניתן לבאר את דבריו (כעין דברי הכתב סופר או"ח קז) שלמעשה ברור לכל אדם שאדם שמניח תפילין לא מניח אותם לשם תכשיט אלא בגלל הקדושה שבהם, והמצווה שבהנחתם. לכן גם בשבת שאינה זמן תפילין התכשיט הוא בגלל שכך הולכים כל ימות החול, ולפי זה ברור שאם בימות החול לא הולכים עם שני זוגות תפילין גם בשבת אין תכשיט ביותר מזוג אחד, וגם אם יש מקום בראש להניח ב' זוגות תפילין.
סיכום: הגמרא כתבה שלמ"ד שבת לא זמן תפילין ניתן להניח שני זוגות, אולם הרמב"ם למרות שפסק ששבת לאו זמן תפילין כתב שניתן להניח רק זוג אחד, וג' תירוצים נאמרו בדבר: א. מרכבת המשנה תירץ שהרמב"ם סובר שאין מקום להניח ב' תפילין, וכן ביאר הט"ז. ב. מג"א תירץ שאמנם יש שני מקומות בראש, אבל הרמב"ם חשש שלא יניחו אותם במקום. ג. מג"א ושער המלך תירצו שגם למ"ד שבת לא זמן תפילין, בכל זאת רק תפילין אחד שמניחים נחשבים לתכשיט.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








